אוניית קרניבל קרוז שייט הפלגה נופש
צילום: Istock

מניות הקרוזים מתרסקות בשיעור דו ספרתי: "ייתכן שקרניבל שווה 0"

קרניבל קרוז נמצאת במצב רגיש עם ירידה בהכנסות, הפסד של מאות מיליוני דולרים בשנה ועליה בהוצאות יחד עם חוב כבד ועלולה לפשוט את הרגל עם התפתחות שלילית נוספת כשלהי, גם שאר המניות בסקטור עוברות תקופה קשה ונופלות היום במסחר
גיא טל | (14)

מניות חברות הקרוזים מתרסקות היום במסחר בוול סטריט. החברות שחוו תקופה קשה מאד בזמן הקורונה התאששו בתחילת 2021, אך חזרו למגמת ירידה מאמצע השנה שעברה, וכעת נסחרות בשפל של עשרות שנים. מניית חברת CARNIVAL CORPנסחרת כעת במחיר נמוך יותר מאשר בתקופת הקרונה, וברמות מחיר שלא נראו מאז שנת 1993. אל הירידות מצטרפות גם המתחרות NORWEGIAN CRUISEו ROYAL CARIBBEAN CRUISES.

החששות ממיתון פוגעות במיוחד במניות של חברות המספקות מוצרים שנחשבים למותרות. אין מדובר במוצר שמתאים דווקא לעשירים במיוחד, אלו שלא ממש נפגעים ממיתון ויכולים להרשות לעצמם מוצרי יוקרה בכל מצב, אלא במעמד הבינוני גבוה שיכול היה להרשות לעצמו נופש מפנק בכמה אלפי דולרים לבן אדם, ובזמן מיתון הרבה פחות. 

היום נופלת המניה ב-15% נוספים עקב סקירה שחורה במיוחד של האנליסט ג'יימי רוייו מבנק מורגן סטנלי על מניית קרניבאל קרוז בעקבותה הדוחות החלשים שפורסמו בשבוע שעבר. רוייו חתך את מחיר היעד ל-7 דולר למניה מ-13 דולר למניה. בעקבות הנפילה היום המניה די התקרבה למחיר היעד החדש והיא נסחרת כעת תמורת 8.8 דולר למניה. הוא סבור שבמהלך השנה ה-EBITDA תהיה הפסד של 900 מיליון דולר עקב מחירים נמוכים ותפוסה נמוכה מהצפוי בד בבד עם מחירי דלק גבוהים יותר. 

עוד גורם שמעיק על המניה ואף עלול להביא את החברה לפשיטת רגל זה החוב הכבד הרובץ עליה. 4 מיליארד דולר צריכים להיפרע ב-18 החודשים הקרובים, בנוסף 5 מיליארד דולר מהמזומנים שבידי החברה הם רזרבות של לקוחות. כיון שאנו הולכים לקראת המשך העלאות ריבית, במידה והביקוש יפגע שוב מגורם כלשהו או שהלקוחות ירצו למשוך את כספם הרי שהחברה תהיה שווה 0, לדבריו. 

קארניבל במצב פגיע מיוחד אך גם שאר התעשייה לא מלקקת דבש, ולכן גם המתחרות נופלות במסחר היום. שלוש השנים הקשות עם גלי קורונה חוזרים ונשנים שזרעו אי וודאות והוציאו את החשק של האנשים להיות כלואים באותו חלל עם אלפי אנשים במשך שבוע הפך את המסעות המפנקים לאחרונים בשרשרת המזון של צרכני הנופש. החשש ממיתון, עליית הריבית והאינפלציה שפגעה בכיסי הצרכנים כמו גם העלייה בהוצאות על דלק, משכורות ושאר הוצאות לא עושות חיים קלים לחברות הנופש המושט. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    לילי 03/08/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    הקונספט של לנסוע עם הבית טוב בימים שהדלק זול נגמר .עליות המחירים יכריעו את המאזן . במחירי דלק 120$ - 100לחבית , מחירי מזון , וכוח אדם יקר לא נשאר הרבה רווח .
  • 11.
    גדולה מדי כדי ליפול, לא נלקחו בחשבון הנכסים (ל"ת)
    ג. יפה 02/07/2022 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מבין עניין 30/06/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
    היו עוד 4 אנליסטים יומיים קודם שנתבו לקרניבל שער בין 10 ל 29 ואף אחד לא היזכיר זאת רק שבא אנליסט נוסף שנתן שער 7 ביזפורטל מזכיר אותו בכותרת...... מעהר לזה שאתם מטעים את הציבור את מי אתם משרתים בהעברת אינפורמציה סלקטיבית.....
  • 9.
    אורי 30/06/2022 18:41
    הגב לתגובה זו
    תזכרו שבעל סוכנות קרוזיט אורי שנבל סוכן של הקרוזים פשט רגל ולא החזיר לנוסעים כסף.פתח חברה חדשה סונורומה שבנו המנהל.אורי שנבל פשט מספר פעמים רגל.ראו הוזהרתם.נוכל נשאר נוכל.
  • 8.
    אור 30/06/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    מה כיף בזה?
  • 7.
    גם עם תפוסה מלאה היא תקרוס מהחוב העצום והריבית (ל"ת)
    לא להתקרב 30/06/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דודו 30/06/2022 09:49
    הגב לתגובה זו
    לפי המחזור העצום שהיה אתמול ניתן לראות שהקונים חיכו בנחת וקלטו את כל הסחורה הזולה בלי מאמץ..... כרגיל ובפעם המי יודע כמה פראיירים לא מתים רק מתחלפים
  • 5.
    אופיר 30/06/2022 08:35
    הגב לתגובה זו
    אוכל בכל מקום וזמן , שעמום וצפיפות בנמלים
  • רחלי 30/06/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    אחד הנופשים הכי טובים שיש. תלוי באיזו חברה. רויאל קריביאן היא אחת הטובות שיש. ספינות על רמה. נקי ואיכותי. זה לא מנו ספנות. עם כל הכבוד....
  • עוז 30/06/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
    דעתי האישית דומה לשלך, אבל זה לא רלוונטי לאחוז ניכר מהאוכלוסיה. בכלל, איך יתכן שדווקא כשהביקושים לקרוזים בשמיים המניות מתרסקות - נשגב מבינתי. שוקל לקנות אבל בטח שלא נותן המלצה
  • 4.
    העתיד שייך לקרוזים. זול ומפנק. המניות עוד תגענה לשמיים (ל"ת)
    מייקל 30/06/2022 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 30/06/2022 06:03
    הגב לתגובה זו
    לא מהיום והתגברה בעבר,כנ"ל NCLH,אני קניתי היום בגרמניה FRAPORT ,לא המלצה
  • 2.
    מממ 29/06/2022 23:47
    הגב לתגובה זו
    הזמן שהגדולים קונים. בקיץ של שיא התיירות אומנם הדלק יקר אבל המזומן זורם. כל עוד זה המצב...לא לרוץ לקנות. אבל לא לרוץ למכור בהפסד.
  • 1.
    לא להיות בשורות .15 שנה הפסדים (ל"ת)
    איתי 29/06/2022 22:32
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.