הנושא המדובר ביותר בתקופה האחרונה - תקיפה באירן - מעורר שאלות רבות לגבי ההשפעה שתהיה לתקיפה שכזו, אם תהיה, על השקל. התנועות האחרונות בעולם גררו את השקל לתנועות חדות ולהיחלשות שכמותה לא ראינו תקופה ארוכה בשוק.

השפעות של אי יציבות ביטחונית ידועות לכל ולרוב גורמות לירידות בשווקים. ישראל מושפעת מאד מכמות ההשקעות הזרות בה, ומצב של מלחמה או חשש מפניה, לרוב מבריח את אותם משקיעים. בריחת משקיעים זרים לרוב מחלישה את השקל. לראיה, מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה מימשו המשקיעים הזרים יותר מ-5 מיליארד דולר - רובם משוק ההון באופן ישיר. עם זאת להערכתנו ייתכן שדווקא הפעם, אם התקיפה אכן תתרחש - לא נראה תהליך כזה קורה.

לצערנו, כאשר מסתכלים על הקשר בין אי יציבות ביטחונית וכלכלה, בישראל ישנם אירועים רבים להשוואה. האירוע האחרון העיקרי שבהם הוא הדוגמא עליה נסתמך בניתוח השפעת התקפה באירן והסתבכות באזור. את אפשרויות ההשקעה שלנו יש לחלק לשתי תקופות - זו של המערכה עצמה והתקופה שלאחריה.

על המלחמה ואלטרנטיבות ההשקעה

בשנת 2006, עת פרצה מלחמת לבנון השנייה, עמד שער הדולר / שקל לא רחוק ממה שהוא כיום - 4.4 שקלים לדולר. בסוף המלחמה כבר עמד השער על 4.09, כלומר התחזקות של 7%. הריבית במשק עמדה באותה תקופה על שער של 5.25%, ובבנק ישראל לא התרגשו מההאטה היחסית במדד המחירים לצרכן ואף העלו את הריבית בכ-0.25%. הסיבה העיקרית להתחזקות השקל אז, וככל הנראה זו תהיה גם הסיבה להתחזקותו בעקבות תקיפה פוטנציאלית כיום, היא שוקי המניות.

אם בעבר הרחוק המטבע המקומי היה הסמן לסנטימנט הכללי, היום כבר ברור שההשפעה העיקרית היא של שוקי המניות. שוקי המניות והמטבע המקומי מהווים שתי אלטרנטיבות השקעה. הציבור הרחב, אשר מגיב בצורה מיידית ואימפולסיבית יותר לאי וודאות ביטחונית, מושקע יותר בשוק המניות, ברוב המקרים מושך את כספו על מנת "להגן על ההשקעה" וכך מעלה את הביקוש לשקל.

דוגמא נוספת להתחזקות של מטבע בטווח הקצר ניתן למצוא בארה"ב, שם הושפעו מאוד השווקים עם היציאה למלחמות באפגניסטן ועירק. בחודשים הראשונים, עת רוכזה מרבית תשומת הלב באירועים ובלחימה, התחזק הדולר מול יריבו האירו בכ-6% במערכה האפגנית ובכ-7% במערכה העיראקית, שעלותה מוערכת בכטריליון דולר.

תנודות המטבע עליהן דיברנו מתרחשות כמובן לכל אורך המערכה. הציפיות בממשל הישראלי הן למערכה ארוכה במידה שתתרחש הסתבכות אזורית. אבל הנקודה החשובה שיש לזכור היא האפטר אפקט: ההוצאות הביטחוניות של הממשלה עולות והכסף, אשר אמור לשמש לפיתוח הכלכלה, מקבל שימוש אחר ומידי. ההשפעה על המטבע המקומי במצב שכזה איננה חיובית, אבל בהמשך הדרך המגמה תמיד מתהפכת.

האם השוק החל לתמחר התקיפה באירן?

לאחר מבצע "חומת מגן", במהלכו דווקא נחלש השקל בשל אדישות המשקיעים, הוא שב והתחזק בכ-10% בחודשים שלאחר תום המבצע. גם בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, בה כאמור התנהג השקל כצפוי והתחזק עוד 2.5% לערכו.

אי וודאות תמיד מובילה לירידות בשוקי המניות ובריחת משקיעים לאפיקי השקעה "בטוחים יותר" כגון מטבע מקומי - תהליך אותו אנו רואים בחודשים האחרונים עם הסתבכות משבר החובות באירופה. העובדה כי מלחמות לא נוטות להימשך תקופות ארוכות ולאחר מכן השוק לרוב מתקן חזרה ואף מעבר לכך, משום מה תמיד נשכחת מהמשקיעים שמוצאים עצמם מונעים מהפחד מהתנודתיות הרבה בשוק המניות - ומוכרים השקעותיהם.

הקולות בשוק המט"ח מדברים על כך ש"השוק התחיל לתמחר תקיפה באירן" או ש"המשקיעים הזרים בורחים". אך להערכתנו, המרחק לתקיפה עוד גדול מכדי שהשוק יתחיל להתנהג לפיו ואי הוודאות העולמית היא הגורם העיקרי להתחזקות הדולר.

כל עוד לא התקיימה התקיפה, שככל הנראה הרבה אנשים היו מעדיפים להימנע ממנה, אין שינוי בתחזית והמשך המגמה העולמית - מגמה דולרית מובהקת תוביל את הצמד המקומי לשער של 4.2 וייתכן שאף מעבר לכך.

התקיפה הישראלית עשויה להגיע דווקא במצב בו הוכרזו תכניות עידוד צריכה כאלה או אחרות באירופה או ארה"ב, אז המגמה העולמית תפסיק להיות דולרית. במצב שכזה, תקיפה באירן והסתבכות באזור אשר יובילו להתחזקות השקל, יסייעו למגמה שתקבל רוח גבית שכן המטבע שמולו, הדולר, עשוי להיות חלש מאוד. במצב שכזה נשוב ונראה שערים נמוכים ברמה של 3.7.