בהמשך לבדיקת ביזפורטל על התשואות החודשיות בקרנות השתלמות, גמל ופנסיה שלכם בחודש ספטמבר ומתחילת השנה, כדאי לשים לב לנתון חריג במיוחד - הפער בין מסלול מנייתי לבין מסלול ה-S&P 500.

רבים עזבו את המסלולים המסורתיים - הכללי שכולל 60% אג"ח ו-40% מניות לטובת מסלול ה-S&P. רבים גם עזבו את המסלול המנייתי לטובת ה-S&P. זה היה כשהמסלול S&P ייצר תשואות עודפות. אבל תשואות עודפות לא יכולות בהגדרה להיות על פני זמן. הרי כשהמחיר עולה, המניה הופכת לפחות אטרקטיבית, היא לא בהכרח משיכה לעלות. את הכלל הבסיסי הזה שכחו או לא ידעו החוסכים. הם עטו על ה-S&P כשהוא זינק.

בבורסה המקומית לפני כשנה וחצי-שנתיים, היו ירידות או קיפאון יחסי. דווקא אז, המחירים היו אטרקטיביים. שוב, יש גישה מסורתית פונדמנטלית שאומרת דבר מאוד פשוט: ככל שהמחירים יורדים המניה הופכת לאטרקטיבית יותר. הגישה הזו הפוכה לגישת המגמה - לכו עם המגמה ועם המניה עולה אז היא תמשיך לעלות. הגישה הכי נכונה היא שילוב של השתיים כנראה עם דגש פונדמנטלי, אבל זה לפעם אחרת.

מסלול מנייתי לעומת ה-S&P 500

בספטמבר כאמור התשואה במסלול קרנות השתלמות כללי היתה מעל 2% ובמסלול המנייתי כ-3.6%. מסלול ה-S&P 500 הציג תוצאה נאה של 2.7%. אבל שימו לב למצב מתחילת השנה - המסלול המנייתי עשה בין 18% ל-20%. ה-S&P 500 הניב 4.3% בלבד. פי 5 למסלול המנייתי. 

• קרנות השתלמות בספטמבר - תשואה של מעל 2% במסלול הכללי; תשואה של כ-3.6% במסלול המנייתי
• קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך זה יכול להיות? הרי ה-S&P מהווה חלק משמעותי מהמסלול המנייתי? ובכן התשובה היא כפולה - ראשית, במסלול המנייתי בקרנות השתלמות, בגמל וגם בפנסיה (עד גיל 50) יש מרכיב גדול של מניות בישראל. המרכיב הזה אומנם נמוך מהמרכיב החו"לי, אבל הוא עלה בשנה האחרונה - הגופים המוסדיים העדיפו את שוק המקומי על פני החו"ל ושינו פוזיציה והעליות בשוק המקומי הובילו להיקף השקעה גדול יותר של הנתח המקומי.

סביר מאוד שחשבתם ש״הסכם קולקטיבי״ שעשה המעסיק שלכם עם קרן הפנסיה יבטיח לכם אוטומטית תנאים טובים יותר ממי שהלך וסגר עם קרן פנסיה בצורה פרטית. ההיגיון די פשוט: אם אלפי עובדים מאוגדים תחת מעסיק גדול או ועד עובדים חזק, ברור שחברת הפנסיה תרצה לזכות בהם ותציע הנחות משמעותיות. ובאמת, ככה זה נראה בתיאוריה. יש חוזים קולקטיביים, מכרזים פנימיים בין קרנות הפנסיה ומנהלי הסדר פנסיוניים שמנהלים משא ומתן בשם העובדים, כדי להביא תנאים משופרים לחוסכים - העובדים של הארגון. קחו את עובדי חברת החשמל, ארגון המורים, עובדי בנק וכן הלאה, יש כאן כח צרכני גדול וכמו בכל שוק כשמשלבים ידיים לרוב זה משתלם לכולם.

הקרנות מצידן מוכנות לוותר על חלק מההכנסות שלהן (שזה בעיקר עמלות דמי הניהול) כדי לזכות בניהול כספים של ארגון שלם, וגם מתוך הנחה שמספר החוסכים והיקף ההפקדות יצדיקו את החיתוך ברווחיות. זה גם הרציונל שמאחורי קרנות ברירת המחדל שהושקו במכרזי רשות שוק ההון. אלו מסלולים עם דמי ניהול נמוכים במיוחד שנועדו לתת מענה גם למי שאין לו גב "קולקטיבי" ולמי שאין כוח מיקוח צרכני מצד עצמו. החוק גם קובע מסגרת לדמי הניהול: עד 6% מההפקדות ועד 0.5% מהצבירה. אבל בתוך הגבולות הללו יש חופש פעולה רחב, והקרנות יודעות לנצל אותו טוב מאוד לפעמים זה מגיע לטובתכם, ולפעמים קרובות, פחות.

ולכאורה, הייתם מצפים שהסכמים קולקטיבים ישתלמו לעובדים. הרי אם הקרן מתחרה על קבוצה גדולה, היא אמורה להציע דיל טוב יותר מאשר למי שמגיע לבד. אלא שהנתונים חושפים מציאות יותר מורכבת. נכון, בחלק מהגופים אפשר לראות הנחה משמעותית בדמי הניהול מההפקדה, אבל היא מתאזנת עם דמי ניהול מצבירה גבוהים בהרבה מאלו שמשלם החוסך הפרטי. כלומר, מה שנראה כהטבה מיידית בתלוש המשכורת יכול להתברר כעסקה יקרה מאוד בטווח הארוך, כשהצבירה עם הזמן הופכת לגורם שהוא הרבה יותר דומיננטי עבור קופת הפרישה.

וזה בדיוק מה שגורם לכך שדווקא עובדים בארגונים גדולים, שהם חושבים שמישהו כבר דאג להם ו"סידר אותם" עם ה"דיל טוב" יכולים לגלות בהמשך שהם משלמים יותר מהחברים שנכנסו לקרן פנסיה אחרת או אפילו לאותו בית ההשקעות בצורה עצמאית. ושוב, זה מזכיר לנו עד כמה השוק הזה בנוי בצורה מורכבת ולא תמיד שקופה אבל אולי כאן גם טמון השיעור עבורינו - אי אפשר לתלות את האחריות לפרישה שלנו ב"טוב ליבו" של המעסיק. אנחנו צריכים לבדוק, להשוות, להבין את המשמעות של המספרים ולדעת טוב על מה אנחנו משלמים.

• הפנסיה שלכם תהיה כפולה: הצעדים שיהפכו 6,000 ש"ח לחודש ל-10,000 ש"ח
• מנורה משכה 90 אלף שקל מקרן הפנסיה של מורה - מה הסיבה ולמה בית המשפט גער בה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דמי ניהול מההפקדה ומהצבירה - תזכורת

לפני שנמשיך וננתח את מה שמציעים הגופים חשוב לעצור ולהבין את המבנה הייחודי של דמי הניהול בישראל. בעוד שבמרבית מדינות העולם נהוג לגבות דמי ניהול רק מתוך החיסכון שנצבר (הצבירה), כאן אצלנו הוסיפו שכבה נוספת של דמי ניהול - מההפקדה. כלומר, החוסך הישראלי משלם פעמיים. פעם אחת בכל חודש, אחוז מסוים מסכום ההפקדה שנכנס לקרן הפנסיה ופעם שנייה מדי שנה, על סך החיסכון שכבר הצטבר בקופה. להרחבה - מדריך מיוחד: ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח