איפה להשקיע? תראו לאיזה בורסה זרמו קניות עתק - מיליארד דולר בשבוע אחד
ביום שאחרי הטלטלה בשוקי המניות ובזמן שוול סטריט שוב קובעת שיאים חדשים, המשקיעים מסביב לעולם (וגם בישראל) מחפשים יעדי השקעה אטרקטיבים. לפחות בכל הנוגע לשבוע החולף - התשובה ברורה.
קרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות בשוק המניות היפני גייסו בשבוע החולף מיליארד דולר - זה היה שבוע רביעי רצוף של גיוסים באפיק זה. מנגד, קרנות הנאמנות בארה"ב, שמשקיעות במניות בוול סטריט, רשמו פדיונות של 519 מיליון דולר. מדובר בהמשך ברור של המגמה. בשבוע הקודם הזרימו האמריקנים 1.1 מיליארד דולר לקרנות המנייתיות המשקיעות בבורסה ביפן (גיוס שיא מאז מאי 2013).
ההשקעה המאסיבית של אמריקנים בבורסה ביפן באה לאחר שהבנק המרכזי היפני הודיע בסוף אוקטובר במפתיע על הגדלת ההרחבה הכמותית, ובשבוע החולף נודע גם כי ראש ממשלת יפן מתכוון לדחות את העלאת המע"מ הקרובה במדינה בכדי לתמוך בצמיחה.
בפסגות התייחסו למצב ביפן ואמרו כי "נתוני התוצר המאכזבים קברו סופית את האפשרות שראש הממשלה שינצו אבה ימשיך עם הפעימה השנייה של העלאת המע"מ ב-3 נ"א נוספות במהלך השנה הבאה שכן תהיה לכך השפעה הרסנית עוד יותר על הצמיחה. מצד שני, אין לממשלה הרבה אפשרויות למימון פעילותה והיא חייבת למצוא מקורות הכנסה חדשים. הגירעון התקציבי של הממשלה צפוי לעמוד ב-2014 על 7.0% תוצר עם יחס חוב תוצר של יותר מ-245% (!). בשל רצונו של אבה לדחות את עליית המע"מ, ישנה סבירות גבוהה שהוא יכריז על בחירות בזק כבר בחודש הבא על מנת לקבל מנדט מהעם לדחיית המהלך ולהמשך ה-ABENOMICS".
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד הניקיי 225 דווקא רשם ירידה של 0.76% בשבוע החולף, אבל זה אחרי זינוק של 3.62% שבוע קודם, לכן זינוקים של 2.8% ו-7.3% ו-5.33% בשבועות שקדמו (כלומר ירידה אחרי 4 שבועות רצופים של ראלי מסחרר). בסה"כ טיפס הניקיי היפני 20% תוך קצת פחות מחודש (כלומר מאז ה-20 באוק').
ומה קורה מבחינת הזרים בבורסה בת"א? לפי דו"ח בנק ישראל שפורסם ביום חמישי האחרון, משקיעים זרים רכשו בחודש ספטמבר מניות בבורסה בת"א בהיקף של 171 מיליון דולר, וזה אחרי שבחודש אוגוסט (צוק איתן...) המשקיעים הזרים מכרו מניות בהיקף של 104 מיליון דולר.
נציין שהנתון המעניין הוא דווקא מגמת הסטת הכספים של הישראלים למניות בחו"ל. אחרי חודשים ארוכים של הסטת כספים מאסיבית, בחודש ספטמבר נרשמו מכירות בהיקף של 6 מיליון דולר. חודש קודם רכשו הישראלים מניות בחו"ל בהיקף של 489 מיליון דולר ועוד קודם (חודש יולי) רכשו הישראלים מניות בחו"ל בהיקף של 659 מיליון דולר. ברבעון השני היקף הסטת הכספים למניות בחו"ל עמד על סכום עתק של 2.2 מיליארד דולר.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מבחינת קרנות הנאמנות בארץ, בשבוע החולף נרשמו גיוסים של 110 מיליון שקלים בקרנות שמשקיעות במניות במניות בחו"ל ומול זה פדיונות של 90 מיליון שקלים בקרנות שמשקיעות במניות בת"א. כלומר הכסף ממשיך לברוח לחו"ל.
גרף הניקיי מתחילת השנה
- 4.שימי 23/11/2014 12:34הגב לתגובה זויש את VDU ו VXC.
- 3.מזרחי טפחות אשראי של 10 מיליון שח עשו לי 00000 (ל"ת)יופיטר שוקי הון 23/11/2014 11:45הגב לתגובה זו
- 2.avi abs 23/11/2014 11:41הגב לתגובה זוזהירות עם קניה. !!!!! פקיעה סופר נמוכה
- 1.רמי 23/11/2014 11:24הגב לתגובה זומה באמת הם חושבים שמשקעים טיפשים עד כדי כך שהם יאמינו שיש פה משקעים זרים ?
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
