כוחם של הזרים הולך ונחלש: החזיקו רק כ-8% מהמניות בבורסה בסוף ספטמבר
מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר תושבי חוץ השקיעו נטו בני"ע סחירים כ-4.7 מיליארדי דולרים, בעיקר רכישת מק"מ, לעומת מימושים נטו של כ-0.7 מיליארדי דולרים במניות ישראליות שהורידו את שיעור החזקות הזרים באחד העם לכ-8% מסך השווי של המניות בבורסה המקומית. מנתוני הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל לרבעון השלישי אותם מפרסם בנק ישראל עולה, כי שווי התיק הפיננסי של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב גדל במהלך הרבעון השלישי ב5 מיליארד דולר לכ-35 מיליארדי דולרים, זאת, בעיקר כתוצאה מעליית המחירים בבורסה, וכן מהתחזקות השקל ביחס לדולר. מבחינת מניות בלבד, שווי המניות הישראליות בקרב תושבי חוץ עלה ברבעון והסתכם בסוף ספטמבר בכ-15.1 מיליארדי דולרים לעומת 12.8 מיליארדים ברבעון הקודם - עלייה של 17.8%. התפלגות המחזיקים במניות היא כ-3.6 מיליארדים קרנות השקעה זרות, כ-3.5 מיליארדים משקיעים מוסדיים זרים וכ- 7.6 מיליארדים מוחזקים על ידי גופים פיננסים גדולים אחרים התנועות נטו בתיק ני"ע בתל-אביב הסתכמו ברבעון השלישי בכ-0.7 מיליארד, מזה השקעות נטו של כ-0.3 מיליארדים במניות ו- 0.4 מיליארדים נטו באג"ח הממשלתיות ומק"מ. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה ברביע השלישי של השנה בכ-10 מיליארדי דולרים ועמדה בסוף ספטמבר על 234 מיליארדים. גם כאן, עיקר הגידול היה בתיק ני"ע של תושבי חוץ בישראל ונבע מעליית מחירי המניות הישראליות במהלך הרבעון השלישי - מדד המעו"ף זינק ב-15% - ומהתחזקות של כ-6% של השקל מול הדולר לאו דווקא מרכישות. מהצד השני, יתרת הנכסים של המשק הישראלי בחו"ל עלתה ברבעון בכ-11.2 מיליארדי דולרים ועמדה בסוף ספטמבר 2010 על כ-235 מיליארדי דולרים. העלייה נבעה הן מהמשך השקעות נטו של כ-5.7 מיליארדים במניות זרות ובאיגרות חוב, והן מעליית מחירי תיק ניירות הערך למסחר בחו"ל שתרמה 2.7 מיליארדים לשווי התיק. בנוסף השפיעה על שווי יתרת הנכסים החלשות הדולר ברביע הנסקר (כ-11%, מול האירו), שהעלתה את השווי בדולרים של נכסים שהוחזקו במטבעות אחרים.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.