קרנות הנאמנות בחודש מאי - גיוסים של 7 מיליארד שקל בהובלת הקרנות הכספיות

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מאי בכ-11.6 מיליארד שקל מכ-497.7 מיליארד שקל, לכ-509.3 מיליארד שקל, עלייה שנובעת מכניסת הכספים לתעשייה של כ-7 מיליארד שקל ומתשואה חיובית של כ-4.6 מיליארד שקל

רוי שיינמן | 03/06/2024 11:13 (2)

נושאים בכתבה קרנות כספיות קרנות נאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות במאי המשיכה בקצב הגיוסים של 7 מיליארד שקל בחודש. נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, מסכם את חודש במאי בתעשייה.

עוד בקרנות נאמנות:

>> מיטב: האם משתלם להשקיע בקרנות של בית ההשקעות הוותיק?

>> קרנות נאמנות - איך לבנות תיק קרנות מאוזן?

>> הקרנות שמביסות את המדדים - האם הן מצליחות להתמיד לאורך זמן?

מאי בשווקים הפיננסיים

"חודש מאי נסגר במגמה חיובית במדדי המניות המובילים בעולם בעוד שבישראל מדדי המניות המובילים סיימו את החודש במגמה מעורבת, גם שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני בישראל נסגר במגמה מעורבת. שער השקל רשם ייסוף מול הדולר בחודש מאי, כשהתחזק בשיעור של כ-0.5% בעוד שכלפי האירו הוא פוחת בשיעור של 0.3% במהלך החודש", כותב כהן.

"שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית כאשר מדד S&P500 עלה בכ4.0% לאחר שבחודש שעבר הציג תשואה שלילית, מדד הנאסד"ק טיפס בכ-6.9% , מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ- 3.1% ומדד הניקיי היפני ירד ב-0.9%. גם שוק המניות הישראלי סיים את חודש מאי במגמה חיובית, כאשר מדד ת"א 35 רשם עלייה של כ-2.6%, מדד ת"א 125 רשם עלייה של כ-1.2%, ומדד ת"א 90 השיל מערכו כ-3.1%. איגרות החוב הקונצרניות סיימו את חודש מאי במגמה מעורבת. תשואות מדדי התל בונד 60, 40, 20 נעו בין 0.3%- ל-0.3%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה בכ-0.1% ומדד אג"ח ממשלתי כללי, סיים את החודש בירידה בשיעור של כ-0.7%.

התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת הגיוסים אם כי בקצב מואט בשל המצב במדינה, עם 380 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח חברות והמרה מסיימת את החודש כקטגוריה המגייסת ביותר עם גיוס של כ-225 מיליון שקל לאחר שבחודש שעבר הייתה הקטגוריה הפודה ביותר, אחריה קטגוריית אג"ח בחו''ל שגייסה סכום של כ-185 מיליון שקל. קטגוריית מניות בחו''ל הוסיפה לגיוס כ-135 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח כללי תרמה לגיוס סכום של כ-115 מיליון שקל , אחריה קטגוריית גמישות אשר הוסיפה סכום של כ-10 מיליון שקל ואחרונה במגייסות, קטגוריית אגד קרנות אשר גייסה סכום של כ-5 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח מדינה מסיימת את חודש מאי כקטגוריה הפודה ביותר, כשפדתה סכום של כ-155 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בארץ אשר פדתה במהלך החודש כ-95 מיליון שקל וקרנות ממונפות ואסטרטגיות אשר פדו כ-40 מיליון שקל", מוסיף כהן.

הקרנות הכספיות: ממשיכות להוביל בגיוסים: גייסו ב-26 חודשים כ-102 מיליארד שקל

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

"הקרנות הכספיות ממשיכות עם גיוסים גבוהים תוך הגברת הקצב כאשר סיימו את חודש מאי עם גיוס גבוה של כ-4.2 מיליארד שקל", כותב כהן. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.85 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו סכום של כ-1.35 מיליארד שקל. ב-26 החודשים האחרונים מאז החלו הקרנות הכספיות לגייס סכומים משמעותיים, גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-102 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-24.7%. סך נכסיהן של הקרנות הכספיות עומד על כ-125.6 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים במונחי סוף חודש, והוא מהווה 44.2% מסך נכסי הקרנות המנוהלות".

התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות

"חודש מאי בתעשייה הפאסיבית התאפיין במגמה חיובית, עם גיוס כולל של כ-2.5 מיליארד שקל, כאשר תעשיית הקרנות המחקות גייסה סכום של כ-1.65 מיליארד שקל ותעשיית קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ- 0.85 מיליארד שקל", כותב כהן. "קטגוריית מניות בחו''ל מרכזת את עיקר הגיוס גם החודש בתעשייה הפסיבית עם סכום גדול של כ-2.5 מיליארד שקל, כאשר קרנות הסל גייסו כ-1.5 מיליארד שקל, והקרנות המחקות הוסיפו גיוס של כ-1 מיליארד שקל. אחריה בגיוס קטגוריית חברות והמרה אשר גייסה כ- 430 מיליון שקל בחלוקה מעורבת, כשכל הגיוס הגיע מהקרנות המחקות שגייסו סכום של כ-660 מיליון שקל ומנגד, קרנות הסל פדו סכום של כ-230 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בחו''ל סיימה את החודש גיוס של כ-100 מיליון שקל, כאשר רובו המוחלט של הגיוס הגיע מהקרנות המחקות שגייסו סכום של כ-90 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-10 מיליון שקל. הקטגוריה הפודה ביותר בקרנות הפסיביות בחודש מאי, היא קטגוריית מניות בארץ, שסיימה את החודש עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, קרנות הסל פדו סכום של כ-230 מיליון שקל והקרנות המחקות פדו סכום של כ-40 מיליון שקל.

קטגוריית אג''ח מדינה, שבחודש שעבר הייתה הפודה ביותר, מסיימת החודש עם פדיון של כ-175 מיליון שקל, קרנות הסל פדו כ-100 מיליון שקל והקרנות המחקות הוסיפו לפדיון סכום של כ-75 מיליון שקל. בקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות קרנות הסל פדו כ-60 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח כללי פדתה כ-25 מיליון שקל כשהקרנות המחקות פדו כ-20 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו לפדיון עוד כ-5 מיליון שקל", כותב כהן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אש 09/06/2024 11:34
הגב לתגובה זו
כדי להבין באילו קרנות מדובר (לא צריך את הנתונים כל כמה כל קרן גייסה או נפדתה) אשמח אם תוסיפו גם רשימות של קרנות מכלל בתי ההשקעות. תודה.
1.
יש הרבה פראיירים עם הרבה כסף מיותר... (ל"ת)
Robin Hood 09/06/2024 07:58
הגב לתגובה זו

מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)

קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל | 22/12/2025 08:34

נושאים בכתבה כספיות קרנות נאמנות קרנות מחקות אגרות חוב שקליות

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.

אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.

להמשך הכתבה לחץ כאן