גרינקורן: 5 מניות "בלו צ'יפ" שנותנות תשואת דיבידנד יציבה של מעל ל-3%
בזמנים כמו היום, כשתשואת אגרות החוב הממשלתיות במגמת עלייה, משקיעים סולידיים מחפשים את התשואה הבטוחה במקומות אחרים, ורבים מהם בוחרים במניות המחלקות דיבידנדים בשיעור גבוה. ג'וזף גרינקורן, ברוקר בעל 20 שנות ניסיון בוול סטריט ומנכ"ל מוריס גרופ, ממליץ על 5 מניות "בלו צ'יפ" שמחלקות דיבידנד של לפחות 3% בשנה. לדבריו, אבני היסוד של תיק מניות אמריקאי חייבות להיות מניות "בלו צ'יפ" – מניות מובילות של חברות ענק שלעומת השוק הישראלי, מחזור המסחר בכל אחת מהן גבוה יותר מכל המחזור הכללי היומי שאנו רואים בבורסה באחד העם.
"באופן טבעי משקיעים פחות מנוסים בוחרים עבור נתח המניות הסולידיות היצמדות למכשירים פיננסיים שונים העוקבים אחר המדדים המובילים כמו תעודות סל ו-ETF", אומר גרינקורן, שממליץ על פיזור ההשקעה במניות שונות אך לטענתו הפיזור בהיצמדות למדדים מובילים כמו תעודת סל על ה-S&P 500 הוא פיזור גדול מידי. גרינקורן ממליץ במקום זאת לרכוש לתיק ההשקעה מספר מניות של חברות מובילות, כשהעיקרון המנחה לבחירתן הוא איתנות פיננסית, צפי לתשלומי דיבידנד נאים בעתיד וצפי לעליית ערך מהותית בחודשים הקרובים.
ההמלצה הראשונה של גרינקורן היא AT&T (סימול: T), מפעילת הסלולאר השנייה בארה"ב עם קרוב ל-100 מיליון מנויים. AT&T היא יותר מחברת סלולאר, החברה צפויה בעתיד להרחיב את תחומי האינטרנט ושירותי הטלוויזיה ובמקביל תמשיך לספק שירותי טלפון קוויים. שוק הטלקום הוא תמיד היה תחרותי אך AT&T תמיד הצליחה להציג תוצאות נאות. למרות שהחברה כשלה בניסיון לרכישת חברת T MOBILE, החברה בוחנת אפשרות שונות לצמיחה והתרחבות – ראיה לכך ניתן לראות במסע הרכישות האחרון של החברה שהסתכם ברכישת חברות בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר מה שהפך את החברה לאחת הגדולות בענף התקשורת האמריקני. שווי השוק של At&t עומד היום על כ-190 מיליארד דולר וצפוי לעלות בעתיד יחד עם ערך המניות. דובדבן נוסף שהמשקיעים במנייתה ייהנו הוא תשואת דיבידנד שנתית ממוצעת של 5.1%.
אינטל (סימול: INTC) היא החברה השנייה ברשימה. יצרנית השבבים הגדולה בעולם סיימה שנה מעט בעייתית כשמנייתה הגיעה לשפל שנתי במחיר של קצת מעל 19 דולר למניה אך מאז עלתה בחזרה בצורה יפה. גרינקורן טוען שמחירי מחשבים ה-PC שבעבר היא התבססה עליהם נמצאים בירידה וימשיכו לרדת גם בעתיד, אבל לאינטל יש יותר מ-75% מהשוק הזה וההתפתחות הטבעית שכבר מתרחשת באינטל היא סלילת הדרך לכיבוש תחום המובייל שבו יש מקום רב לצמוח בשוק שמשווע למוצרים חדשים. שווי השוק של אינטל נאמד בכ-115 מיליארד דולר ותשואת הדיבידנד השנתית שייהנו ממנה המשקיעים נאמדת ב-3.9%.
תחום סולידי אחר שנחשב לחסין מיתון הוא שוק התרופות. מהמגזר הזה גרינקורן מעדיף את מנייתה של חברת התרופות מרק (סימול: MRK). מניית החברה השלימה בחצי השנה האחרונה זינוק של כ-20%, עליית ערך של מניה עלולה לגרום למשקיעים לשים עליה "דגל אדום" ולהימנע מרכישתה עד לירידת ערך, אך במקרה של מרק, החברה עקפה את תחזיות הרווח ויש לה מספר רב של תרופות חדשות לפני השקעה כמו תרופת ה- odanacatib לטיפול במחלת האוסטאופרוזיס. שווי השוק של מרק נאמד בכ-14 מיליארד דולר ומנייתה נסחרת במכפיל רווח של 11 בשווי נמוך מהותית מהמתחרות שלה, ותשואת הדיבידנד השנתית נאמדת בכ-3.5%.
המניה הרביעית ברשימה של גרינקורן היא מניית ענקית האנרגיה קונקו פיליפס (סימול: COP). החברה מפיקה, מאתרת ומשנעת נפט, גז טבעי ומבצעת הנזלה לגז טבעי ברבי העולם. בשנה האחרונה, מניית החברה רשמה עלייה נאה של 15%. סקטור האנרגיה פגיע בגלל שהוא חשוף לשינויים תכופים במחירי הסחורות. לאורך זמן, מניית החברה הוכיחה יציבות. עם שווי שוק של 80 מיליארד דולר ותשואת דיבידנד שנתית של 4.2% גרינקורן מאמין שקונקו פיליפס לא תלך לשום מקום וניתן להחזיק כהחזקה מנייתית סולידית לטווח הארוך.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
ההתבטאויות האחרונות של הפד' בסוגיית המאזן עובדות על ציפיות המשקיעים, שהתרגלו בעשור האחרון שהפד' יכול להציל את השווקים בכל רגע נתון, ובינתיים זה מצליח לבנק. אך ככל שעובר הזמן, ההאטה בפעילות האמריקנית צפויה להיות מורגשת יותר ויותר בדו"חות החברות, ולפד' יש כלים מעטים בלבד להתמודד כעת עם האטה כלכלית. הפד' לא יוכל להשיג את 2 המטרות במקביל: עידוד הכלכלה האמריקנית ע"י כסף זול, ושמירה על יציבות החוב הממשלתי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")