למה כדאי לקנות את שפיר הנדסה?
המשך הצמיחה בהשקעות בתשתיות וצפי לתנופת בניה בישראל, יתמכו בפעילותה של שפיר הנדסה 0% בעתיד, כאשר היתרונות היחסיים של הקבוצה במרבית תחומי פעילותה מעלים את רמת הביטחון שלנו בנוגע ליכולתה להמשיך לזכות במכרזים ופרויקטים אסטרטגיים בתחום.
החברה נהנית מניהול איכותי ויכולת ביצועי מוכחת, אשר מפחיתים להערכתנו סיכוי לחריגות מהותיות בלוחות הזמנים ובתקציבי הפרויקטים. כמו כן, אנו מעריכים כי החברה תפעל להרחבת שרשרת הערך בתחום התעשייה, לרבות פתיחת מפעלים חדשים, דבר שעשוי לתמוך בתוצאותיה בעתיד. עדיין קיים חוסר ודאות לגבי פעילות החציבה של החברה בטווח הארוך, אך אנו מעריכים כי קיים סיכוי נמוך להפסקת הפעילות באופן מוחלט. התמחור שלנו גוזר מחיר יעד של 21.5 שקלים ואנו ממליצים על המניה בתשואת יתר, כאשר זכייה בפרויקטים מהותיים חדשים תהווה אפסייד לתחזית.
מקור: לידר שוקי הון
חברת ההנדסה המובילה בישראל
שפיר הנדסה ותעשייה הינה החברה המובילה בישראל בתחום הבניה, הפיתוח והתשתיות, ובעלת ניסיון מקצועי מוכח בכל תחומי ההנדסה האזרחית. שפיר נוסדה ב-1968 וצברה נסיון רב בבניית גשרים, מחלפים, סלילת כבישים, בניה ציבורית, מסחרית ודיור. הנסיון הרב, יכולת ביצוע מוכחת והאיתנות הפיננסית, מקנים לחברה יתרון יחסי מהותי בענף ומאפשרים לה להמשיך לזכות במכרזים אסטרטגיים בתחומי הליבה. שפיר נהנית מניהול איכותי, הבא לידי ביטוי, ביישום מוצלח של האסטרטגיה ובביצועים מרשימים לאורך זמן. לחברה ארבעה מגזרי פעילות: תשתיות, תעשייה, זכיינות ומגזר ייזום נדל"ן.
ההשקעות בתחום - CAGR של כ-6%
ההשקעות בתשתיות בישראל צמחו בעשור האחרון בקצב שנתי ממוצע של כ-6%, והסתכמו לכ-36 מיליארד שקל ב-2018. עם זאת, ישראל מאופיינת במחסור בתשתיות ביחס ל-OECD, בדגש על מגזר התחבורה. בשנים האחרונות, הממשלה גיבשה את התוכנית "תשתיות 2030", לפיתוח מואץ של התשתיות במדינה עד שנת 2030, בהשקעה כוללת של כ-830 מיליארד שקל.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור האמור, אנו מניחים, כי מגמת הצמיחה בהיקף ההשקעות בתשתיות תמשך גם בעתיד. התחום מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים, לרבות דרישה לניסיון מוכח ויכולות פיננסיות ותפעוליות, ובמספר שחקנים קטן יחסית, ובכללם שפיר, שיכון ובינוי, אשטרום קבוצה, אלקטרה, מנרב ואפריקה ישראל.
מקור: לידר שוקי הון
מגזר התשתיות - צפי לצמיחה חד ספרתית
מגזר זה אחראי לכ-39% וכ-28% מסך ההכנסות והרווח התפעולי של הקבוצה בהתאמה. צבר הזמנות התחום הסתכם בסוף 2018 בכ-3.5 מיליארד שקל, ללא פרויקט הרכבת הקלה, שנחתם במהלך 2019. נציין, כי חלק מפרויקטי התשתיות כוללים שלב תפעול, שתוצאותיו מוכרות במסגרת מגזר הזכיינות (במודל DBOT / BOT / PFI). הקבוצה מקדמת 5 פרויקטים בתחום התשתיות בשלבים שונים, לרבות הקמת נמל ימי חדש בחיפה והקמת והרחבת קווי רכבת קלה בירושלים ותפעולם, בעלות כוללת של כ-12 מיליארד שקל. התמחור שלנו מניח צמיחה חד ספרתית בהכנסות התחום ויציבות ברווח, כאשר זכייה בפרויקטים מהותיים חדשים תהווה אפסייד לתחזית.
מגזר התעשייה - יתרון מהותי ביחס למתחרים
מגזר זה אחראי על כ-51% מהכנסות וכ-60% מהרווח התפעולי של הקבוצה. פעילות התחום כוללת יצור ואספקת חומרי מחצבה ומוצרים נוספים לענף התשתיות והבנייה, לצדדים שלישיים ולחברות הקבוצה. לחברה 5 מחצבות פעילות ו-26 מפעלים בפריסה רחבה, לייצור בטון, מלט, אספלט, אלמנטים טרומיים ומוספים למוצרי בטון. הפעלת המחצבות, המפעלים ומיקומם הגיאוגרפי, מאפשרים לשפיר ליהנות מאינטגרציה אנכית ברמת הקבוצה ומקנים לה יתרון יחסי מהותי ביחס למתחרים.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
המגזר נהנה בשנים האחרונות מתנופת הבניה במדינה, מגמה שלהערכתנו עשויה להימשך גם בעתיד. במקביל, שפיר ממשיכה לפעול להרחבת שרשרת הערך בתחום זה, בין היתר, באמצעות כניסה לתחומים חדשים והקמת מפעלים נוספים, לרבות מפעל מלט שנמצא כעת בשלבי הרצה. מאידך, קיים חוסר ודאות בנוגע למחצבות החברה בטווח הארוך.
מחסור חמור בחומרי חציבה
בשני העשורים האחרונים נסגרו כמחצית מהמחצבות בישראל ונוצר מחסור חמור בחומרי החציבה. קיימת עדיפות ברורה מצד הממשלה לא לפתוח מחצבות חדשות, אלא להרחיב את הפעילות של המחצבות הקיימות. כמות החומרים במחצבות של שפיר מוגבלת ורישיונות החציבה הינם זמניים.
אנו לא פוסלים אפשרות, כי המדינה תפעל להרחבת המחצבות הקיימות ותוציא למכרז מחצבות חדשות, אולם בשלב זה קשה להעריך את עיתוי מהלכים אלו והשלכתם על החברה. התמחור שלנו מניח קיטון בהיקפי החציבה בטווח הארוך, לצד צמיחה בשאר פעילויות המגזר. כמו כן, אנו מניחים שיפור בשיעורי הרווחיות של פעילות החציבה לצד יציבות ברווחיות יתר הפעילויות.
הקמת שכונת המגורים בחריש
הפרויקט המרכזי של שפיר בתחום ייזום הנדל"ן הינו הקמת שכונת מגורים בעיר חריש (בשיתוף עם מגזר התשתיות) הכוללת 1,493 יחידות דיור, שטחי מסחר, בניית מוסדות ופיתוח תשתית. מועד סיום הבנייה הצפוי הינו בשנת 2022.
תמצית הערכת השווי של שפיר (במיליוני שקלים)
מקור: לידר שוקי הון
הכותבות הינן דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון וסבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.בנקאי 21/11/2019 17:59הגב לתגובה זו,
- 3.יריב 21/11/2019 13:20הגב לתגובה זונראה לי טופטימי מדי, מה שנקרא "צופן פני עתיד". יש כאן הנחות לגבי סיום הפרוייקטים והרווח מהם שאינו וודאי. נראה לי ורוד מדי וככל שאני מנתח ת רמת המכפילים בחברה היא נסחרת בשווי די מלא. אשטרום קבוצה מעניינת לא פחות. אני לא מושקע באף אחת מהן.
- 2."למה כדאי ...." , "* אין לראות באמור לעיל משום המלצה.." (ל"ת)ז'קלין שיגעו אותי 20/11/2019 17:50הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 20/11/2019 13:16הגב לתגובה זושפיר מחזיקה בזכיון של המנהרות בכביש 6 צפון, לדעתי בשל כלשהו בעתיד הקרוב החברה תמכור חלק מזכיון זה (בדומה לכביש 6) לקרנות הפנסיה או לקופות גמל וזה יכול להוסיף לשורת הרווח של המניה
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
