האם השמיטה את בתה מהצוואה - האם החתן רשאי לערער על כך?
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בראשות השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי, עוסק בסכסוך משפחתי מורכב סביב ירושה של משק חקלאי שהיה בבעלות מנוחה. השופט דחה בקשה שהוגשה על ידי בתה של המנוחה, שטענה כי גיסה – בעלה של אחותה המנוחה – אינו צד רשאי להגיש התנגדות לצוואה החדשה. השופט קבע כי לגיס יש אינטרס ממשי ואובייקטיבי בהליך, לאחר שהוא הוכיח כי מונה, ביחד עם רעייתו המנוחה, כילדים ממשיכים במשק.
המנוחה ובעלה המנוח חתמו ב-2003 על צוואה הדדית, שבה נקבע כי המשק יועבר לאחר מותם לבתם השנייה, ד', בכפוף לתשלום של 65 אלף דולר לבתם הנוספת – המבקשת בתיק הנוכחי. עם זאת, לאחר מות בעלה, ב-2020 ערכה המנוחה צוואה חדשה, שבה הורישה את המשק במלואו למבקשת, תוך התייחסות מפורשת לבית שבנתה ד' עם בעלה – המתנגד – בשטח המשק.
לפי הצוואה החדשה, הבית של ד' ובעלה יישאר שלהם צילום: UNSLASH Carrie Allen
בצוואה החדשה, ציינה המנוחה כי ביתם של ד' ובעלה יישאר בבעלותם, ואף הנחתה את בתה הזוכה "לפעול בתיאום עם ד' ר' על מנת לאפשר לו את פיצול בית ר'. מהמשק באופן שבית ר'. יישאר קניינו". בנוסף צוין כי, "ד' ר' וילדיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בבית ר' ללא כל תנאי".
לטענת הגיסה, המתנגד אינו יורש על פי דין
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבקשת, בתה של המנוחה והזוכה בצוואה החדשה, ביקשה מבית המשפט לדחות את התנגדותו של המתנגד – גיסה. לטענתה, המתנגד אינו יורש על פי דין ולא היה זכאי להיכלל כזוכה גם בצוואה המקורית מ-2003. "אדם שאינו טוען לזכאות בצוואה קודמת ואינו יורש על פי דין אינו רשאי להגיש התנגדות לקיום צוואה", נטען על ידה.
מנגד, המתנגד טען כי יש לו אינטרס ממשי בהליך, מכיוון שהזכויות במשק שייכות לו ולרעייתו המנוחה, ד', מכוח התחייבויות משפחתיות, מתנה שהושלמה ומעמדם כבנים ממשיכים. המתנגד הציג מסמכים התומכים בטענותיו, בהם אישור מהמושב, שבו צוין במפורש כי הוא ורעייתו הוכרו כבנים ממשיכים במשק.
השופט לוי בחן את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו, וקבע כי יש לדחות את הבקשה למחוק את המתנגד מההליך. הוא הדגיש כי למתנגד יש אינטרס ממוני ממשי ואובייקטיבי בהליך, שעומד בדרישות חוק הירושה.
- גן אירועים נסגר לפני חתונה - וזה הפיצוי שיקבל הזוג
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בהחלטתו ציין השופט כי, "די בכך שהמתנגד הגיש תביעה נפרדת שבה עתר לפסק דין הצהרתי שיקבע את זכאותו למלוא הזכויות במשק או לחלופין את זכאותו לבית שבנה יחד עם רעייתו המנוחה, כדי להוכיח אינטרס ממשי".
עוד הוסיף השופט בפסק הדין שפרסם כי מסמכים שהוצגו על ידי המתנגד, ובפרט אישור המושב, מחזקים את טענותיו. "אישור המושב בו הוכרזו המתנגד ורעייתו המנוחה כבנים ממשיכים במשק מקים למתנגד אינטרס ברור לבטל את הצוואה החדשה, אשר פוגעת ישירות בזכויות שהובטחו לו", הוא כתב.
השופט התייחס גם לטענת המתנגד כי הצוואה ההדדית מ-2003 היא חלק מהסכם משפחתי רחב יותר, שהעניק לו ולרעייתו זכויות במשק. השופט קבע כי יש לאפשר למתנגד להוכיח טענה זו. לדבריו, "המתנגד רואה עצמו חלק מההסכמות המשפחתיות שנקבעו לאורך השנים, ובכלל זאת ההתחייבות של המנוחה להותיר לו ולרעייתו את הבית שנבנה במשק. טענות אלו מהותיות ויש לבררן במסגרת ההתנגדות".
השופט לוי אף הדגיש את החשיבות שבחקר האמת בבית המשפט לענייני משפחה, והוסיף כי, "בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל אופי אינקוויזיטורי מעצם טיבו, ונדרש הוא לרדת לחקר האמת. לא ניתן לשלול מהמתנגד את זכותו להוכיח את טענותיו במסגרת ההתנגדות".
"זכות הגישה לערכאות היא מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית"
בנוסף למעמדו של המתנגד, התייחס השופט לזכות החוקתית של גישה לערכאות משפטיות. השופט ציטט את ההלכה הפסוקה בנושא: "בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים בהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן לא ניתן להעניק לתובע את הסעד המבוקש. זכות הגישה לערכאות היא מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, והיא מקבלת משנה תוקף בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה".
בסופו של דבר, קבע השופט לוי כי למתנגד יש זכות חוקית מלאה להגיש התנגדות לצוואה החדשה, והורה על דחיית הבקשה של המבקשת למחוק אותו מההליך. כמו כן, חויבה המבקשת בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 שקל למתנגד.
פסק דין זה מדגיש את החשיבות בבירור יסודי של טענות מהותיות בנוגע להסכמים משפחתיים וצוואות, בייחוד במקרים מורכבים שבהם מעורבים בני משפחה נוספים והבטחות קודמות.
צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
רון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוקגייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
רון חן מכר למאות משקיעים תמימים חלומות על התעשרות בין לילה: הפטנטים כללו טיטולים למבוגרים ובמפרים בכבישים שהוצגו ככאלו שיכולים להניב עשרות אלפי אחוזים תוך שנים בודדות אחרי סחבת של יותר מעשור במהלכה המשקיעים הספיקו להתייאש מהכסף, רון מסיים עם קנס וחילוט בהיקף של 215,000 שקל ו-15 חודשים אחר סורג ובריח
חן, שהקים וניהל את חברת "אינובייטיב פטנטים" חברת האם של "טיסטרון" ו"דרייב דה לייט", שיווק למשקיעים סדרת רעיונות מפתים: החל מפדים חדשניים לספיגת בריחת שתן בקרב מבוגרים ועד פסי האטה "חכמים" לרכב. הפטנט הראשון מפרק את החיתול לשני חלקים שמתאימים אנטומית
לגוף האדם וכך ניתן להחליף את הפד הנחוץ לפי הצורך ולחסוך משמעותית, הפטנט השני מבקש להפיק חשמל מאנרגיית הדריכה של רכבים על פסי האטה. לפי כתב האישום, חן יצר במשך שנים מצגי שווא לפיהם הפיתוחים קרובים לשיווק עולמי ולמכירה לרשויות ועתידים להניב למשקיעים החזרי עתק
של עשרות אלפי אחוזים. בטיסטרון הוא סיפר שאוטוטו קימברלי רוכשת את הפטנט ובבמפרים שערים שלמות הולכות להטמיע את החידושים בכבישים.
הקהל, משקיעים תמימים, חלקם אפילו בגיליאי העשרה. אנשי השיווק שלו נפגשו עם האנשים מציגים אב טיפוס של החיתול כדי להראות
שהנה המוצר עובד. גם כדי לבסס את האמון אינובייטיב שלחה מיילים ועדכונים שוטפים שהציגו "התקדמות דרמטית" בפרויקטים למרות שבפועל לא התבצעו ניסויים מהותיים, לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים, והפטנטים לא הגיעו לשום שלב מסחרי ממשי. החיתולים נתקעו אי שם באיטליה במכונה
שלא הפסיקה "להתקע" ודרשה עוד ועוד השקעות מצד החברה, לעומת זאת הבמפר מעולם לא ראה את אב הטיפוס שלו.
על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, חן הצליח לגייס כ-25 מיליון שקלים ממאות משקיעים וזאת גם מבלי לפרסם תשקיף כנדרש בחוק. מתוך הסכום הזה, כ-13
מיליון שקל הועברו ישירות לחשבונות הבנק של חן ושל מקורביו, ושימשו אותו לצרכיו האישיים בין היתר תשלום חובות, שכר דירה, רכישות פרטיות, והחזרי הלוואות.
בין השנים 2006 ל-2017, ביסס חן מנגנון שיטתי ומתמשך להונאת משקיעים, שכלל גם ניסיונות להונות את רשות
ניירות ערך. כאשר דרשה הרשות לעצור את הגיוסים, חן חתם על התחייבות אבל המשיך בגיוס הכספים בניגוד להנחיות. אמנם הוא לא פנה מיוזמתו אבל קיבל בזרועות פתוחות משקיעים חדשים.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חן הורשע בארבעה אישומים חמורים, כולל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי
מורשה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועבירות הלבנת הון. הוא נידון ל-15 חודשי מאסר, וכן לתשלום קנס בגובה 110 אלף שקל וחילוט בסכום נוסף של 105 אלף שקל. בנימוקים של בית המשפט נכתב: "הנאשם ניצל באופן בוטה את אמון המשקיעים תוך הצגת מצגי שווא ומידע כוזב, וגרם להם לנזקים
כלכליים ונפשיים משמעותיים".
