באפיק אליו זורם כעת הכסף הגדול בבורסה בת"א - אלו 3 הקרנות החזקות השנה

בנק ישראל אמנם לא הפחית את הריבית בשבוע החולף, אבל הכסף ממשיך לזרום לאפיקי הסיכון
מערכת Bizportal | (2)

הריבית בישראל אמנם לא הופחתה בשבוע החולף, אבל הציבור ממשיך להסיט את כספו לאפיקי הסיכון - ברקע להיעדר אלטרנטיבות השקעה (ריבית בנק ישראל עומד על 0.1%). לפי נתונים שאסף בית ההשקעות מיטב-דש, בשבוע החולף ראתה תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) כניסת כספים בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים כאשר מתחילת החודש כבר מדובר בגיוסים של 4.5 מיליארד שקלים. אז לאן זורם הכסף?

740 מיליון שקלים הזרים הציבור בישראל לקטגוריה קרנות אג"ח כללי, וזה אומר בעיקר לקרנות המעורבות בסגנון 90-10. מדובר בזינוק של יותר מ-50% בקצב הגיוסים באפיק זה לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים כבר ב-2.47 מיליארד שקלים. הגיוסים הנאים הללו מספקים תמיכה גם לשוק המניות, שכן בקרנות המעורבות חלק מסויים מנותב לאפיק המנייתי.

נציין כי הקרן בקטגוריה זו שנמצאת במקום הראשון בחודש מארס וגם מתחילת השנה (מבין הקרנות שמנהלות מעל 100 מיליון שקלים) היא פסגות פרימיום עם תשואה של 1.44% מתחילת החודש ו-5.13% מתחילת השנה. מדובר בקרן אגרסיבית מאוד באופן יחסי לקטגוריה (חשיפה גבוהה למניות). במה מחזיקה הקרן? לחץ כאן. במקום השני מתחילת השנה נמצאת הקרן רוטשילד אג"ח 10% שרשמה תשואה של 4.56% ובמקום השלישי קרן הסל MTF 20-80 שרשמה 4.46%. בימים הקרובים נפרסם את דירוג הקרנות המלא של Bizportal, המנצחות של הרבעון הראשון.

הקטגוריה שנמצאת במקום השני מבחינת הגיוסים בשבוע החולף היא קרנות אג"ח מדינה - עם כניסת כספים בהיקף של 260 מיליון שקלים ו-1.4 מיליארד שקלים מתחילת השנה. 

קרנות אג"ח קונצרני, הפדיונות נמשכים: מדדי התל בונד נפלו בששבוע החולף בכ-0.9% והציבור מכר קרנות קונצרניות בהיקף של 120 מיליון שקלים. מתחילת החודש מדובר בפדיונות של 220 מיליון שקלים. מנגד, קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לגייס - בשבוע החולף עוד 160 מיליון שקלים. 

הקרנות המנייתיות, הגיוסים נמשכים: הקרנות המנייתיות ממשיכות לראות כניסת כספים, כאשר בשבוע החולף נרשמו גיוסים של 110 מיליון שקלים לקרנות שמשקיעות בחו"ל וגיוסים של 60 מיליון שקלים לקרנות שמשקיעות בת"א. 

 

בקרנות הכספיות, פדיונות עתק: עוד 1.7 מיליארד שקלים יצאו בשבוע החולף מהקרנות הכספיות, קצב פדיונות זהה לקצב בשבוע הקודם. מתחילת החודש מדובר כבר בפדיונות של 10.5 מיליארד שקלים.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דודו 29/03/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
    התשואות עלובות, אין בשר באפיק. בבנקים הקטנים מציעים תשואות יותר גבוהות בפקדונות, לכן כל העסק לא משתלם. רוב הקרנות המשולבות משקיעות את רוב הכסף בממשלתי, לכן כדאי מאוד להזהר לפני ששמים את הכסף שם. מי שפיספס את כל החגיגה באגח בשנים האחרונות כדאי שיפנים שתשואות העבר לא יחזרו, עדיף להתרחק. כמו שאומרים, אם לא השתתפת בחתונה עדיף שלא תשתתף בהלוויה.
  • אתה כל כך צודק אבל אני כבר כמעט מחוץ לממשלתי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 30/03/2015 07:50
    הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.