בשל בלבול ולו"ז צפוף: חלק מהמילואימניקים לא יגשו למכרז בקיבוץ האון
בעקבות פרשת קיבוץ האון שיצרה מתיחות בשבוע שעבר בעקבות פתיחת המכרז של רמ"י לשיווק קרקעות בקיבוץ, משרד הבינוי והשיכון פרסם בסוף השבוע 4 החלטות: הראשונה, תיאסר העברת זכויות במגרשים למשך תקופה של 7 שנים. השנייה, תהיה חובת התגוררות בנכס ללא אפשרות להשכיר, למעט במקרים חריגים שיאושרו. פעם שלישית, כ-150 מגרשים ישווקו לחיילי מילואים מחוסרי דיור ולנכי צה"ל, מתוכם כ-50 מגרשים ייצאו בהרשמה והגרלה למשרתי מילואים מחוסרי דיור. 25 מגרשים ישווקו לנכי צה"ל בהרשמה והגרלה. בנוסף, לא יוקצו מגרשים לבני מקום.
במועצה האזורית עמק הירדן לא מתכוונים לוותר. הם הגישו עתירה מנהלית במטרה לעצור את המכרזים וטוענים כי שינוי התנאים של רמ"י מוכיחים שהיא טעתה לגבי שיווק המכרזים. מנגד, ברמ"י מסבירים כי שינו את תנאי המכרז על מנת להגיע להבנות, אבל אין בכוונתם לפסול את המכרז כולו.
יחד עם זאת, לביזפורטל נודע כי חלק מחיילי המילואים שרצו לגשת למכרז, לא יעשו זאת בשל לוח זמנים צפוף. חלקם עדיין משרתים בחזית ואחרים לא הספיקו למלא את הניירת. אחד מחיילי המילואים הסביר בשיחה עם האתר: "מעבר לחתימה שלי על תנאי המכרז, שאמורה לאשר שאני חייל מילואים פעיל, צריך להחתים גם את אגף משאבי אנוש בצה"ל. הדברים האלה לוקחים זמן וקשה מאוד להתעסק עם זה כשאתה בחזית. עשו מכרז עם לו"ז מאוד צפוף, אני מאמין שרוב אלה שיירשמו אליו הם חיילי מילואים פעילים, שאינם משרתים בימים אלה".
בינתיים, שעון החול מתקתק. מחר בשעה 12 בבוקר ייסגרו שני מכרזים, אחד מהם לטובת חיילי מילואים, כזה שיכיל 80 קרקעות, והשני מכרז רגיל לשיווק 91 קרקעות. ביום שני בעוד שבועיים ייסגר החלק השני של המכרז לשיווק 244 קרקעות. בשני מכרזים שונים יתמודדו על 68 קרקעות.
- חשיפה: הסיכוי האמיתי של המילואימניקים לזכות בדירה בהנחה
- דירה בהנחה בנתניה: מעל 400 דירות במחיר למ"ר של כ-17 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז אמנם נתח ב-27 לאוגוסט, אבל מתברר כי ההודעה של המועצה האזורית גרמה לחלק מהמילואימניקים לשבת על הגדר, בדיוק כפי שקרה למחוסרי דיור שרצו לגשת למכרז. הם המתינו עד להגעת הסדר שהגיע רק בסוף השבוע, ממש לקראת סיום המכרז.
- 2.איזה בדיחה, זה לא חדש כל המכרזים של רמי אסור למכור 7 שנים או להשכיר 5 זה לא חדש. 2 מי רוצה לחיות ליד הכנרת? אין שם עבודה חם מאוד וגם ככה מאוד זול לקנות (ל"ת)בננה 15/09/2024 14:49הגב לתגובה זו
- 1.מנשר 15/09/2024 08:21הגב לתגובה זוהגיע הזמן לפרק את רשות מקרקעי ישראל שהפכה לגוף טפילי המוצץ את דם הישראלים ממוצא יהודי ועוצמת עינים כשהדברים אמורים בבדואים בנגב, יש לחוקק חוק שויוני המתחשב בתרומת האזרח למדינה ולפי זאת לחלק מגרשים לאזרחי ישראל

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
