מדד סולידי שעשה 9% השנה, שווה להשקיע בו גם ב-2011?
מדד התל בונד השקלי, שהושק על-ידי הבורסה לניירות-ערך בתחילת דצמבר 2009, כולל בתוכו את כל אגרות-החוב הקונצרניות בריבית שקלית קבועה - אשר עומדות בתנאי הסף לכניסה למדד שקבעה הבורסה. מתחילת ינואר 2010 ועד תחילת דצמבר 2010 עלה המדד בכ-9.07% ולמראה נתון מרשים זה אין כל וויכוח על כדאיות ההשקעה בו במהלך השנה הקלנדרית הנוכחית, אולם נשאלת השאלה עד כמה כדאית ההשקעה במדד זה כעת? להלן הפרמטרים העיקריים של המדד:
משמעותם של פרמטרים אלה:
דירוג כולל של אג"ח המרכיבות את המדד: (AA-) - דומה לדירוג מדד התל בונד 20, ומדובר במדד בעל דירוג גבוה. מדד התל בונד 40, לדוגמא, הינו בעל דירוג נמוך יותר: +A.
מח"מ המדד: 3.98 שנים - מח"מ בינוני .
תשואת המדד ברוטו: כאשר הונפקו תעודות הסל על המדד, בינואר השנה, ניתן היה לרכוש את המדד בתשואה של 7% ברוטו - תשואה פנטסטית לכל הדעות. כיום השתנה המצב, והתשואה נמוכה מ-5% ברוטו.
פער תשואה מול ממשלתי שקלי במח"מ דומה ברוטו: בינואר השנה עמד הפער על 2.88% לעומת 1.26% בלבד כיום, כלומר: פער התשואה נחתך ב-56% וכל זאת תוך פחות משנה! רק בככדי להמחיש עד כמה נמוך הפער מול הממשלתי אציין שפער התשואה במדד התל בונד 60 מול ממשלתי עומד על 1.58%.
ציפיות לאינפלציה: ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה המגולמות בשוק ההון עומדות על 3.1% והן גבוהות מהרף העליון של בנק ישראל (3%) דבר שעשוי לעודד את הנגיד להמשיך את להעלות את הריבית במשק. לשם השוואה: בינואר היו ציפיות האינפלציה נמוכות יותר ותמכו בהשקעה באפיק השקלי.
ריבית בנק ישראל: ריבית בנק ישראל עומדת בדצמבר 2010 על 2% לעומת 1.25% בינואר 2010. הציפיות הן שנגיד בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית ובעוד שנה תעמוד הריבית על רמה של 3%. המשך עליית הריבית עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדדי התל בונד, דבר שעשוי לגרום להפסדי הון למשקיעים.
לסיכום - האם כדאי להשקיע כעת במדד התל בונד 20?
מדד התל בונד השקלי הניב למשקיעים בו תשואה מצוינת מתחילת השנה, בדומה למדדי התל בונד הצמודים - אך כיום קשה לצפות שנשוב לראות את אותן תשואות גבוהות במהלך 2011. המדד נסחר כעת בתשואה נמוכה מאוד, כמו-גם המרווח מאג"ח ממשלתית במח"מ דומה. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ואיתן תעלה ריבית בנק ישראל והדבר עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדד התל בונד השקלי, דבר שיגרום להפסדי הון למשקיעים במדד - ולפיכך המלצתי היא להפחית חשיפה למדד ולאג"ח הכלולות בו בתקופה הקרובה.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
