אירוע דיפולט נוסף? חברת פורטפוליו של גלובל פיננס 5 בדרך לפשיטת רגל
האם חברת גלובל פיננס 5 עומדת בפני אירוע דיפולט נוסף המסכן את מחזיקי האג"ח? חברת takefuji היפנית הנמנית על אחת מ-100 חברות הפורטפוליו של גלובל פיננס 5 נמצאת לקראת פשיטת רגל והמסחר במניות הופסק, כך פורסם היום בסוכנויות הידיעות. חברת takefuji עוסקת מתן הלוואות למימון של צרכנים קטנים.
חברת גלובל פיננס 5 היא חברה ייעודית שבשליטת רמי ירדן (50%), ד"ר דוד כהן (16.7%) וחברת נחמקה ניהול וייעוץ (33.3%). במסגרתה פעילותה, רכשה החברה עם כספי ההנפקה פיקדון מובנה מבנק UBS הנשען על פורטפוליו של 100 חברות גלובליות ותשלום הקרן תלוי באיתנותן של החברות ואי פשיטת הרגל שלהן עד לפדיון.
על פי התשקיף החברה, אם עד למועד הפדיון (ספטמבר 2012) לא תיפגע שכבת ההגנה כתוצאה מקריסת המוסדות המגבים של הנכס, הרי שישולמו למחזיקי האג"ח תשלומי הקרן, בתוספת ריבית המוצמדות למדד המחירים לצרכן.
המשבר העולמי בשנה החולפת הוביל לקריסתן של מספר חברות אשר פגע בשכבת ההגנה של החברה וסיכן את תשלום הקרן. שכבת ההגנה המקורית של האג"ח עמדה על 5.6%, אולם מספר אירועי דיפולט הקטינו את שכבת ההגנה לרמה של 2.8%.
ככלל, כל אירוע אשראי עשוי לפגוע בשיעור של עד 1% בשכבת ההגנה, אולם בפועל ייתכן כי אירוע אשראי יפגע בשיעור נמוך יותר, בשל "שיעור שיקום" המקטין את הפגיעה. המשמעות היא שגלובל פיננס 5 יכולה לספוג עוד שלושה אירועי דיפולט לכל הפחות עד למחיקת שכבת ההגנה. (לא כולל האירוע הנוכחי).
בשנה האחרונה הגישה החברה שתי הצעות רכש לרכישת אחזקות הציבור. תוצאות הצעת הרכש שיקפו היענות להצעה ומרבית מסדרת האג"ח נמחקה ממסחר. היום מאבדות איגרות החוב במסחר כ-5% המשקפות לאיגרות החוב תשואה לפדיון של 67%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
