באפיק אליו זורם כעת הכסף הגדול בבורסה בת"א - אלו 3 הקרנות החזקות השנה

בנק ישראל אמנם לא הפחית את הריבית בשבוע החולף, אבל הכסף ממשיך לזרום לאפיקי הסיכון
מערכת Bizportal | (2)

הריבית בישראל אמנם לא הופחתה בשבוע החולף, אבל הציבור ממשיך להסיט את כספו לאפיקי הסיכון - ברקע להיעדר אלטרנטיבות השקעה (ריבית בנק ישראל עומד על 0.1%). לפי נתונים שאסף בית ההשקעות מיטב-דש, בשבוע החולף ראתה תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) כניסת כספים בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים כאשר מתחילת החודש כבר מדובר בגיוסים של 4.5 מיליארד שקלים. אז לאן זורם הכסף?

740 מיליון שקלים הזרים הציבור בישראל לקטגוריה קרנות אג"ח כללי, וזה אומר בעיקר לקרנות המעורבות בסגנון 90-10. מדובר בזינוק של יותר מ-50% בקצב הגיוסים באפיק זה לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים כבר ב-2.47 מיליארד שקלים. הגיוסים הנאים הללו מספקים תמיכה גם לשוק המניות, שכן בקרנות המעורבות חלק מסויים מנותב לאפיק המנייתי.

נציין כי הקרן בקטגוריה זו שנמצאת במקום הראשון בחודש מארס וגם מתחילת השנה (מבין הקרנות שמנהלות מעל 100 מיליון שקלים) היא פסגות פרימיום עם תשואה של 1.44% מתחילת החודש ו-5.13% מתחילת השנה. מדובר בקרן אגרסיבית מאוד באופן יחסי לקטגוריה (חשיפה גבוהה למניות). במה מחזיקה הקרן? לחץ כאן. במקום השני מתחילת השנה נמצאת הקרן רוטשילד אג"ח 10% שרשמה תשואה של 4.56% ובמקום השלישי קרן הסל MTF 20-80 שרשמה 4.46%. בימים הקרובים נפרסם את דירוג הקרנות המלא של Bizportal, המנצחות של הרבעון הראשון.

הקטגוריה שנמצאת במקום השני מבחינת הגיוסים בשבוע החולף היא קרנות אג"ח מדינה - עם כניסת כספים בהיקף של 260 מיליון שקלים ו-1.4 מיליארד שקלים מתחילת השנה. 

קרנות אג"ח קונצרני, הפדיונות נמשכים: מדדי התל בונד נפלו בששבוע החולף בכ-0.9% והציבור מכר קרנות קונצרניות בהיקף של 120 מיליון שקלים. מתחילת החודש מדובר בפדיונות של 220 מיליון שקלים. מנגד, קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לגייס - בשבוע החולף עוד 160 מיליון שקלים. 

הקרנות המנייתיות, הגיוסים נמשכים: הקרנות המנייתיות ממשיכות לראות כניסת כספים, כאשר בשבוע החולף נרשמו גיוסים של 110 מיליון שקלים לקרנות שמשקיעות בחו"ל וגיוסים של 60 מיליון שקלים לקרנות שמשקיעות בת"א. 

 

בקרנות הכספיות, פדיונות עתק: עוד 1.7 מיליארד שקלים יצאו בשבוע החולף מהקרנות הכספיות, קצב פדיונות זהה לקצב בשבוע הקודם. מתחילת החודש מדובר כבר בפדיונות של 10.5 מיליארד שקלים.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דודו 29/03/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
    התשואות עלובות, אין בשר באפיק. בבנקים הקטנים מציעים תשואות יותר גבוהות בפקדונות, לכן כל העסק לא משתלם. רוב הקרנות המשולבות משקיעות את רוב הכסף בממשלתי, לכן כדאי מאוד להזהר לפני ששמים את הכסף שם. מי שפיספס את כל החגיגה באגח בשנים האחרונות כדאי שיפנים שתשואות העבר לא יחזרו, עדיף להתרחק. כמו שאומרים, אם לא השתתפת בחתונה עדיף שלא תשתתף בהלוויה.
  • אתה כל כך צודק אבל אני כבר כמעט מחוץ לממשלתי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 30/03/2015 07:50
    הגב לתגובה זו
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות