הכלכלה בהודו נמצאת בנקודת זינוק. בשנים האחרונות ובשנת 2010 בפרט, הודו מבססת את עצמה כבעלת פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר מבין הכלכלות הגדולות. מדובר בנתון מרשים במיוחד לאור העובדה שבשלושים השנים האחרונות, צמחה הכלכלה ההודית בקצב ממוצע של למעלה מ- 6% ובסך הכל גדל התוצר ההודי פי 7 בתקופה הזו.

הסתמכות נמוכה על ייצוא, מדיניות תומכת צמיחה מצד הממשל וזרימה גבוהה של הון למשק, הם שתומכים בהתרחבות הפעילות הכלכלית המקומית ובנתוני הצמיחה הגבוהים.

כיום, מחוברת הודו לתהליך הגלובליזציה ואין ספק שסקטור השירותים ההודי הוא הנהנה העיקרי מכך. סקטור השירותים גדל בחדות בשנים האחרונות וצפוי להמשיך כך לאור המשך הזרמות הון למדינה מצד חברות רב לאומיות, המבצעות מיקור חוץ של משרות.

התפתחות התוצר

בדומה לשאר הכלכלות האסייתיות, גם כלכלת הודו נפגעה מהמשברים הגלובאליים, אך היא השכילה להימנע מכניסה למיתון. הפגיעה העיקרית היתה צמצום ההשקעות הזרות שנבעה מהבריחה הכללית של המשקיעים מסיכון.

את ההתאוששות ניתן היה להרגיש החל מהרבעון הראשון של השנה (2010), בו נרשמה צמיחה של כ- 8.5% לצד גידול משמעותי בסקטור הייצור המקומי. הנתונים החיוביים עודדו את קרן המטבע העולמית (IMF) וזו העלתה שוב את תחזית הצמיחה של הודו השנה ל- 9.7%.

העובדה שהודו נסמכת בעיקר על צריכה מקומית כמנוע הצמיחה של המשק היא נקודת חוזקה לכלכלה. הצריכה הפרטית מהווה כ- 57% מהתמ"ג ההודי לעומת 25% שמהווה הייצוא. הרכב התוצר הזה, מפחית את הסתמכותה על הייצוא ומאפשר להודו להמשיך ולרשום צמיחה גם במהלך משברים גלובאליים.

שוק העבודה

שוק העבודה ההודי מתאפיין במספר רב של עובדים צעירים. הגיל החציוני בהודו הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 26. מדובר בהיצע עובדים עצום שעוד צפוי לגדול בשנים הבאות. סך האוכלוסיה העובדת בהודו גדל משמעותית בשני העשורים האחרונים וצפוי לגדול עוד יותר בהמשך, ובמקביל צפויה הודו לעקוף את סין כמדינה בעלת כמות הידיים העובדות הגדולה בעולם.

בהתאם לנתונים אלו, הודו צפויה להגיעה לשיאה הדמוגרפי רק בשנת 2025, נתון התומך בתחזיות האופטימיות לצמיחה מואצת במדינה. לפני נתוני האו"ם, בעשר השנים הבאות, צפוי שוק העבודה ההודי לגדול ב- 136 מיליון איש, בעוד שלשם השוואה, בסין הצפי לגידול הוא בכ- 23 מיליון איש בלבד, בארה"ב בכ- 11 מיליון ובאירופה הוא צפוי להצטמצם בכ- 21 מיליון איש.

מגמות בסחר החוץ

כפי שכבר ציינו, הייצוא ההודי מהווה כ- 25% מהתמ"ג בלבד, בהשוואה לרמות של כ- 45% אותם אנחנו רגילים לראות במדינות אסייאתיות אחרות. למרות הרמה המרוסנת, אין זה אומר שהייצוא ההודי דורך במקום. בעשר השנים האחרונות הייצוא ההודי הכפיל עצמו פי 2.5 וב- 30 השנים האחרונות הוא הכפיל עצמו פי 22, לרמה של כ- 260 מיליארד דולר.

רוב הביקושים לייצוא ההודי מגיעים מאירופה וארה"ב המהוות כ- 21% ו- 11% מסך הייצוא בהתאמה, ובזכות מדיניות הממשל שנועדה להפחית את התלות במדינות המפותחות, ניתן לראות גידול משמעותי גם בייצוא למדינות מתפתחות.

למרות שהודו אינה מסתמכת על הייצוא כמנוע הצמיחה העיקרי שלה לכלכלה, עדין מדובר בנתונים מעודדים.

סיכום

עם פוטנצאיל צמיחה מהגבוהים בעולם, גידול עתידי עצום בכח העבודה המקומי והסתמכות על המשק המקומי כמנוע הצמיחה של הכלכלה, נראית הכלכלה ההודית מעניינת במיוחד.

נתוני הצמיחה הגבוהים מעמידים את הודו לצידה של סין שעליה הרחבנו במאמר הקודם, ואלו צפויות לתמוך בהמשך התאוששות הכלכלה הגלובלית. כמובן שיש לקחת בחשבון את האתגרים העומדים בפני השלטונות ההודים, בדמות המשך פיתוח תשתיות, פעולות לעידוד רמת התעסוקה במשק ורפורמות מבניות, אך אם נשפוט על פי השנים האחרונות נראה שהממשל מצליח להביא את המשק לידי מיצוי יכולותיו.

הכותב הוא יוסי ישראל, מחלקת המחקר של תכלית בית השקעות

*** גילוי נאות: הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.