כמה הערות על הקריסה של בנק סיליקון ואלי בארה"ב ועל ההשלכה של המשבר על חברות הטכנולוגיה המקומיות. 

1. זה עדיין לא משבר בקנה מידה גדול בארה"ב. זה לא ליהמן ברדרס של 2008. ההשוואה שנעשית לא במקום, בנק סיליקון ואלי SVB הוא בנק קטן בקנה מידע אמריקאי, אפילו פצפון עם נכסים בשווי של 200 מיליארד דולר. אבל, במקביל לקריסה של בנקים קטנים נוספים לרבות בנק קריפטו, בורסת קריפטו לפני מספר חודשים ועוד, נוצר סדק סדק שיכול להתפתח למשבר נזילות בבנקים גדולים יותר. הקשר בין SVB לבנק אוף אמריקה, הפיל את מניית בנק אוף אמריקה ביום חמישי.

בנקים סובלים מאוד מאפקט הדומינו. בנק לוקח מימון או מפקיד בבנק אחר. נפילה שלו, תשפיע בהכרח על השני, השאלה כמה גדול השני. התלות הזו מחזקת או מחלישה, היא הופכת את המערכת לחזקה מאוד או חלשה מאוד. לרוב היא חזקה מאוד כי יש תמיכה הדדית - בנקים מלווים ולווים לבנקים אחרים. ב-2008 הבנקים איבדו אמון ולא הסכימו לשים כסף בבנקים אחרים. ברגע שבנקים לא מספקים חמצן לבנקים, המערכת קורסת - זה מתחיל בחלשים. אם הנפילה הזו מבטאת תחילתו של משבר אמון, זה יכול להתגלגל. אבל נראה שהמשבר הזה יותר מאשר הוא משבר בנקאי הוא משבר בנכסים טכנולוגיים.   

2. זה משבר בקנה מידה גדול בהייטק המקומי. חשפנו כאן את ההשלכה העצומה שיכולה להיות לקריסת הבנק על ההייטק המקומי, ובהדרגה הצלחנו להגיע לחברות הנפגעות. זו רשימה ארוכה. מדובר במאות חברות ובסכומים של מיליארדים רבים, ההערכות מדברות על 12 מיליארד דולר, מתוכם ניצלו כמה מיליארדים שעברו לפני שהרגולטור סגר את הבנק כבר ביום חמישי

קריאה נוספת:

- פועלים ולאומי קלטו עשרות חברות הייטק שהצליחו להעביר ברגע האחרון כספים מבנק סיליקון ואלי שקרס.

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- ורביט של תום ליבנה ניהלה חשבון בבנק סיליקון ואלי שקרס

- החברות שחשופות לבנק סיליקון ואלי - בדיקת ביזפורטל

3. זה משבר שנובע מנכסים לא סחירים. בנקים הם יצורים מאוד ממונפים ומאוד מסוכנים. בארץ יש להם רשת ביטחון והגנה ועדיין מדובר בפעילות מסוכנת. בעולם היא מסוכנת יותר, הפיקוח לא הדוק כמו אצלנו. זה יותר מתאים לאג'נדה של "שוק חופשי", אחרי הכל, ההגנה שמקבלים הבנקים בארץ והשמירה על הרווח והרווחיות שלהם היא מוגזמת. אבל בתקופות כאלו, רואים את היתרונות - הבנקים בארץ בטוחים יותר. 

בנק סיליקון ואלי, הוא בנק של חברות טכנולוגיה, הוא מנהל להן את החשבון, הוא נותן להן תשואה טובה על פיקדונות, הוא נותן להן הלוואות, הוא משקיע בהן, מביא משקיעים, תופר חליפות מימון ועוד. 

• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים...

במסגרת הביזנס שלו הוא יצר נכסים בהיקף של עשרות רבות של מיליארדים בהשקעות ובהלוואות לחברות טכנולוגיה. מול הנכסים האלו יש פיקדונות של גופים שונים בעיקר חברות הייטק והשארית היא ההון שלו. באופן מאוד גס מדובר על הון של 20 מיליארד, פיקדונות של 175 (פיקדונות שהופקדו אצלו שהם בעצם חובות שלו) וסך נכסים של קרוב ל-200 מיליארד דולר. קרוב ל-100 מיליארד נכסים מוטים טכנולוגיה. אבל יש גם עשרות מיליארדים רבים באגרות חוב על משכנתאות. 

חלק משמעותי מהנכסים האלו לא סחיר. כשיש במאזן נכס לא סחיר זה תמרור אזהרה. היכולת לתמרן את שווי הנכס היא גדולה. מי יכול לטעון שהשווי הוא 20 מיליון ולא 40 מיליון דולר? אין כאן מחיר שוק שזז כל רגע נתון, והאינטרס של הבנק להחזיק את הנכסים גבוה. אם הוא ירשום הפסדים לירידת ערך - מחיקות, ההון שלו בסכנה. אם ההון שלו בסכנה - הלך העסק. ושימו לב - מספיק שתהיה ירידת ערך של 10%-15% והבנק קורס.

אז ביום רביעי אחרי המסחר הודיעה הנהלת הבנק על מכירה של נכסים לא סחירים והנפקה. מימוש הנכסים הלא סחירים נעשה בדיסקאונט גדול והמשקיעים אמרו  - "אופס, עבדו עלינו". כן, עבדו עליהם. הנכסים בספרים לא מייצגים וזה שבועות אחרי שהנהלת החברה אמרה שהשווי של הנכסים כלכלי. ואז השוק עשה חשבון פשוט  וגילה שאם מורידים אפילו 10% מערך הנכסים, הבנק במשבר.

זה הביא לשתי מגמות - "ריצה אל הבנק", לקוחות רצו לבנק להעביר את הכספים שלהם. הרבה חברות ישראליות כאמור הצליחו, אבל יותר "נתקעו" עם חשבון בנק מוקפא. מגמה שנייה - משקיעים ברחו מהמניות שקרסו ב-60%. זה היה בחמישי, בשישי הרגולטור סגר את הבנק, ה-SEC והבורסה הפסיקו את המסחר, אחרי שבמסחר המוקדם היתה ירידה של 45%. ככה בנק קורס בארה"ב בשנת 2023 - הרבה יותר מהר ממה שקרה בליהמן ברדרס ובקריסת הבנקים וחברות הסאבפריים ב-2008. 

4. איפה אתם פוגשים את הנכסים הלא סחירים? בתקופה כזו נכסים לא סחירים מסוכנים מאוד. בתקופה כזו אתם צריכים להתרחק מהם, ומסתבר שנכסים כאלו, שהופכים לנכסים רעילים כאשר הם מבטאים הפסדים יש לכם בקופות גמל, בקרנות ההשתלמות ובפנסיה. 

הנכסים הכי רעילים - אלו שכנראה מוצגים בשווי מנופח ביחס לשווי הכלכלי הם נכסי הטכנולוגיה. יש נכסים לא סחירים מסוגים שונים, יש אגרות חוב לא סחירות, יש הלוואת לא סחירות, הסיכוי ששם יש מרחק גדול מאוד בין הערך הכלכלי לערך בספרים הוא לא גדול. יכולת התמרון לא גדולה כי יש ריבית רלבנטית והגוף צריך לשערך לפי ריבית רלבנטית, וגם יש ציטוטים שוטפים מהשוק לנכסים האלו או לנכסים דומים. 

בנדל"ן יש כבר תמרון גדול יותר, ובטכנולוגיה כפי שמבינים מהסיפור של SVB התמרון הוא ענק. אתם יכולים להחזיק בקרן פנסיה, קרן השתלמות שיש בה הפסד חבוי של כמה אחוזים טובים. מעבר לכך - אתם רוכשים אותה כי נדמה לכם שהתשואה טובה כי היא לא מחקה את ההשקעה בטכנולוגיה, בעוד שקרנות שמחזיקות בנכסים סחירים איבדו על החלק הטכנולוגי 50% ומעלה. זו חצי הונאה, התשואה מעוותת, שקרית. היא מושכת אתכם פנימה, אבל זו מלכודת. נכנסתם וקיבעתם הפסד של כמה אחוזים לעתיד. 

ועל רקע זה, השקנו את דירוג הגופים על פי התשואות בנכסים הסחירים. וגם - הצגנו לכם את הגופים עם הנכסים הלא סחירים בשיעורים הגבוהים ביותר. תזהרו מגופים עם נכסים לא סחירים בהיקף גבוה, תיזהרו מגופים עם חשיפה גדולה למניות טכנולוגיה לא סחירות.

5. רווחים של בנקים. ביום חמישי פרסם בנק הפועלים דוחות כספיים. הרווח הנקי הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל. פנומנלי, מדהים, שנה מצוינת. היא לא תחזור על עצמה ב-2023. שנת 2022 נהנתה שוב (בדומה ל-2021) מביטולים של הפסדי אשראי שנעשו בתקופת הקורונה. בעולם נורמלי ההפרשות היו צריכות להיות קרוב למיליארד, בפועל הם היו על האפס. 

אבל, הנקודה המעניינת והרלבנטית לכל הבנקים בעולם וקשורה גם לנפילה של SVP היא תיק אגרות החוב של הבנקים. הבנקים מחזיקים בהיקף גדול מאוד באגרות חוב. בבנק הפועלים זה מפוזר, ב-SVB נפלו עם אגרות חוב מגובות משכנתאות.  כשבנקים מחזיקים אגרות חוב הם מייחסים את ההחזקה לאגרות חוב לפדיון ואגרות חוב זמינות למכירה.

אגרות חוב לפדיון מוצגות באופן שוטף במאזן ובדוח רווח והפסד על פי הריבית הנקובה. לתזוזות בריבית אין השלכה כי האגרת חוב היא עד לפדיון. אבל אגרות חוב זמינים למכירה שזה תיק שהבנק יכול לפדות בכל רגע נתון, מוצגות לפי שווי שוק. כאשר הריבית עולה, התיק הזה נשחק מאוד. 

אבל בגלל חשבונאות פגומה, ההפסדים האלו לא נרשמים בדוח רווח והפסד. כללי החשבונאות מאפשרים להציג את הסכום הזה רק דרך הדוח על השינויים בהון העצמי וזה מתבטא בהון בלי לעבור בדוח רווח והפסד. בעייתי. זה הפסד כמו כל הפסד, זה הפסד בדיוק כמו שעליית הריבית תרמה לרווח פנומנלי.

ולכן, אנחנו מדגישים את "הרווח הכולל" הרווח שכולל גם את ההפסד הזה ומגיעים למספרים טובים, אבל נמוכים מעט - 5 מיליארד שקל רווח לבנק הפועלים. גם נהדר, אבל לא 6.5 מיליארד שקל. 

מסתבר ש-SVB סחב הפסדים של מיליארדים שלא התבטאו בדוח רווח והפסד כתוצאה מאחזקה באגרות חוב מגובות משכנתאות. זה לצד ההחזקה המוטה בטכנולוגיה הפילו את הבנק.