דה לסר
צילום: מצגת של החברה

"המרווחים באג"ח של דה לסר - הזדמנות"

על רקע הירידות החדות באיגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות - בדיסקונט ברוקראז' מעניקים המלצת תשואת יתר לארבע הסדרות של דה לסר 

ירדן סמדר | (11)

איגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות רושמות בימים האחרונים ירידות חדות, על רקע חוסר האמון של המשקיעים. איגרות החוב של חברת אול-יר רשמו ביומיים האחורנים צניחה מצטברת של עד 25% על רקע כספיים שהועברו בשוגג לחברה בבעלות בעל השליטה. מקרה זה חידד את חששות המשקיעים כי חברות אלו, המכונות חברות BVI בשל העובדה כי רובן רשומות באיי הבתולה הבריטים, סובלות מניהול לקוי. 

אולם היום על רקע הירידות החדות בענף, מחלקת המחקר של דיסקונט ברוקראז' מוצאים לנכון להמליץ על איגרות החוב של חברת דה לסר.

"ניתוח התזרים, לרבות הגמישות הפיננסית הקיימת בידי החברה והצפי להעלאת דירוג מדגישים את הדיפרנציאציה הברורה שיש להחיל על חברות ה-BVI ודה לסר בראשן. בנסיבות אלו המרווחים בהן נסחרות אגרות החוב של דה לסר משקפים הזדמנות, ומשכך אנו משיקים סיקור בהמלצת תשואת יתר לגבי ארבעת הסדרות של דה לסר", כותב ישי ששון, רו"ח ואנליסט בכיר בדיסקונט ברוקראז', ומוסיף: "המהלכים האחרונים שביצעה החברה, יוצרים תזרים חזק שיאפשר לה לפרוע את התחייבויותיה בשלוש השנים הקרובות, מבלי להיות תלויה בשוק ההון הישראלי".  

דה לסר אגח ב

דה לסר אגח ג

דה לסר אגח ד

דה לסר אגח ה

"לדה לסר פרופיל עסקי יציב הנסמך על שוכרים החסינים למחזורי הכלכלה. החברה עוסקת בתחום הנדל"ן המניב כשמחצית מהכנסות החברה מקורן בשוכרים המספקים שירותים ציבוריים (בתי חולים, ומוסדות חינוך). שוכרים אלו הינם יציבים בהיותם מספקים מוצרים שביקושם קשיח", כותב ששון.

"נכון להיום בבעלות החברה 39 נכסים מניבים ו-6 קרקעות להשקעה. מפילוח ה-NOI שהחברה ייצרה בשנת 2017 עולה באופן ברור כי לפחות 48% מהכנסות החברה מקורן בשוכרים המספקים שירותים ציבוריים (בתי חולים, ומוסדות חינוך). שוכרים אלו הינם יציבים נוכח היותם מספקים שירותים שביקושם קשיח. פילוח ההכנסות מבחינת האזורים הגאוגרפיים משקף גם הוא חסינות נוכח העובדה כי מרבית ההכנסות מיוחסות לאזורים בעלי מעמד סוציואקונומי איתן".

ששון מציין כי לאחרונה ביצעה החברה מהלך של מימון מחדש (Refinance) על אחד מנכסיה, וזאת בנוסף לתזרים צפוי ברמת וודאות גבוהה ממכירת דירות מגורים למגזר החרדי בברוקלין בשנה הקרובה, וזאת תחת הנחות שמרניות ביותר. בנוסף טענו בדיסקונט כי התזרים העתידי עשוי לתמוך בהעלאת דירוג לקראת המחצית הראשונה של שנת 2020.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אתם ממשיכים להמליץ? (ל"ת)
    משקיע ושוקע 15/01/2019 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רן 09/12/2018 22:52
    הגב לתגובה זו
    ריח פלילי באוויר . אתם תקועים עם הסחורה וממליצים על אג"ח שלכל היותר יתן כמה אחוזים בודדים של תשואה מול פעם אחת בלבד שתצא הודעה שלילית בחברה והאגח מתחת ל 70 אגורות
  • 8.
    לענ"ד מטומי עדיף (ל"ת)
    שי 04/12/2018 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ג 04/12/2018 13:19
    הגב לתגובה זו
    הנדלן בארהב בקיפאון לא פחות מאשר בארץ. הם בונים בטח על הכנסה שלא ברור אם תגיע. בכלל לא ברור לי למה באו לגייס פה כסף? אם החברה מוצלחת כ"כ למה לא גייסו בארה"ב?
  • 6.
    קורא 04/12/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
    ועברה אותו בהצלחה
  • 5.
    זה שיש לו זכרון טוב 03/12/2018 22:56
    הגב לתגובה זו
    לפני חודש וחצי המלצת לקנות אג"ח ספנסר בלי בטחונות ולמכור את האגח עם הבטחונת. מי ששמע לך חטף בומבה של החיים. אולי במקום לחפש ניירות חדשים לפמפם תחזק את המלצתך הכבירה מאוקטובר?
  • י' 06/12/2018 16:26
    הגב לתגובה זו
    אם היית מבין משהו - והיית מבין מה קרה בספנסר ולמה האג"ח שם נפגעה - היית מבין שזו הייתה אז הזדמנות מצוינת והיום יותר. והנפילה היא מסיבות מסחריות והעובדה שקשרו אותה לאול ייר שלא בצדק. בוא ניראה מה יקרה בהמשך. אבל ספק אם תבין גם אז. ככה זה - לא כולם נולדו חכמים. וזה בסדר גמור להיות כזה - לא כל האנשים שווים.
  • 4.
    בני גור 03/12/2018 22:41
    הגב לתגובה זו
    תזרקו ותזרקו, ותמכרו בכל מחיר, לפני שיהיה לכם ברוקלנד מס 2.
  • 3.
    צבי 03/12/2018 20:57
    הגב לתגובה זו
    אשמח לדעתך על סיכון סיכוי בו
  • 2.
    סברי 03/12/2018 20:55
    הגב לתגובה זו
    שואל ברצינות.. מה דעתך?
  • 1.
    המלצת קניה?? מה קרה אתם צריכים בטחונות? תתביישו (ל"ת)
    קרן 03/12/2018 17:20
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.