מצוקת הדיור: "צריך לבנות 30 אלף דירות לחרדים"

כך אומר אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כ"א לבניה ומאשים את הממשלה שאינה מספקת עובדים כדי לעמוד בקצב הבנייה הנחוץ להגדלת היצע הדירות
לירן סהר | (16)

אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כ"א מקצועי לבניה באיגוד לשכות המסחר התריע היום (ג') כי המחסור החריף בעובדים מקצועיים בענף הבנייה יביא לירידה דרסטית בהתחלות הבנייה במגזר החרדי כבר בתקופה הקרובה.

לדבריו, למרות המחסור החריף בדירות, תאגידי כח האדם אינם מסוגלים לענות על הדרישה לעובדים ואינם מסוגלים לספק את היקף העובדים המקצועיים הנדרש. זאת בשל הורדת מכסות העובדים המקצועיים הזרים בענף הבניה.

כזכור, על פי החלטת הממשלה, החל מחודש יולי הקרוב תרד מכסת העובדים המקצועיים הזרים בענף הבנייה ל-5,000 עובדים בלבד ובהמשך תבוטל לחלוטין המכסה.

"התאגידים אינם מסוגלים לעמוד בביקושים ופרויקטים רבים כלל אינן יוצאים לדרך", מוסיף ניצן. "על פי הערכת משרד השיכון, מתוך כ- 100 אלף יחידות דיור שחסרות בכלל המשק, כ 30 אלף מהן הן דירות שהיו צריכות להיבנות, ולא נבנו, לסקטור החרדי. מעבר לכך, מתוך כ 40 אלף משקי בית חדשים שנוצרים מידי שנה בממוצע בשנים האחרונות, ההערכה היא כי כ- 15-20 אחוז מהם הם משקי בית חרדים ומכאן שיש לבנות מידי שנה כ 7000 יחידות דיור עבור משקי בית חרדים חדשים וזאת לפני שאנו פותרים את מצוקת הדיור והמחסור שנוצר ונצבר בעשור האחרון. אם נרצה לכסות גם על עודף הביקוש המצטבר יהיה צורך לבנות כ 10,000 יחידות דיור בשנה רק לצורכי הסקטור החרדי, הבניה עומדת על פחות ממחצית מסך זה".

על פי נתוני התאחדות הקבלנים, בשנים האחרונות נבנו פחות מ-3,000 יחידות דיור בשנה במגזר החרדי. לדברי ניצן, גם אם נוסיף את התחלות הבניה של דירות לחרדים בירושלים, אשדוד, נתניה, ת"א , חיפה ובישובים אחרים שבהם יש אוכלוסיה חרדית, לא נגיע ליותר מ 5000 יחידות דיור חדשות בשנה עבור הסקטור החרדי.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    משה 17/02/2011 08:59
    הגב לתגובה זו
    פינוי ובינוי , מקום טוב,צמוד לרחוב רבי עקיבא. אך נושאי המשרות בעירית בני ברק דואגים לעצמם ולא לתושביהם.שירימו את הכפפה במשרד השיכון ואז יהיה גם לחרדים בניה חדשה.
  • 12.
    עמרי 16/02/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    אם כבר הם חיים חיים של עולם שלישי אז עד הסוף לא? למה לתת להם להתעלק על אוכלוסייה מערבית....
  • 11.
    ממשלת מושחתים 16/02/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    המיסים!!!!
  • 10.
    עידו 16/02/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    אני ואישתי עובדים שנינו במשרות מלאות ואין לנו שום יכולת אפילו לחשוב על קניית דירה. איך חרדים שלא עובדים יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה?
  • יש לחארות סיוע (ל"ת)
    על חשבון המדינה כמוב 16/02/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    נמרוד 15/02/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    מיסים למדינה זה רוח כולו לחילונים
  • 8.
    בחורה יפה 15/02/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
    אני חילוניה שמכירה המון חרדים וחרדיות, הם עובדים קשה עם מוסר עבודה גבוהה, רק המיסים שהם משלמים על כל הניות לילדיהם,הם מכניסים למדינה,פי כמה מרבים מאיתנו, נמאס לי כבר מהאנטישמיות הזו, תמיד להשמיץ אותם, מותר לנו להודות על האמת, הם איכותיים ותורמים לא פחות מכל אזר אחר.
  • אל תסמכי עליהם 16/02/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    אני לומד בבר אילן ועשיתי קורס על ההלכה ויחסה למדינת ישראל אז שתדעי לך שבהזדמנות הראשונה שתהייה להם הם יקימו פה מדינת הלכה הזויה על חשבונך...את לדעתם תינוק שנשבה ואם לא תחזרי למוטב צריך לסקול אותך...עאלק דת חבורה של עובדי אלילים מפגרים שחיים ביימי הבייניים אם יש אלוהים אותם הוא שונא הכי הרבה....
  • 7.
    ומי ישלם על הדירות לחרדים? קרקע בחינם? (ל"ת)
    מדינה מושחתת 15/02/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ר 15/02/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    זוגות צעירים ששניהם עובדים מבוקר עד לילה לא מסוגלים לרכוש דירה. למה? כי חלק ממשכורתם הולך למיסים שחלק מהמיסם הולך לקצבאות לחרדים. אז תסבירו לי איך, לעזעזל, החרדים מצליחים לרכוש דירות? הרי רובם לא עובדים ויש להם המון ילדים. או שהם כן עובדים אבל עלינו. איך? הם כאילו לומדים (לא כולם אבל רבים מהם), מקבלים קיצבאות ועובדים בשחור. אוי לנו הפראיירים שאלה מנהיגנו (ביבי) שמשלמים לחרדים ונסחטים על ידם.
  • 5.
    עמית 15/02/2011 14:42
    הגב לתגובה זו
    הם פרזיטים שלא עובדים. הם יכולים לגור כולם בבני ברק וירושלים. אחד בתוך השני.כמה בהודו. פרזיטים כבר אמרתי ?
  • 4.
    zzzzz 15/02/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
    ברק - ממש מגעיל איכס
  • 3.
    ראובן מאסט 15/02/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    לספק את הבירקוש. אחרת לא יהיה לנו איפה לגור. כמה משפחות יכולות לגור בדירה אחת ? לפעמים אפילו 3.
  • 2.
    חרדי מאלעד 15/02/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    זה אמיתי ומורגש בשטח המחירים באלעד בעננים על כל דירה ים של פניות וזה לא עוצר במציאות הביקוש עצום ואנשים משלמים ובגדול אין פיתרון אמיתי באחיסמך נרשמו לפרויקט של 1200 דירות5000 זוגות ויותר באלעד בעלי דירות שמכרו לפני שנה וחשבו שעשו עיסקה מעולה היום מתחרטיםכיון שיכלו לקבל הרבה יותר במשך שנתיים אטיאס פןעל אבל במציאות לפחות באלעד המחירים עולים רק שינסה מישהו למכור דירה מנסיון הוא יוצף אי אפשר להסתחר עם בעלי דירות ובסוף אחרי חודש הבנאדם מוכר במחיר שהוא רוצה
  • אטיאס לא פועל רק מדבר ומדבר....... (ל"ת)
    איתן 17/02/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קובי 15/02/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    ראשי החרדים טוענים בכל הזדמנות כי צריך למצא תעסוקה לאלפי החרדים. אולם הללו נמנעים מלעסוק בעבודות הבניין ובכל עבודה יצירתית אחרת. בקצב זה תוך תקופה קצרה יהיו מאות אלפי משגיחי כשרות, רבני עצים ואבנים, וכד' . צריך לקרא לפרזיטיפ: לך לנמלה עצל למד דרכיה וחכם.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי