בזק: תיקון - כן, היפוך מגמה - לא

מגמת העלייה אינה מראה סימני היפוך
אייל גורביץ |

אחת השאלות שעולות על הפרק כל אימת שנכבש שיא חדש על ידי מניה או שוק היא היכן תהיה הפסגה האחרונה ומתי ייעצר המרוץ. מי שיכול לתת תשובה חד משמעית כנראה מדבר מהפוזיציה. האמת העגומה היא שבלתי אפשרי לדעת. אבל אם נתמקד בנתונים הגלויים הרי שקיים לא מעט מידע שיכול לשמש בתהליך קבלת ההחלטות.

המגמה: אין עוררין על העובדה ולפיה המגמה היא מגמת עלייה ברורה וארבעת הפרמטרים שאמורים לתת את התשובה לכך משמשים בערבוביה:

1. נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה כעדות להלך הרוח של שתי הקבוצות היחידות המשתתפות במשחק - הקונים והמוכרים.

2. הממוצעים הנעים שתפקידם לספק את המדד האובייקטיבי מחד ואת המומנטום מאידך, מחזקים את מבנה המחירים הקיים.

3. העובדה שרמות ההתנגדות שנשברו מעלה הפכו לשמש כרמות תמיכה ולא נשברו מטה היא עובדה נוספת.

4. ומחזורי המסחר - כאשר מניה מגיעה לשיא ויחד איתה מגיעים לשיא מחזורי המסחר, סביר להניח שלא מדובר בשיא האחרון.

לכן, ברמת הנחת העבודה אפשר להניח שרמת 10.78 שקלים למניה שנקבעה לפני ימים מספר, אינה מייצגת את נקודת השיא האחרונה.

מאפייני התיקון

מניות אינן נעות בקו ישר אלא יוצרות תנועה גלית דמוית שיני מסור. ככל דבר אחר בחיים, תנועה חריפה לכיוון אחד מלווה מיד בתנועה לכיוון השני. מעין רצון להחזיר את השוק לשפיות. בגרף הנוסף אפשר לראות את החריגה של המניה מרצועת בולינגר העליונה. החריגה, כפי שאפשר לראות בעבר, מייצגת תנועה דרמתית מדי, מהירה מדי, אגרסיבית מדי, ומעלה את הסבירות לתיקון שאמור לצאת לדרכו כבר בימים הקרובים.

למה לשים לב

1. ראשית מחזורי המסחר - כפי שאפשר לראות, הרי שבמהלך התיקונים הטכניים נטו מחזורי המסחר להתכווץ כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. גם בימים האחרונים המייצגים תיקון טכני נוטים המחזורים להתכווץ מאותה הסיבה.

2. רמות תמיכה - במגמת עלייה, רמות התנגדות הנשברות מעלה אמורות להחליף תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. כאן יש לשים לב לרמת 9.95-10.15 שקל למניה

המסקנות: הנחת העבודה גורסת שבזק עדיין לא אמרה את המילה האחרונה וכי שיאה עדיין לפניה. יחד עם זאת. העלייה האחרונה מתחה את החבל יתר על המידה ותיקון טכני הוא עניין מתבקש.

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.