תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלה בכ-5% לכ-262 מיליארד דולר
שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלה ברבעון הראשון בכ-12 מיליארד דולר והסתכם בכ-262 מיליארד דולר, עלייה של כ-5%. התרומה העיקרית לגידול בשווי התיק הגיעה מהשקעות תושבי ישראל בחו"ל ומהגידול ביתרות המט"ח של בנק ישראל.
ברבעון הראשון עבר המשק הישראלי מעודף התחייבויות של כמיליארד דולר בסוף 2010, לעודף נכסים של ששה מיליארד דולר. כלומר, עודף הנכסים בנטרול עודף ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה ברבעון הראשון בכשבעה מיליארד דולר. נתונים אלו מסרה החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
הגידול בנכסי המשק בחו"ל נבע מעלייה של כחמישה מיליארד דולר בהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל (פיננסיות, ישירות ואחרות) ומרכישת מט"ח על ידי בנק ישראל בהיקף של כשני מיליארד דולר. בנוסף, העליות במחירי המניות בחו"ל תרמו כ-2.3 מיליון דולר לעליות בשווי התיק, והתחזקות האירו מול הדולר תרמה כשלושה מיליון דולר.
עודף ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה ברבעון הראשון של השנה בכחמישה מיליארד דולר, והסתכם בכ-256 מיליארד דולר בסוף מארס, עלייה של כ-2%. רוב הגידול נבע מהשקעות של תושבי חוץ באג"ח השקליות, במק"מ, ובהשקעות ישירות. כ-3.5 מיליון דולר מהגידול בהתחייבויות של המשק נבעו מהשקעות נטו של תושבי חוץ באג"ח ובהשקעות ישירות. כאמור, גם הלחשות הדולר תרמה לגידול זה.
מנגד, שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלה ברבעון הראשון של השנה בכ-12 מיליארד דולר והסתכם בכ-262 מיליארד דולר - עלייה של כ-5%. השקעות תושבי ישראל בחו"ל, והגידול ביתרות המט"ח של בנק ישראל היוו את התרומה העיקרית לגידול בשווי התיק.
הגידול בנכסי המשק בחו"ל נבע מעלייה של כחמישה מיליארד דולר בהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל (השקעות פיננסיות, ישירות ואחרות) ומרכישת מט"ח על ידי בנק ישראל בהיקף של כשני מיליארד דולר. בנוסף תרמו לגידול בשווי התיק, העליות במחירי המניות בחו"ל (תרומה של כ-2.3 מיליון דולר), והתחזקות האירו מול הדולר (תרומה של כשלושה מיליון דולר).
החלשות הדולר מול השקל בכ-2% ברבעון הראשון של השנה הגדילה את שווי הנכסים של תושבי חוץ בישראל בכ-1.8 מיליארד דולר. הירידות בבורסה קיזזו שווי זה בכ-1.5 מיליארד דולר.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
