מי תהנה מהצפת ערך לאחר מכירת הנכס המרכזי שלה בת"א?

החברה נסחרת מתחת לרדאר המשקיעים לפי שווי של 36 מיליון שקל וצפויה ליהנות מתזרים חופשי של 50 מיליון שקל לאחר מכירת הנכס הממוקם בעיר תל אביב
תומר קורנפלד | (7)

בבורסה בתל אביב נסחרות למעלה מ-800 חברות. הגדולות שבהן מוכרות היטב לציבור המשקיעים, הן בזכות מחזורי המסחר הגבוהים והן בזכות הכיסוי האנליסטי הנרחב להן הן זוכות.

מצד שני, החברות הקטנות סובלות ממחזורי מסחר נמוכים יחסית וכמעט אינן זוכות להגיע לדפי העיתונים בין היתר בשל 'חוסר עניין לציבור'. דבר זה יוצר לעיתים עיוותים בתמחור של אותן החברות (לטוב ולרע), אשר לעתים לוקח זמן רב עד שהם נסגרים.

אחת מהדוגמאות לכך קיימת בחברת הנדל"ן אינטרקולוני. ההיסטוריה של החברה היא מעט בעייתית. חברת הנדל"ן נקלעה לקשיים בשנה החולפת ונדרשה להסדר חוב גדול אשר במסגרתו הומר החוב של מחזיקי האג"ח למניות. מי שניצל את ההסדר כדי להשתלט על החברה היה רו"ח ירון ייני שמחזיק היום ב-38% ממניותיה של אינטרקולוני באמצעות חברת גילאון הציבורית הנמצאת תחת שליטתו.

הנכס המרכזי של אינטרקולוני הוא פרוייקט טאוורס בשכונת נווה צדק שבתל אביב שבו מחזיקה החברה 40% בשרשור מלא. בחודש יולי האחרון חתמה החברה על הסכם שבו נתנה אופציה למכירת אחזקותיה בפרוייקט לליבר (אשר מנכ"ל אינטרקולוני מחזיק 56% מהמניתיה של ליבר) תמורת 200 מיליון שקלים.

בעבור האופציה קיבלה חברת הבת המחזיקה בפרוייקט סכום ראשוני של 7 מיליון שקלים. להסכם האופציה הוכנסה גם אופציית ההארכה תמורת 3 מיליון שקלים. אופציה זו מומשה ועד כה שולמו לחברה בסה"כ כ-10 מיליון שקלים.

למרות שהעסקה נחתמה לפני יותר מחצי שנה היא עדיין לא הושלמה, זאת בשל התנגדותם של התושבים לעסקה שהתנגדו לבניית בניין רב קומות בשכונה. התושבים פנו לבית המשפט במטרה לעצור את קיומה של העסקה אולם בנובמבר האחרון עתירתם נדחתה על הסף.

תושבי השכונה ערערו לבית המשפט העליון, אולם עוד בטרם נקבע הדיון, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה (25 לינואר) אשר הוגש לאישורו של בית המשפט העליון. אישור שכזה צפוי להיות בעוד זמן לא רב ולמעשה סולל את הדרך למימושה של העסקה.

מה יקרה אם העסקה תצא אל הפועל?

אם העסקה תמומש, צפויים משקיעי אינטרקולוני ליהנות מהצפת ערך משמעותית. המכירה צפויה להכניס לחברה תזרים נקי (לאחר הלוואות בעלים שניתנו לחברת הבת) כ-50 מיליון שקלים ובעקבותיהן צפויה החברה גם לרשום בספריה רווח הון בשיעור של 26 מיליון שקל.

מניית אינטרקולוני אשר נסחרת מתחת לרדאר המשקיעים נסחרת היום לפי שווי של 36 מיליון שקל, כך שרק התזרים החופשי מהעסקה משמעותי יותר מכל שוויה. יתרה מכך, בסוף הרבעון השלישי עמד הונה העצמי של החברה על 46.3 מיליון שקל באופן המעיד כי עוד בטרם הושלמה העסקה, נסחרת חברת הנדל"ן מתחת להונה העצמי.

אולם בכך לא די. חברת אינטרקולוני עשויה להרוויח בעתיד סכומים נוספים מן הפרוייקט. כחלק מן ההסכם, חברת הבת של אינטרקולוני זכאית ל-20% מהרווחים שינבעו לרוכשי הנכס.

מבחינתה של אינטרקולוני, לאחר השלמת העסקה צפויה החברה להחליט מה לעשות עם תזרים המזומנים הגדול. כחלק מהסדר החוב, הוקצו לבעלי החוב הקודמים סדרת אג"ח חדשה שיתרת הקרן שלה עומדת על 33 מיליון שקל וכיום היא נסחרת בתשואה לפדיון של 6%.

על פי מתווה הסדר החוב, החברה יכולה לחלק דיבידנד רק לאחר שתחזיר לפחות מחצית מיתרת הקרן. בחברת אינטרקולוני כבר מתכננים חלוקה של דיבידנד. בשבוע שעבר הודיעה החברה על כינוסה של אסיפת אג"ח שתתקיים באמצע פברואר שבו ידונו שני נושאים.

הנושא הראשון שיעלה על הפרק הוא בקשת החברה לבצע רכישה עצמית של איגרות חוב. בקשה זו טעונה אישור של בית משפט מאחר ולחברה אין יתרת רווחים לחלוקה. לפיכך, מבקשת החברה גם להסמיך את הנאמן של איגרות החוב לאשר לבית המשפט כי מחזיקי האג"ח אינם מתנגדים למהלך.

אם לשפוט על פי המהלכים האחרונים שמבצעת אינטרקולוני, הרי שלא מן הנמנע כי בעקבות התזרים הגדול הצפוי (כ-50 מיליון שקל) ממכירת מתחם ליבר, היא עשויה לנצל אותו כדי להקטין את חובה למחזיקי האג"ח באופן שיוותר בידה מזומן בהיקף הגבוה יותר מאשר שוויה הנוכחי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    למה אתה מפמפם 31/01/2011 20:41
    הגב לתגובה זו
    החברה פשטה רגל- השתלטו עליה- אם אתה חושב שמישהו מ" המשקיעים" הקטנים יהנה ממכירת נכס- אתה טועה- בעלי השליטה שם כפי שציינת עושים קומבינה על קומבינה והם ידאגו שכל הכסף יישאר אצלהם- אני מקווה מאוד שבזכות המלצתך אף אחד לא יתפתה לרכוש מהמניה
  • 6.
    שי 31/01/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
    תומר - מתי תגלה שוב את עילדב ואת השווי הפוטנציאלי החבוי במניה הקטנה הזאת?
  • 5.
    אנליסט 31/01/2011 16:43
    הגב לתגובה זו
    לדעתי שווה השקעה.
  • 4.
    ותומר,כדאי שתעשה שיעורי בית לפני פירגון לאינט (ל"ת)
    אני 31/01/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 31/01/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מהציבור לא יראו שקל!!
  • 2.
    ואם זה לא יצליח.הניר כמעט לא נסחר !!!!!! (ל"ת)
    דני משקיע 31/01/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 31/01/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    תודה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי