בצל המתיחות: המכרז לשיווק קרקעות בקיבוץ האון נדחה בחודשיים
עכשיו זה רשמי: כפי שפורסם בביזפורטל בשבוע שעבר, המכרז לקרקעות בקיבוץ האון נדחה. ברמ"י מתכוונים לנעול את המכרז בסוף דצמבר, כשעדיין לא ידוע האם המרכז אכן ייסגר בתאריך הזה או יידחה פעם נוספת.
הכותרת בביזפורטל (לחץ להרחבה)
יותר מ-900 הצעות הוגשו בסוף ספטמבר האחרון על המכרז בו השתתפו מילואימניקים, זאת בצל המתיחות בין הרשות לבין הקיבוץ ומועצת עמק הירדן, שדרשה להסיר אותו. המילואימניקים קיבלו קרקעות במחירים של החל ממיליון שקל - זול מהותית מהמחירים באזור. ביום רביעי השבוע היה אמור להיערך מכרז נוסף לשיווק 73 קרקעות לציבור הרחב, מכרז לו התנגדה המועצה, אולם הוא נדחה והתאריך לסגירתו כרגע הוא ה-23 בדצמבר. ממש לפני החג, אגב, המכרז הוסבר למספר שעות מהאתר, מה שגרם למשקיעים לתהות האם אכן ייערך במועדו.
> "העסקה של חנוך דאום בקיבוץ האון משקפת את מה שקורה שם - 8 מיליון שקל לבית"
- 4,000 מגרשים לשיווק בעדיפות לחיילי מילואים - רובם בפריפריה
- היישובים נחשפים: כך יחולקו המגרשים למילואימניקים ונכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
> המכרז בקיבוץ האון: בכמה נמכרה קרקע וכמה ירוויחו הזוכים?
הרוכשים הפוטנציאלים ייאלצו לחכות. קיבוץ האון (גוגל מאפס)
כפי שפורסם כאן, על פי כל ההערכות, המחיר הממוצע (כולל פיתוח) יחצה את רף ה-2 מיליון שקלים.כ בסבב הקודם חשפנו כאן כי בשל בלבול ולו"ז צפוף, חלק מהמילואימניקים לא יגשו למכרז בקיבוץ האון. הם טענו כי מועד הרישום היה קרוב מדי לסגירתו, ומאחר והם היו צריכים למלא הרבה מאוד מסמכים הם נתקלו בקושי, מאחר וחלקם עדיין משרתים במילואים. בעקבות הידיעה, במשרד הבינוי והשיכון הודיעו כי סייעו להם לגשת למכרז על ידי קיצור ההליך. כעת, הנרשמים יוכלו לקבל עוד חלון בו יקבלו החלטה לגבי המחיר המוצע ויוכלו להכין את הטפסים.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- 6.חשבתי ש-80% מהתושבים נטשו ולא מתכננים לחזור. חחח (ל"ת)מהנדסי תודעה 30/10/2024 07:44הגב לתגובה זו
- 5.חשבתי ש-"80% מהתושבים ברחו ולא מתכוונים לחזור" (ל"ת)מהנדסי תודעה מסריחים 28/10/2024 14:24הגב לתגובה זו
- 4.יאיר3 28/10/2024 03:57הגב לתגובה זוריאלי יהיה חייב במס של 90% ואז יפסיקו עם העשירים שמשקיעים בקרקעות ונדל"ן ומרימים את המחירים.אותו כנ"ל לגבי מחיר למשתכן.למה צריך ליצור מליונרים חדשים רק כי זכו בהגרלה ואפילו לא גרים בדירה שבה זכו?
- 3.התחרפנתם??? 27/10/2024 17:30הגב לתגובה זוהתחרפנתם???
- אדמות המדינה נשדדו ע"י אנשי מפא"י בימי שלטון השמאל (ל"ת)קריית שמונה 28/10/2024 14:26הגב לתגובה זו
- כן כן מאפיה וארגון קיבוצים כושל , הארגון כבר גרם ל 28/10/2024 07:21הגב לתגובה זוכן כן מאפיה וארגון קיבוצים כושל , הארגון כבר גרם למדינה שסייעה לונזק של מאות מיליארדים. פשוט גועל נפש
- 2.ישראבלוף (ל"ת)המנפח מבוסטון 27/10/2024 14:47הגב לתגובה זו
- 1.למה בשוהם אין לנו זכות לקרקע עבור בן ממשיך? (ל"ת)HAKY1 27/10/2024 13:29הגב לתגובה זו
- כי אתה לא ממקורבי מפא"י לשעבר (ל"ת)יו"ר ההסתדרות 28/10/2024 14:27הגב לתגובה זו

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.

