"מוסר התשלומים הלקוי בענף הבנייה מגדיל את הסיכוי לקריסת חברות"
ניתוח הסיכונים בענף הבנייה של BDI מציג החמרה במוסר התשלומים - צפו בגרפים
ענף הבנייה הציג יציבות יחסית בפעילותו הכלכלית ברבעון השני של 2016 ביחס לרבעון הקודם, אך ישנה החמרה במוסר התשלומים, כך עולה מנתוני מדד דירוג הסיכונים ומוסר התשלומים של חברת המידע העסקי BDI Coface. על פי הנתונים בתתי הענפים הסיכון הגבוה שנמדד הינו בקרב קבלני התשתיות ולאחריהם קבלני הבנייה.
נראה כי בשנה האחרונה חלה החמרה במוסר התשלומים בישראל בענף הנדל"ן. בחודש מאי 2016 עומדים ימי האשראי בפועל על 101 יום (93 ימים בהסכמה ועוד 8 ימי פיגור) לעומת 97 ימים במאי אשתקד (91 ימים בהסכמה ועוד 8 ימי פיגור). בהסתכלות על הרבעון הנוכחי ביחס לרבעון הקודם ישנה יציבות יחסית בענף.
אייל ינאי מנכ"ל Coface מגיב על הנתונים: "מוסר התשלומים הלקוי בענף הבנייה והתשתיות יחד עם מצוקת האשראי בענף מגדילים את הסיכוי לקריסת חברות. בין הענפים בהם מוסר התשלומים הוא הרע ביותר הוא ענף הבנייה עם 110 ימי אשראי בפועל מתוכם 15 ימי פיגור כאשר בקרב קבלני התשתיות ימי האשראי בפועל מגיעים ל – 111 ימי אשראי מתוכם 12 ימי פיגור".
לדבריו, בענפים רבים הפיגור בתשלומים מבוצע בעיקר על ידי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות, כאשר פיגור זה גורר אחריו פיגורים לספקים נוספים. "בענף הבנייה לדוגמא יש חברות רבות שהגיעו לקשיי נזילות ואף לחדלות פירעון בשל חובות של חברות ממשלתיות. חברה שלא מקבלת את התשלום בזמן מגוף ממשלתי גוררת את מוסר התשלומים הלקוי לספקיה ולקבלני משנה. השילוב של מוסר תשלומים לקוי יחד עם מחנק האשראי בענף מגדיל עוד יותר את הסיכוי לקריסת חברות בענף".
- הלוואה לבעלי BDI שלילי – מה צריך לדעת לפני שמבקשים?
- מחיקת רישום BDI שלילי ושיפור נתוני האשראי – האם פעולות אלו אפשריות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני המדד על פי ענפים
מדד הסיכון העסקי של החברות והעסקים משקלל בתוכו, בין היתר, את הפרמטרים הבאים: הכנסות, ותק, פעילות, פרויקטים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מבנה פיננסי, נזילות, הון עצמי, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד פרמטרים שונים.
מבט על מוסר התשלומים הממוצע של חברות מתחום התשתית ברבעון הנוכחי, מעט טוב יותר ממוסר התשלומים ברבעון הקודם. מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל, עומד על כ-12 ימים, בעוד שברבעון הקודם ימי הפיגור עמדו על כ- 13 ימים.
מוסר התשלומים הממוצע של חברות מתחום תשומות הבניה ברבעון הנוכחי, הוטב ביחס למוסר התשלומים ברבעון הקודם. מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל, עומד על כ-8 ימים, בעוד שברבעון הקודם ימי הפיגור עמדו על כ- 13 ימים.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
עוד עולה מן הנתונים כי ישנה מגמת ההרעה במוסר התשלומים הממוצע של חברות מתחום קבלני הבניה שנמשכה גם ברבעון הנוכחי. מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל, עומד על כ-15 ימים, בעוד שברבעון הקודם ימי הפיגור עמדו על כ-14 ימים.
מוסר התשלומים הממוצע של חברות מתחום נדל"ן מניב ברבעון הנוכחי, הורע אף הוא ביחס למוסר התשלומים ברבעון הקודם. מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל, עומד על כ-21 ימים, בעוד שברבעון הקודם ימי הפיגור עמדו על כ-12 ימים.
מוסר התשלומים הממוצע של חברות מתחום אחזקות בניה ברבעון הנוכחי, זהה למוסר התשלומים ברבעון הקודם. מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל, עומד על כ-14 ימים, בדומה לרבעון הקודם.
- 7.אלי 15/07/2016 12:22הגב לתגובה זואיך קורה שענף שנתפס כריווחי ביותר חברות קורסות בו? זה לא מסתדר.
- 6.צביקה 14/07/2016 13:58הגב לתגובה זומריח כמו 2007 וצולע כמו 2007- אז מה זה?
- 5.כחלון כישלון מהדהד (ל"ת)רפאל 14/07/2016 11:35הגב לתגובה זו
- 4.הכל שקרים על גבי שקרים לא להאמין לעיתון (ל"ת)לא מאמין 14/07/2016 10:53הגב לתגובה זו
- 3.ל1 14/07/2016 10:01הגב לתגובה זולא יהיה שום ירידות במחיר הנדל"ן.וזה לא קשור עם שר האוצר גמר בגרות או שהוא פרופסור...
- 2.צדק 14/07/2016 09:40הגב לתגובה זונמצא בהורדת ימי תשלומים של ממשלה לספקיה. זה יוריד מחנק אשראי, יבטל ריביות אינסופיות לבנקים שמשלמים ספקים כדי לשלם על חובות ממשלה, יגביר מהירויות בניה ועוד ועוד
- 1.כחלונית 14/07/2016 08:38הגב לתגובה זוכחלון אם לא יוריד את מחירי הדיור .אז מ10 מנדטים הוא ירד ל אפס מנדטים .....אין לי בדל של ספק {ושלא תטעו לביבי זה מאוד מתאים שכחלון יכשל }

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
