עוזבת את הבורסה: אופקו הודיעה על מחיקת מניותיה מהמסחר בתל אביב
חברת התרופות הדואלית אופקו הלת' דיווחה אתמול בלילה (ב') לאחר נעילת המסחר בנאסד"ק, על מחיקת מניותיה מהמסחר בתל אביב. מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה תשואה שלילית של כ-60%, ותשואה שלילית של כ-64% מאז שהחלה להיסחר בתל אביב (באוגוסט 2013) תמשיך להיסחר בנאסד"ק.
נוכח שווי השוק הגבוה של החברה במועד רישומה למסחר בתל אביב, החברה נכללה (ועדיין נכללת) במדד ת"א 35, מה שאילץ את תעודות הסל ומוצרי המדדים השונים לרכוש את המניה מיד עם רישומה למסחר בתל אביב. כלומר, בעצם רישומה למסחר בתל אביב, החברה ביצעה גיוס טכני של כספי המשקיעים וכעת, נוכח המחיקה הצפויה, יאלצו אותם מוצרי המדדים לחסל את אחזקתם בחברה (אבל במחיר זול).
בהתאם להודעת החברה שבשליטת פיליפ פרוסט, תוך שלושה חודשים ימחקו כל מניותיה מהמסחר באחוזת בית ויועברו להיסחר בנאסד"ק (סימול:OPK). עד מחיקת מניות החברה מהמסחר בישראל, המניות ימשיכו להיסחר בתל אביב, ללא שינוי כלשהו.
למען הסר ספק, מניות אופקו הרשומות כרגע במסלקת הבורסה בתל אביב, יירשמו בנאסד"ק דרך חברי הבורסה, כלומר בעלי המניות לא נדרשים לבצע פעולה כלשהי לצורך כך וככל הנראה אף לא יישאו בעלויות המרה (יש לוודא זאת מול הגוף בו מנוהל תיק ההשקעות) שכן עלות המרת המניות הינה זניחה.
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, כדאי לקחת בחשבון את עמלות הקניה/מכירה של ניירות ערך זרים אשר לעיתים הינן גבוהות מהותית ביחס לעמלות הקניה/מכירה בבורסה בישראל - תלוי בהסכם מול הגוף בו מנוהל תיק ההשקעות. כמו כן, מכירת המניות בנאסד"ק תתבצע תמורת דולרים, כלומר יש לקחת בחשבון גם עלויות המרת מט"ח.
- 7.איך תמיד אנחנו תמיד מפסידים ???? מקבלי החלטות מטומטמי (ל"ת)איציק מ 10/04/2018 17:57הגב לתגובה זו
- 6.משקיע מהמרכז 10/04/2018 13:42הגב לתגובה זוהשילוב של מיילן אופקו וטבע היה קטסטרופה למשקיעים, לבורסה, ולמדדי ת"א 35 ו-125 שהוטו בצורה לא פרופורצינלית לסקטור הפארמה. ובפרט ששתי הראשונות - לא ישראליות בכלל, והשלישית טבע - ישראלית אבל מרבית פעילותה לא בישראל. הנ"ל פגע בייצוג של מדדי הדגל את הכלכלה והמשק הישראלי, היטה משמעותית לרעה את תשואות המדדים בגלל המשקל הגדול של הסקטור שנחתך בפראות בשנתיים האחרונות. יש לתשואת החסר של מדדי 125 ו-35 חלק גדול בפדיונות הגדולים והמתמשכים בתעודות הסל, שהן בין הגורמים לנזילות הנמוכה ולסחירות הנמוכה בשוק. בקיצור - תודה ושלום. אל תשמרו על קשר.
- 5.אריה 10/04/2018 10:40הגב לתגובה זושימשיך פחלון להתמהמה עם הורדת המס על הבורסה בסוף לא ישארו חברות בבורסה (הביצה המקומית)
- 4.אנונימי 10/04/2018 10:18הגב לתגובה זונא לבדוק בעשור האחרון איזה נזק הוא גרם.
- מישהו 11/04/2018 00:40הגב לתגובה זוולמה הוא מסוכן?
- 3.כשלון 10/04/2018 09:49הגב לתגובה זופלוריסטים כבר שנים רק יורדת הריצו אותה כדי לגזול את המשקיעים ולגייס כסף ולדלל בעלי מניות. כנ"ל ביונדווקס 10 שנים לא הצליחו לפתח חיסון לשפעת.קמהדע בלוף השנה רק יורדת אין להם כלום. רק מזור עם מכשור רפואי הצליחה . טבע היא בלוף נוסף. הישראלים פשוט טיפשים ונוכלים אלופים בלגנוב כסף .
- 2.אודי756 10/04/2018 09:34הגב לתגובה זומה קורה למי שמחזיק? חייב למכור?? זה עובר כמו שזה לאמריקה? בדולרים? מה עושים?
- אבי 10/04/2018 13:05הגב לתגובה זואם לא תמכור, זה ימכר מעצמו ביום האחרון לפי הערך של אותו יום
- אאא 10/04/2018 14:22אם לא תמכור תקבל אותו כמות מניות ב $
- 1.בת"א מספיק רק כמה חברות לגידול קנאביס וצנוניות. (ל"ת)אחד 10/04/2018 08:31הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
