העדכון שמטלטל? מניית דלק אנרגיה טסה, נכנסת למדד עולמי של MSCI
מניית דלק אנרגיה זינקה היום במסחר בבורסה ללא כל הודעה מצד החברה. ל-Bizportal נודע כי הסיבה לטיפוס החד במנייה היא הכניסה של החברה למדד ה-msci global small cap. מניות ישראליות נוספות המצטרפות למדד הישראלי של MSCI הן: אלרוב ישראל, דיסקונט השקעות, מבני תעשיה וחברת מגדל ביטוח. מנגד, חברות שיוצאות מהמדדים וסופגות היצעים הן אלוורון, דלק נדלן ומבטח שמיר שבה המסחר בכלל מושהה. בשוק ניסו להבין היום את הזינוק במנייה וספקולציות רבות הופצו לאוויר דווקא בנוגע לתוכניות העתידיות של בעלת השליטה בחברה, קבוצת דלק. ל-Bizportal נודע, כי בשיחת ועידה שהתקיימה היום השאלה שחזרה על עצמה נגעה לאפשרות שהקבוצה תמחוק את דלק אנרגיה מהמסחר. אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק, ערך היום שיחת ועידה עם אנליסטים בנוגע לתוצאות הכספיות של החברה לרבעון הראשון. אך כשהגיע שלב השאלות, הדוחות עצמן לא היו במרכז הבמה, אלא האפשרות שדלק אנרגיה תצא מהמדדים ושקבוצת דלק תנצל זאת על מנת להגדיל החזקות בחברה הבת, החשופה לתגליות הענק 'תמר' ו'לווייתן'. בשבוע שעבר Bizportal דיווח כי קבוצת דלק לא רק שלא מתכננת למכור חלק מהחזקותיה בדלק אנרגיה אלא שהיא מגדילה החזקות גם במחיר שלהעיף את החברה מהמדדים המובילים באחד העם. קבוצת דלק ביצעה בשבוע שעבר רכישות של מניות דלק אנרגיה בהשקעה של 2.75 מיליון שקלים והגיעה להחזקה של 79.87% מהון המניות. הדיווח יצר גל של ספקולציות בשוק בנוגע לתכנון של בעל השליטה בקבוצת דלק לגבי דלק אנרגיה. אחת הספקולציות הפופולריות בשוק שגם קיבלה גושפנקה ממחלקת המחקר של בנק לאומי היא האפשרות שהמנייה תימחק מהמסחר. עם זאת, בשיחת הוועידה היום הדגיש ברטפלד כי הוא לא מתכוון להתייחס לנושא.
- 15.דחוף דחוף!!!!!!!! 31/05/2011 22:22הגב לתגובה זואדם רכש מניה זהו קניינו הפרטי. אין להכריח למכור גם אם הרוכש טייקון.
- 14.טסע?? איזה אתר חובבן כמה טעויות (ל"ת)חפי 31/05/2011 17:18הגב לתגובה זו
- 13.פול 31/05/2011 16:33הגב לתגובה זובזמנו תשובה ניסה ללא הצלחה להגיע לאחזקות של 95% כדי למחק את ד.א. מהמסחר. היום לאחר תגליות תמר ולויתן לדעתי זה בלתי אפשרי. להגדיל לאור מחירי השוק וצפי פני העתיד כן כדאי לו. לא להיות מופתעים אם הוא ממשיך. לא רק בגלל הגז ואלי הנפט אצלנו. גם לקראת סוף השנה קדיחת CYPRUS A.
- 12.ירון 31/05/2011 16:24הגב לתגובה זומדוע מעלימים את הנושא מתחת לשטיח? איפה כלב השמירה של הדמוקרטיה והמשקיעים הבודדים שכספם נגנז והוקפא שנה?? ביזפורטל צריכים לדרוש את טובת הציבור ולהשיג לנו תשובות, ולא לתת לאבסורד הזה לרדת מסדר היום. מעל שנה בהשהיית מסחר, אתם קולטים?!
- 11.זה שדלק נדל" ן היתה במדד הזה מכניסה לפרופורציה (ל"ת)רינה 31/05/2011 16:13הגב לתגובה זו
- 10.המנתח היומי של רציו 31/05/2011 15:52הגב לתגובה זומדי פעם אני כותב כאן על מניות שלדעתי יתנו תשואה יפה, ראיתי כמה שאלות על דלק נדלן, להלן התשובות. 1.המניה תעלה בטוח, אין לה כיוון אחר 2.בעלי האג" ח יקבלו כל שקל מתשובה, אתמול פורסם שיעמיד ערבויות 3.אין כרגע במדד הנדלן אטרקטיבית ממנה, האפסייד, עצום
- 9.דליה 31/05/2011 15:50הגב לתגובה זוהזמנים, שווה קניה?
- חד משמעי שווה קניה (ל"ת)אנליסט 31/05/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 8.משקיע וותיק 31/05/2011 15:49הגב לתגובה זוהיא המניה עם האפסייד הגדול ביותר בענף הנדלן, החברה תעמוד בכל ההתחיביות שלה, מדבר ממקור ראשון. שווה קניה חזקה והחזקה לטווח הקצר הבינוני ובוודאי שלטווח הארוך, בהצלחה
- אלי בירנבאום 31/05/2011 16:05הגב לתגובה זוהשער 42 לא רלוונטי כי הנייר הולך ל 69
- 7.אריה 31/05/2011 15:42הגב לתגובה זוע" פ דה מרקר יהיו היצעים גדולים אם דלק אנרגיה תצא מהמדדים .....והנה מה שקרה בדיוק ההפך
- 6.אלווריון 31/05/2011 15:38הגב לתגובה זושום דבר לא יעצור את אלווריון - בדרך למטה כמובן. עוד מעט יהיה אפשר להחליפה בחבילת בוטנים.
- 5.גם אלרוב מצטרפת (ל"ת)MSCI 31/05/2011 15:32הגב לתגובה זו
- 4.יאיר פרידמן 31/05/2011 15:32הגב לתגובה זופוטנצייל עליות ללא גבולות
- 3.קדימה רציו (ל"ת)אלדד 31/05/2011 15:30הגב לתגובה זו
- 2.צים נכנסת למדדים-גדול (ל"ת)ציון 31/05/2011 15:25הגב לתגובה זו
- 1.כל מה שנאמר בכתבה נאמר על ידי כבר שבועיים (ל"ת)אריק.מ 31/05/2011 15:24הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
