גינקו תקדח בים המלח: היקף הרזרבות ברישיון 'שחר' עומד על 41 מיליון חביות

כך על פי חברת היעץ הבינלאומית סימקו שמעריכה את היקף הרזרבות ברישיון בין 9-138 מיליון חביות. כוונתה של גינקו לבצע קידוח ברישיון 'שחר' נחשף לפני כעשרה ימים באתר Bizportal
תומר קורנפלד |

חברת גינקו מאשרת את הפרסום הבלעדי ב-Bizportal מלפני שבועיים על כוונתה לבצע קידוח באזור ים המלח ברישיון 'שחר'. הקידוח צפוי להתבצע ברבעון השני של 2011 הוא מיועד לעומק של כ-3,300 מטר ועלותו הכוללת נאמדת ב-7 מיליון דולר. לכתבה המקורית: גינקו תקדח בים המלח

לצורך הקידוח שכרה גינקו את חברת היעוץ הבינלאומית סימקו אשר מעריכה את רזרבות הנפט בפרוספקט שחר הנמצא בשולי בקע ים המלח ב-41 מיליון חביות (הסתברות של 50%). בנוסף, מציינת החברה כי הטווח עשוי לנוע בין 9 מיליון חביות במינימום לבין 138 מיליון חביות במקסימום בהסתברות של 12%.

רשיון שחר משתרע על שטח של כ-389,000 דונם דרומית לצומת הערבה. מדובר ברישיון חיפוש הנפט הדרומי ביותר בשטח ישראל וממוקם כ-40-50 ק"מ דרומית מערבית לגבול התחתון של ים המלח. הרישיון מוחזק במלואו על ידי גינקו (100%), אך היא עשויה להציע נתח ממנו לשותפות זרח. הרישיון הוענק לגינקו ביולי 2005 ותוקפו הנוכחי עומד על סוף דצמבר 2011.

הפניה לקבלת חוות דעת של סימקו נעשתה במסגרת הערכות לביצוע הקידוח בשחר. חברת גינקו, בעלת הרשיון פנתה לשורת מומחים בינלאומיים ומקומיים כדי לסייע בהכנות לקידוח וללוות את ביצועו לאחר מכן.

חוות הדעת של סימקו פטרוליום מציינת כי בפרוספט שחר ישנן שתי מטרות: שכבת חצבה המורכבת בעיקר מאבן חול נקבובית ושכבת עמורה תחתון הנמצאת מעל החצבה, שאף היא מורכבת בעיקר מאבן חול נקבובית. טווח הרזרבות המוערך בשכבת עמורה תחתון בחציון עומד על 26 מיליון חביות, אך שיעור ההסתברות לכך הינו נמוך ועומד על 2% בלבד ולפיכך אינו ראוי לשמש כשכבת מטרה.

בעבר הרחוק של מדינת ישראל בוצעו בשטח הרישיון שלושה קידוחים אשר התבררו כקידוחים יבשים. בשנת 1956 בוצע קידוח לעומק של 72 מטר, בשנת 1959 בוצע קידוח לעומק של 2,737 מטר ובשנת 1982 בוצע קידוח לעומק של 207 מטר למטרות גז שנמצא יבש.

רישיונותיה של גינקו ושל זרח ממוקמים בעיקר באזור יום המלח. פרט לכך, מחזיקות גינקו וזרח את הזכויות בהיתר הימי גוליבר המשתרע לאורך רצועת החוף והמים הרדודים מת"א עד חיפה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".