קרנות הנאמנות: מגמת הפדיונות מתחלפת בגיוסים בפברואר
בשבוע החולף גדלו נכסי תעשיית הקרנות לכ-316 מיליארד שקל בעקבות כניסתן של קרנות הסל שחלקן הסתכם בכ-90 מיליארד שקל. מה עשו הקטגוריות השונות?
מגמת הפדיונות עמה פתחה תעשיית קרנות הנאמנות את השנה החדשה מתחלפת כעת בגיוסים כאשר בסיכום השבוע החולף גייסו הקרנות כ-860 מיליון שקל, מהם כ-830 מיליון שגייסו הקרנות המסורתיות וכ-30 מיליון שגייסו הקרנות הכספיות. כך לפי אומדנים של כלכלני מיטב דש.
הנתון החיובי מגיע ברקע למגמה חיובית שנראתה בשוקי המניות ועליות שערים באגרות החוב הקונצרניות בישראל. בתוך כך, מדד S&P500 עלה בכ-1.4%, מדד הנאסד"ק הוסיף כ-1.8% וה-DAX הגרמני עלה בכ-1.7%. בסיכום שבועי, רשמו מדדי ת"א 35 ות"א 125 תשואה חיובית של עד כ-0.4%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.35%.
בשבוע החולף גדלו נכסי תעשיית הקרנות לכ-316 מיליארד שקל בעקבות כניסתן של קרנות הסל שחלקן הסתכם בכ-90 מיליארד שקל.
בתעשייה האקטיבית, מובילה את הגיוסים השבוע היא קטגוריית אג"ח כללי. מי שהציגה את הפדיון החודשי והשנתי המצטבר הגדול ביותר בשנת 2018 עולה כעת בקצב הגיוסים לסכום של כ-80 מיליון שקל. לצד זאת, קרנות אג"ח חברות חוזרות השבוע לפדות סכום של כ-40 מיליון שקל בדומה לקרנות אג"ח מדינה שפודות גם הן כ-50 מיליון שקל.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, משנות מגמה משבוע שעבר, ועוברות השבוע לגיוסים הנאמדים בכ-30 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל שהייתה הקטגוריה היחידה שסיימה את חודש ינואר עם גיוס חיובי, ממשיכה לפדות זה שבוע שני, סכום הנאמד בכ-45 מיליון שקל. זאת, בעקבות המגמה המתמשכת של היחלשות הדולר אל מול השקל מתחילת שנת 2019.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות המהוות כ-60% מהתעשייה סיימו את השבוע בגיוסים הנאמדים בכ-835 מיליון שקל המתחלקים לכ-675 מיליון שקל שגייסו הקרנות המתמחות במניות בחו"ל וכ-160 מיליון שקל שגייסו הקרנות שמתמחות במניות בישראל. בקטגוריה המנייתית נרשם פער בין קרנות הסל שגייסו כ-565 מיליון שקל לעומת כ-270 מיליון שקל שגייסו הקרנות המחקות.
עוד לפי הנתונים, קרנות אג"ח מדינה כמו גם קרנות אג"ח כללי פדו בשבוע החולף כ-5 מיליון שקל. מנגד, המומנטום החיובי בקרנות אג"ח חברות נמשך כאשר אלו גייסו כ-60 מיליון שקל.
בקרב הקרנות הכספיות נרשמה האטה ניכרת בקצב הגיוסים נוכח הרצון המתמשך של המשקיעים להגדיל סיכון, בעקבות עליות השערים המתמשכות במדדי המניות והאג"ח מתחילת השנה. בעוד הקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-80 מיליון שקל, הקרנות הכספיות השקליות פדו כ-50 מיליון שקל. בסך הכל גויסו כ-30 מיליון שקל.
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות