חתימה סוכן ביטוח
צילום: UNSLASH Carrie Allen

האם השמיטה את בתה מהצוואה - האם החתן רשאי לערער על כך?

הירושה היא משק חקלאי, שהאם והאב, בצוואה הדדית, הותירו בתחילה ל-ד' - אחת הבנות, בתנאי שזו תעביר 65 אלף דולר לאחותה. לאחר מות האב שינתה האם את הצוואה כך שהמשק יעבור לאחות, תוך החרגת הבית של ד' ובעלה. הוא ביקש לערער על הצוואה
עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בראשות השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי, עוסק בסכסוך משפחתי מורכב סביב ירושה של משק חקלאי שהיה בבעלות מנוחה. השופט דחה בקשה שהוגשה על ידי בתה של המנוחה, שטענה כי גיסה – בעלה של אחותה המנוחה – אינו צד רשאי להגיש התנגדות לצוואה החדשה. השופט קבע כי לגיס יש אינטרס ממשי ואובייקטיבי בהליך, לאחר שהוא הוכיח כי מונה, ביחד עם רעייתו המנוחה, כילדים ממשיכים במשק.

המנוחה ובעלה המנוח חתמו ב-2003 על צוואה הדדית, שבה נקבע כי המשק יועבר לאחר מותם לבתם השנייה, ד', בכפוף לתשלום של 65 אלף דולר לבתם הנוספת – המבקשת בתיק הנוכחי. עם זאת, לאחר מות בעלה, ב-2020 ערכה המנוחה צוואה חדשה, שבה הורישה את המשק במלואו למבקשת, תוך התייחסות מפורשת לבית שבנתה ד' עם בעלה – המתנגד – בשטח המשק.

לפי הצוואה החדשה, הבית של ד' ובעלה יישאר שלהם צילום: UNSLASH Carrie Allen

בצוואה החדשה, ציינה המנוחה כי ביתם של ד' ובעלה יישאר בבעלותם, ואף הנחתה את בתה הזוכה "לפעול בתיאום עם ד' ר' על מנת לאפשר לו את פיצול בית ר'. מהמשק באופן שבית ר'. יישאר קניינו". בנוסף צוין כי, "ד' ר' וילדיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בבית ר' ללא כל תנאי".

לטענת הגיסה, המתנגד אינו יורש על פי דין

המבקשת, בתה של המנוחה והזוכה בצוואה החדשה, ביקשה מבית המשפט לדחות את התנגדותו של המתנגד – גיסה. לטענתה, המתנגד אינו יורש על פי דין ולא היה זכאי להיכלל כזוכה גם בצוואה המקורית מ-2003. "אדם שאינו טוען לזכאות בצוואה קודמת ואינו יורש על פי דין אינו רשאי להגיש התנגדות לקיום צוואה", נטען על ידה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנגד, המתנגד טען כי יש לו אינטרס ממשי בהליך, מכיוון שהזכויות במשק שייכות לו ולרעייתו המנוחה, ד', מכוח התחייבויות משפחתיות, מתנה שהושלמה ומעמדם כבנים ממשיכים. המתנגד הציג מסמכים התומכים בטענותיו, בהם אישור מהמושב, שבו צוין במפורש כי הוא ורעייתו הוכרו כבנים ממשיכים במשק.

השופט לוי בחן את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו, וקבע כי יש לדחות את הבקשה למחוק את המתנגד מההליך. הוא הדגיש כי למתנגד יש אינטרס ממוני ממשי ואובייקטיבי בהליך, שעומד בדרישות חוק הירושה.

קיראו עוד ב"משפט"

בהחלטתו ציין השופט כי, "די בכך שהמתנגד הגיש תביעה נפרדת שבה עתר לפסק דין הצהרתי שיקבע את זכאותו למלוא הזכויות במשק או לחלופין את זכאותו לבית שבנה יחד עם רעייתו המנוחה, כדי להוכיח אינטרס ממשי".

עוד הוסיף השופט בפסק הדין שפרסם כי מסמכים שהוצגו על ידי המתנגד, ובפרט אישור המושב, מחזקים את טענותיו. "אישור המושב בו הוכרזו המתנגד ורעייתו המנוחה כבנים ממשיכים במשק מקים למתנגד אינטרס ברור לבטל את הצוואה החדשה, אשר פוגעת ישירות בזכויות שהובטחו לו", הוא כתב.

השופט התייחס גם לטענת המתנגד כי הצוואה ההדדית מ-2003 היא חלק מהסכם משפחתי רחב יותר, שהעניק לו ולרעייתו זכויות במשק. השופט קבע כי יש לאפשר למתנגד להוכיח טענה זו. לדבריו, "המתנגד רואה עצמו חלק מההסכמות המשפחתיות שנקבעו לאורך השנים, ובכלל זאת ההתחייבות של המנוחה להותיר לו ולרעייתו את הבית שנבנה במשק. טענות אלו מהותיות ויש לבררן במסגרת ההתנגדות".

השופט לוי אף הדגיש את החשיבות שבחקר האמת בבית המשפט לענייני משפחה, והוסיף כי, "בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל אופי אינקוויזיטורי מעצם טיבו, ונדרש הוא לרדת לחקר האמת. לא ניתן לשלול מהמתנגד את זכותו להוכיח את טענותיו במסגרת ההתנגדות".

"זכות הגישה לערכאות היא מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית"

בנוסף למעמדו של המתנגד, התייחס השופט לזכות החוקתית של גישה לערכאות משפטיות. השופט ציטט את ההלכה הפסוקה בנושא: "בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים בהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן לא ניתן להעניק לתובע את הסעד המבוקש. זכות הגישה לערכאות היא מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, והיא מקבלת משנה תוקף בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה".

בסופו של דבר, קבע השופט לוי כי למתנגד יש זכות חוקית מלאה להגיש התנגדות לצוואה החדשה, והורה על דחיית הבקשה של המבקשת למחוק אותו מההליך. כמו כן, חויבה המבקשת בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 שקל למתנגד.

פסק דין זה מדגיש את החשיבות בבירור יסודי של טענות מהותיות בנוגע להסכמים משפחתיים וצוואות, בייחוד במקרים מורכבים שבהם מעורבים בני משפחה נוספים והבטחות קודמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים, והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.

מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".

הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.

ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.