איזי כהן אופטימי: "מה שעשינו באפריקה זו מהפכה לא קטנה"
חברת אפריקה ישראל מחזירה עטרה ליושנה. חברת הנדל"ן זכתה היום לדירוג אג"ח ראשון מאז הסדר החוב שהושלם לפני שנה. חברת מידרוג העניקה לאג"ח של החברה דירוג Baa2 עם אופק דירוג יציב.
איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, אמר היום בכנס בתל אביב: "אני חושב שפעילויות הליבה שלנו החזירו את אפריקה לשוק ההון והחזרנו את אמון המשקיעים. ב-2010 כל החברות בקבוצה הציפו ערך ושיפרו את התוצאות שלהן. כל החברות היום בקבוצה מרוויחות, גם הפעילות שלנו בארה"ב כבר עברה לרווח. לרוב החברות היום אין כמעט חוב תאגידי. מבנה ההתחייבויות של החברות שלנו טוב ויציב. ההון העצמי חיובי ומשתפר. עם זאת שווי השוק נמוך מההון העצמי במרבית החברות שלנו".
כהן הוסיף עוד כי השתדל מאד לשמור את הליבה העסקית של החברה - תחום הנדל"ן. "רוב הנכסים שנמכרו במהלך המשבר היו מחוץ לתחום הנדל"ן. בשנים האחרונות כתוצאה משחיקה משמעותית במחירים בכל העולם רשמנו הפחתות משמעותיות ששחקו את ההון וגרמו להפסדים כבדים. מחקנו פעילויות, מכרנו נכסים וכתוצאה מכך המאזן קטן עד ל-1.1 מיליארד שקל ערב ההסדר, וכיום ההון העצמי עומד על 3.5 מיליארד שקל תודות לחיזוק מבנה ההון, אנחנו יכולים להסתכל קדימה".
- 13.חני 13/04/2011 11:34הגב לתגובה זוובאיזה שער היא היום???
- 12.הנביא 13/04/2011 08:05הגב לתגובה זואפריקה זוהי מניה לטווח רחוק. קשה לי לראות את האנשים שקונים מניה בלי לדעת דבר עליה, ובלי מחקר מקיף. לא יודעים לנתח - אתם מהמרים, ואל תיכנסו לדברים שלא מבינים, אחרת תשקשקו מפחד, וינערו אתכם בהפסד כואב (כיוון שאם המניה תצלול פתאום - לא תבחינו בין תיקון חריף חד פעמי, שמהווה הזדמנות כניסה, לבין צלילה אמיתית, ורוב האוכלוסיה שלא מבינה נשברת). אפשר להיכנס ברמות שמבינים בלבד - אחרת, אי אפשר להרוויח בבורסה, ואני אומר זאת מנסיון רב. מי שמשקיע באפריקה, משקיע לטווח ארוך, ולא צריך לרגש אותו ירידה כזו או אחרת. ברור שיהיו תיקונים בדרך, גם חריפים. המניה כבר היתה בתחתית, וגם כיום (תארו לכם מה היתה לפני הצלילה). בכל ההייבטים, הדרך למעלה סלולה, ואפריקה עושה זאת טוב מאוד מכל מניה אחרת. אנשים זוכרים את אפריקה לרעה, אך יש מניות טובות שגם צוללות (מה עדיף - לקנות מניה שמתאוששת, או מניה שהיא בשיא האופוריה. מה שחשוב בבורסה זה לקנות בזול, עם הרבה כסף מתוך הבנה, וכמה שיותר מהר). דברי לא מהווים המלצה לקניית מניה זו או אחרת (או מכירה, ופעולה כלשהי). כל אדם - אחרויותו לנהוג בכספו.
- 11.ג' סי ליוורמור 12/04/2011 23:36הגב לתגובה זורק השווי הסחיר של הבנות שלה הוא 4.4 מיליארד..
- 10.אבי 12/04/2011 22:42הגב לתגובה זואני זוכר שתקופה ארוכה האגחי" ם כ" ד כ" ב כ" ג ודומיהם נסחרו ב30-40 א" ג ואני אספתי ואספתי ולא הבנתי למה זה יורד ולא עולה ואני זוכר שגם אז כל יומיים מישהו קם והספיד ושוב האגחים היו מתרסקים כבר הייתי מיואש אבל אספתי ואספתי. אני זוכר שגם שכבר היה ברור שההסדר סגור ואוטטו חותמים האגחים התנדנדו והנה היום הם ב101. אין לי ספק שגם במניה יקרה אותו דבר וכמו שאז לא הבנתי איך ערב לפני ההסדר אנשים זורקים את האג" ח כך אני לא מבין היום איך זורקים את המניה במחירים כאלה
- 9.מהלך טיפשי ביותר! 12/04/2011 22:16הגב לתגובה זואדון איזי כהן, עם הכסף שפרעת בו את האגח הקצר במחיר מלא היית יכול לקנות את האגח הארוכות ולהנות מ14% תשואה!!! איפה הגאונות במימון שציפיתי ממך!! מה היה לך דחוף לפרוע במחיר מלא את האגח הקצרות? רכישה עצמית של אגח הייתה יוצרת רווחי הון גדולים לעומת ירידה בהתחייבויות בלבד.
- אבי 13/04/2011 05:26הגב לתגובה זולפארי ל5%
- רועה בחשבון 13/04/2011 09:20לפי ההסדר חובה עליו לפדות את האג" ח הקצר אם התמורה גבוהה מ 400M
- 8.מי שיצא עוד לא יודע איזה טעות עשה ! (ל"ת)רונן 12/04/2011 21:03הגב לתגובה זו
- 7.משקיע 12/04/2011 20:13הגב לתגובה זוהפחידו את העדר, ועכשיו המנייה עומדת לעוף. פראיירים לא מתים רק מתחלפים
- 6.95% מהזמן הוא דיבר על העבר!תסיקו בעצמכם.... (ל"ת)הייתי בכנס 12/04/2011 19:38הגב לתגובה זו
- ברור, העבר הוא הסיבה היחידה לשווי השוק כעת (ל"ת)אדם 12/04/2011 22:53הגב לתגובה זו
- 5.תוך שבוע לשער 3600 לעקוב (ל"ת)לב לבייב רק אפריקה 12/04/2011 19:03הגב לתגובה זו
- 4.אברהם 12/04/2011 19:01הגב לתגובה זוהחברה נראית מצויין ומוכנה להינות מעלייה משמעותית בשווי נכסיה האיכותיים ברוסיה ובארה" ב{במיוחד במנהטן}..
- 3.זרקו היום פחדנים.מימחר העליות חוזרות בגדול בע (ל"ת)לב לבייב רק אפריקה 12/04/2011 19:01הגב לתגובה זו
- 2.אני 12/04/2011 18:36הגב לתגובה זובסה" כ דחיתם את הקץ, אם יכולתם לגלגל את החוב לפני הסדר החוב הייתם עושים את זה, העניין הוא שהקרדיט שלכם בשוק היה כ" כ גרוע (בין היתר בגלל ההנפצות הדביליות של לבייב לתקשורת באותה עת) שהייתם חייבים לעשות את זה בדרך מכוערת של הסדר חוב. בבסיס: אפריקה לא שונה מהותית היום מלפני שנתיים וחצי.
- 1.ראובן 12/04/2011 18:13הגב לתגובה זואני קורא רק דברים טובים וכל יום מפסיד כסף מי מוריד את הנייר
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
