ג'ים אוניל, יו"ר ניהול הנכסים של בנק גולדמן זאקס, והאיש שתבע לפני כ-11 שנה את המונח 'מדינות הבריקס', התראיין השבוע לרשת CNBC, בנוגע לדו"ח ה'מפלצתי' של גולדמן, ובעיקר בנושא הכלכלה הגלובלית כפי שהוא רואה אותה.

אני בלונג על המניות

השבוע, פרסמו האסטרטגים של הנוסטרו של גולדמן זאקס, פיטר אופנהיימר ומתיו וולטרספילר, תחזית 'שורית' על שוק המניות בבורסות ארה"ב, כשאמרו כי מניות הרבה יותר זולות מאגרות חוב. אוניל אמר לרשת CNBC שהוא כבר 'שורי' זה זמן מה על שוק המניות.

"הסיבה הראשונה היא שיש רמות נמוכות מאוד של תשואה על אגרות חוב, בגלל שרבים מקובעי המדיניות לא מאמינים שדברים יכולים לחזור חזרה למצב נורמלי", כך אמר אוניל, והמשיך כי "הסיבה השנייה היא שיש לנו אנשים שלא מאמינים שהצמיחה העולמית יכולה להיות טובה יותר מאשר היא הייתה בנקודה X כלשהי בעבר. במציאות, למרות בעיות מערביות, קצב גידול הכלכלה העולמית ילך ויגבר, והטרנד שלו מתגבר מהטרנד הממוצע שלו ב-30 השנים האחרונות. שלבו את הגורמים האלה יחד ויש לכם תחזית 'שורית' על שוק המניות".

אוניל אומר כי 3 הסיכונים הגדולים לשוק המניות הם מפנה פתאומי לרעה בתעשייה היצרנית של ארה"ב, שלפי שעה רואה שיפורים מבניים מסוימים. מחירי נפט עולים הם סכנה נוספת, והסכנה השלישית היא במקרה וה'פד' יחזור בו מהחלטתו וישנה את התשואות על אגרות החוב, שכרגע נמצאות ברמה נמוכה מאוד.

נקודת מבט על אירופה

לאחרונה, אמר אוניל כי מחירי הנפט הם דאגתו העיקרית, ולא יוון, כאשר הוא מגבה את אימרתו בנתון כי "סין מייצרת כלכלה בגודלה של יוון כל 11.5 שבועות". "למי בכלל אכפת מיוון? למי אכפת? כל עוד שאיטליה נתמכת וממשיכה לעשות צעדים כלכליים בכיוון הנכון, אנשים מגזימים בחשיבות הגלובלית של כל האירועים האלו".

אוניל הוסיף כי המבנה המוניטרי של האיחוד האירופי הוא מעט פגום, והרבה נושאים נשארים לא פתורים. אך הוא פשוט "לא קונה את הרעיון שמשהו מהמידע הזה או ההשפעות האלה יהיה המקור שישים את הסוף לראלי ה'שורי' בשוקי המניות".

על המדינות המתפתחות

כידוע, ג'ים אוניל התפרסם בעולם כמי שתבע את המונח 'מדינות הבריקס' - ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ורבים מייחסים לו הבנה 'מנצחת' בשווקים מתפתחים אלו. אוניל אומר כי שווקים אלו, הם קובעים את הרוח הכלכלית המנשבת בעולם.

"הסיבה המרכזית לפיה הכלכלה הגלובלית נמצאת בטרנד הולך וגובר לפי שעה היא בגלל מדינות הבריקס. אפילו נוכח העובדה שסין בפירוש, ובמכוון, הולכת לכיוון של שיעורי צמיחה מעודנים יותר. אתם יודעים, ככל שהמקום הופך להיות גדול יותר, ההשפעה שלו עצמו על העולם הולכת וגוברת. אנחנו רק שלוש שנים, או אולי אפילו שנתיים, מלראות את כלכלות הבריק נהפכות גדולות יותר מכלכלת ארה"ב. הבחורים המקומיים האלה, המניעים את הצמיחה של מדינותיהם, הם אלו שמניעים את הכלכלה הגלובלית שלנו".