פורד רכב
צילום: Istock
דוחות

פורד נופלת באפטר ב-6%, סטארבאקס ב-3.3%, קוואלקום ב-2%

למרות תחזית טובה פורד פספסה בשורה התחתונה ואמרה "השארנו על השולחן 2 מיליארד דולר ברווחים שהיו בשליטתנו"; סטארבאקס פספסה בשורה העליונה והתחתונה. קוואלקום פספסה בשורה העליונה, עקפה בתחתונה אבל התחזית חלשה
נתנאל אריאל |

חברת המכוניות פורד  FORD MOTOR אמנם עקפה את צפי ההכנסות וגם התחזית שלה טובה אבל החברה פספסה בשורה התחתונה ויותר מכך - אמרה שהיא לא השכילה לנצל 2 מיליארד דולר לטובתה והתוצאה היא נפילה במניה במסחר המאוחר של 6%. פורד רשמה הכנסות של 44 מיליארד דולר, לעומת הצפי ל-43.1 מיליארד דולר, אבל בשורה התחתונה היא רשמה רווח של 0.51 דולר למניה, מתחת הצפי ל-0.61 דולר למניה. החברה דיווחה שהיא מצפה לרשום בשנת 2023 רווח מתואם לפני ריבית ומסים (EBIT) של 9-11 מיליארד דולר, מעל הצפי ל-9.48 מיליארד דולר. בנוסף, החברה מצפה לרשום תזרים מזומנים חופשי של 6 מיליארד דולר, מעל הצפי ל-4.94 מיליארד דולר.

המתחרה של פורד, ג'נרל מוטורס, דיווחה מוקדם יותר השבוע על דוחות טובים. החברה רשמה הכנסות של 43.1 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים להכנסות של 40.65 מיליארד דולר. בשורה התחתונה היא רשמה רווח מתואם של 2.12 דולר למניה, בעוד בשוק ציפו לרווח מתואם של 1.69 דולר למניה. 

בתחזית לשנה הקרובה, החברה צופה רווח נקי של 8.7-10.1 מיליארד דולר, EBITDA של 10.5-12.5 מיליארד דולר, ורווח שנתי מתואם של 6-7 דולר למניה, ותזרים מזומנים חופשי של 5-7 מיליארד דולר, בדומה לפורד (להרחבה).

חברת בתי הקפה סטארבאקס  STARBUCKS פספסה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. החברה רשמה הכנסות של 8.71 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-8.79 מיליארד דולר. בארה"ב היא דווקא עמדה בציפיות כשהכניסה 6.51 מיליארד דולר טוב מהצפי ל-6.49 מיליארד דולר, אבל בשאר העולם היא החמיצה עם 1.68 מיליארד דולר, לעומת הצפי ל-1.8 מיליארד דולר.

סטארבקס רשמה פספוס גם בשורת הרווח למניה כאשר היא הרוויחה 75 סנט למניה ברבעון הרביעי, מתחת הצפי ל-77 סנט למניה. החברה לא סיפקה תחזיות להמשך.

קוואלקום QUALCOMM INC 1.74% , חברת השבבים, פספסה בשורה העליונה עם הכנסות של 9.45 מיליארד דולר, נמוך מהצפי ל-9.6 מיליארד דולר. בשורה התחתונה היא עקפה את התחזיות עם רווח של 2.37 דולר למניה, מעל הצפי של 2.35 דולר למניה. אבל גם בשורת תזרים המזומנים היא פספסה - ואפילו משמעותית - כשרשמה 2.7 מיליארד דולר, נמוך מהצפי ל-3.53 מיליארד דולר. ובאשר לרבעון הבא, החברה צופה הכנסות של 9.1 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-9.77 מיליארד דולר שצופים האנליסטים. בשורה התחתונה החברה גם כן צופה פספוס משמעותי עם 2.15 דולר למניה, כאשר האנליסטים מצפים ל-2.31 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.