מנכ"ל ביג: "לא ניתן לצמוח בישראל" - היכן כדאי לרוץ להשקיע?

דורי סגל: "בסך הכול ב-15 השנים האחרונות היית צריך להיות מתוחכם כדי לא להרוויח בנדל"ן"
לירן סהר | (1)

"בסך הכול ב-15 השנים האחרונות היית צריך להיות מתוחכם כדי לא להרוויח בנדל"ן, ריבית נמוכה, כלכלות יחסית יציבות", כך אמר דורי סגל, סגן יו"ר גזית גלוב, בכנס הנדל"ן של ארנסט אנד יאנג ומשרד עו"ד שטינמץ, הרינג, גורמן ושות'. "המשבר ב-2008-2009 היה של נזילות, אנחנו אנחנו חושבים שנתוני המאקרו, שהם קצרי טווח בעיקרם, לא משפיעים באמת על עסקים מהסוג שלנו המחזיקים בנכסים ל-20 שנה. מימושים זה חלק מהחיים של חברת נדל"ן, אחת התופעות החזקות ביותר בצפון אמריקה היא המעבר לערים, רואים זאת בצורה מאוד עוצמתית. אף פעם לא התיימרנו לקרוא את שוק הנדל"ן ולדעת לאן הוא הולך, לא יכולים לנבא".

סגל הזכיר את המספר העצום של קניונים שהוקמו בראשון לציון בשנות ה-90 שנכשלו והפכו לבניינים ריקים: "דבר אחד ברור הקמעונאים יצטרכו פחות שטח כדי למכור את אותו הדולר, זה ברור לחלוטין שהמסחר יעבור בחלקו לאינטרנט, לא משנה אם הוא יהיה 10% או 30% מהיקף הסחר. צריך מאוד להיזהר מלקנות את אותם נכסים שחשופים לתחרות וצפויים למות בעוד כמה שנים ולהתמקד בשניים-שלושה הטובים ביותר".

איתן בר זאב, מנכ"ל ביג, אמר: "בטווח הארוך קשה היה להפסיד כסף בנדל"ן, השאלה היא האם הרווחת הרבה או מעט, השאלה היא מתי נכנסים לשוק. אנחנו נכנסנו לשוק כדי לנצל הזדמנות של משבר ב-2009, ועד עכשיו מצבנו לא רע, יש לנו מצב דומה מאוד לזה שהיה ב-2009 בארצות הברית בספרד, מנווטים פה בתוך ארץ לא נודעת ויש מקומות שבהם צריך לדעת שתקבל כוויה. אנחנו ממשיכים לבצע רכישות בארצות הברית, מה שצריך בסופו של דבר זה נכס עם הכנסות קונסיסטנטיות. אנחנו לא אוהבים סיכונים גדולים, בארצות הברית יש מספיק שטחי מסחר כמו שלנו, לא צריך לבנות עוד, מה גם שעדיין ניתן לקנות כאלה במחיר הנמוך מעלות הבנייה."

בר זאב ממשיך: "בישראל מגיעים למצב של עודף שטחי מסחר, חלק מהמרכזים המסחריים שנבנים כיום לא ישמשו כמרכזים מסחריים בעוד כמה שנים, יהיו כאלה שייפלו. אם אתה רוצה לקנות אז הממונה על ההגבלים עסקיים עושה בעיות, אז אנחנו מחפשים לאן ללכת ולראות איפה התשואות טובות. ספרד בהחלט היא כר נרחב להשקעה בייזום, 25% אבטלה זה לא נתון מדוייק, יש שם אבטלה סמויה. פה לא ניתן לצמוח".

רון הדסי, יו"ר אלביט הדמיה ונאנט, הפועל במזרח אירופה, אמר: "אני מקווה שהשבע השנים הבאות במזרח אירופה הרבה יותר טובות. פולין כיום היא מדינה מערבית לחלוטין בכל קנה מידה, מכל המדינות באירופה היא עברה את המשבר בצורה הטובה ביותר, המערכת הפיננסית מאוד מאמינה בה. המצב אחר לגמריי ופחות סימפטי בהונגריה ובאוקראינה, רואים שיפור קל, אך הנטייה לקחת סיכונים היא מאוד זעירה. יש הצפה מטורפת של מרכזים מסחריים באירופה, יש קניבליזציה בתחום."

הדסי ממשיך: "במגורים, בשוק ההונגרי יש אסון, הדבר העיקרי שמוריד את השוק הוא זריקת נכסים אדירה לשוק, אין מימון. מצד שני פולין נראית טוב מאוד שנתיים הקרובות. במסחר, הדברים נראים מסובכים מאוד - מצד אחד יש הרבה מאוד פניות למימון, מצד שני התחרות היא קשה מאוד והיכולת לפתח גם במחיר קרקע 0 היא מאוד מסובכת. רומניה נראית יותר טוב כרגע."

מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, הפועלת כיום בגרמניה: "ב-2005-2008 הכול היה יקר בגרמניה, נדל"ן זה דבר שצריך לבדוק. ב-2008-2009 נכנסנו לגרמניה ואכן אנחנו קונים משרדים ונכסים אחרים, אנחנו מתכוונים להמשיך להשקיע שם. זו מדינה יציבה, כולם מתחילים להגיע לגרמניה. מצד שני אתה ממשיך באירופה כי בארץ אתה לא רוצה לעשות עסקים, לכן בודקים בגרמניה ובלונדון, צריך לעבוד בצורה זהירה."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עו"ד מני גורמן, שותף במשרד שטיינמץ הרינג גורמן, אשר הנחה את הפאנל, אמר: "מאז משבר 2008 אנחנו נמצאים בתהליך החלמה ארוך מאוד. בתהליך הזה אנחנו מזהים כי המדינות שנפגעו קשה ביותר אבל שהיו בעלות מנגנוני ניקוי אורוות, הכרה בנזק וחיתוכו, הראו את יכולת ההחלמה המהירה ביותר. ארצות הברית מהבחינה הזו עברה תהליך החלמה קשה ואכזרי - אלפי אנשים איבדו משרות, בתי מגורים וכספי השקעות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/06/2014 03:27
    הגב לתגובה זו
    הון חוזר שלילי, מה עשית, משכנת מבנה נוסף להלוואה קצרה (שוטפת) של 160מ הוספת הלוואה ארוכת טווח 20מ, הרחבת את האגח הוספת עוד אגח ו עוד 150-200מיליון, ומינפת את כל העסק בפי ארבע, במקום למכור נכסים גרועים, ולהשאר חברה יציבה, ולשקול קניות נכסים מניבים מסיביות בארה"ב בצורה מדודה. מחברה רצינית ועם מעט מינוף הגדלת את המינוך בחוסר אחריות שנה הבאה יהיה לך כנראה שוב הון חוזר שלילי, כמה זמן תחזיקו שנה שנתיים?
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.