עולם החיסכון הפנסיוני לא צריך להיות כל כך מורכב ומסובך לציבור ובטח שלא צריך להיות מפחיד. במדריכים שהעלנו בשנה האחרונה  הסברנו על כל אפשרויות החיסכון לפנסיה, על החשיבות בחיסכון הפנסיוני, על הטבות המס בחיסכון הפנסיוני וענינו על שאלות בנוגע למסלולים המתאימים לציבור החוסכים והאם ואיך אפשר לעבור מביטוח מנהלים לפנסיה.

למדריכים בתחום הפנסיה:

> חיסכון פנסיוני - כל מה שצריך לדעת >

> כמה מס משלמים בפנסיה, איך אפשר לחסוך במס והאם אפשר לקבל את כל הפנסיה כסכום חד פעמי? >

> מסלול השקעה בקרן הפנסיה – מה זה, מה המסלול שמתאים לכם ואיך משנים מסלול? >

• למה חשוב להפריש לפנסיה כבר מהמשכורת הראשונה?
• קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפעם נלך על הבייסיק.  לרובנו יש או תהיה קרן פנסיה אבל איך בוחרים את הקרן הזו? האם לשמוע למה שאומר הסלב בפרסומת בטלוויזיה? או למה שאומר סוכן הביטוח בעבודה? ובכן, לא להקשיב לשניהם. כל אחד מהם כמובן מוטה – הסלב מקבל אחלה כסף כדי להגיד את מה שהוא אומר וסוכן הביטוח (תתפלאו) גם מקבל סכום נאה כדי להציע לכם את הקרן של גוף מסוים.  

אז נניח שאתם מבינים את החשיבות של הפנסיה ואתם מתלבטים במי לבחור. אז איך ובמי לבחור? ננסה לתת את כללי הבדיקה העיקריים:

דמי ניהול –הכי חשוב; תשואות - דווקא פחות חשוב

נתחיל בכך שפנסיה היא חיסכון לטווח ארוך. אתם יודעים את המסלול שאתם מעוניינים בו (משקל המניות כשלרוב עדיף משקל גבוה של מניות ככל שתאם צעירים יותר) ואתם מחפשים את המנהל כספים הטוב ביותר. יש דבר כזה?

לא בטוח. יש טובים על פני תקופה של זמן מסוים, אבל אין טובים לתמיד. אין מצב כזה שמישהו מנצח כל הזמן. בסופו של דבר במיוחד עם מדובר על חיסכון לטווח ארוך, הרוב מתיישרים לממוצע-לבנצ'מרק. כלומר, אם אתם חוסכים ל-20 או 30 שנים, סיכוי טוב שבסוף הנדרך, רוב הגופים יספקו תשואה שהיא די קרובה אחד לשני. ומכאן חשיבותם של דמי הניהול.

• דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין מאכזבות
• עדכון: קרנות השתלמות בנובמבר - תשואה של 1%-0.9% במסלול הכללי; תשואה דומה במסלול מנייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דירוג קרנות השתלמות - מנורה מככבת, אנליסט, אלטשולר וילין...

לדמי הניהול השפעה קריטית על גובה הקצבה שתקבלו בפרישה. דמי הניהול הממוצעים ירדו בשנים האחרונות ועומדים על כ-5% מההפקדה ומתחת ל-0.5% מהצבירה, אבל אפשר להפחית את דמי הניהול מול הגוף המנהל. מעבר לכך, יש אלטרנטיבות עם דמי ניהול נמוכים – קרנות פנסיה ברירת מחדל.   

קרן פנסיה ברירת מחדל

כאן תוכלו להרחיב על הקרנות האלו,  אבל על רגל אחת מדובר בקרנות שבאו לתת לכולם דמי ניהול סבירים. אם בעבר השתייכות והעסקה בגופים מסוימים – הגדולים והחזקים, סידרה לכם דמי ניהול אפסיים בקרנות פנסיה כי קרן הפנסיה חתמה דיל עם הארגון או וועד העובדים שלו, הרי שעכשיו כולם יכולים להיכנס לקרנות זולות שנקראות קרנות ברירת מחדל.

קיימות ארבע קרנות כאלו -  'אלטשולר שחם', 'מיטב', 'מור', ו-'אינפיניטי', כאשר קרנות אלו מציעות דמי ניהול של 1% מההפקדה ו-0.22% מהצבירה.

הוצאות ישירות

חשבתם שדמי ניהול זה כל ההוצאות שלכם? טעיתם. הרגולטור מאפשר לגופים המוסדיים לקחת מכם עוד עמלות-הוצאות. קוראים לזה הוצאות ישירות. אחד הסעיפים המרגיזים ביותר הוא תשלום על ניהול חיצוני. הקרן שיש בה מומחים, מעבירה כספים לגוף חיצוני כדי שינהל חלק מהכסף. למה? כי היא חושבת שהוא מתמחה בתחום שלו ועדיף שהוא יעשה זאת, או שמדובר בנכסים פרטיים (לא נסחרים) ואין לה רצון לפתח יכולות וניהול בתחום הלא סחיר. על הניהול החיצוני הזה משלמים כסף.

אתם יכולים מלדעת, מהם דמי הניהול החיצוניים האלו ולצרפם בעצם לדמי הניהול המוזכרים למעלה כדי לדעת מה דמי הניהול הכוללים של הגוף הפנסיוני.

 איזון אקטוארי

קרן הפנסיה מבוססת על ערבות הדדית – יוסי, דני, הילה ומיכל ערבים זה לזה. הקרן מספקת ביטוח למפקידים בקרן מפני אובדן כושר עבודה ולשאירים שלהם במקרה מוות. הביטוח הזה מתאפשר כי מדובר בכמות גדולה של אנשים ואז במקום ללכת לגוף חיצוני שיבטח, נעשה ביטוח דרך ערבות הדדית שזה אמור להיות משתלם וכלכלי יותר.  

ואז אם מפקיד מסוים לא יכול לעבוד ולהמשיך להפקיד נניח בשל אובדן כושר עבודה, הוא מקבל תמיכה מהקרן עצמה. אותו דבר במקרה של מוות – השאירים מקבלים תשלום מהקרן עצמה, כלומר, מכל יתר חברי הקרן. ואז יש בעצם צורך "לעשות חשבון" מדי תקופה שבודק את האיזון האקטוארי – האם ההפרשות שנעשו באופן שוטף עבור הביטוחים מספקים, או שצריך להפריש יותר.  הבדיקה הזו  בוחנת את גובה העודף הכספי או הגירעון הכספי של החוסכים בקרן – במקרים רבים יש גירעון, והגירעון הזה יורד מהתשואה בסוף השנה.

הנתונים האלו חשופים לכל, וניתן להשוות בין גוף לגוף, אבל אי אפשר לדעת אם מה שהיה הוא שיהיה, אי אפשר לדעת מה אופי וסוג האוכלוסייה בקרן והאוכלוסייה החדשה בקרן שלפיה בעצם נקבעת ההפרשה האקטוארית.

כלומר, זה נתון חשוב, אך קשה להגיד לפיו אם קרן טובה או לא וקשה לקבוע לפיו על בחירת קרן. מה שכן, אם לאורך זמן האיזון האקטוארי בקרן מסב הפסדים, כנראה שיש בעיה בניהול הקרן.   

יציבות הקרן וביטוח המשנה שלה

האם הגדול קובע? זו שאלה קשה, אבל נראה שבקרנות פנסיה דווקא כן. ככל שהקרן גדולה יותר כך הערבות ההדדית "חזקה" יותר. יש יותר אנשים שערבים זה לזה, יש יותר יציבות, יש יותר התכנסות לממוצע, ולא יהיה מצב שבו מספר אירועים ימוטט את הקרן.