דולר כסף אגח אגרות חוב
צילום: Kenny Eliason, Unsplash

החל מהשבוע: רשות לני"ע בארה"ב מעלה את עמלת המשקיעים

משה כסיף | (2)

הרשות לניירות ערך בארצות הברית העלתה באופן משמעותי את העמלות שהמשקיעים משלמים על כל עסקה עד פי ארבעה. עם זאת, העמלות אינן גבוהות במידה כזאת, שהן עלולות לשנות את התוכניות ואת אופן ההתנהלות של רוב הסוחרים והמשקיעים.

בתחילת השבוע תעלה העמלה על מכירת ניירות ערך בארה"ב פי ארבעה. עם זאת, ההעלאה הצפויה לא צריכה להבהיל אף אחד. גם במחירים החדשים, העמלות הן נמוכות, נמוכות מאד.

מזה כמה עשורים, הרשות לניירות ערך בארצות הברית מבטיחה את המימון לפעילות הרגולטורית שלה באמצעות עמלות מסחר. העמלות משולמות על ידי ברוקרים וסוחרים בניירות ערך. גובה העמלות משתנה מעת לעת, בהתאם לעלייה או לירידה במחזורי המסחר בבורסה. אתמול, 14 במאי, העמלה קפצה מ-5.10 דולר ל-22.90 דולר עבור מכירת ניירות ערך בסך מיליון דולר. עם זאת, למרות שמדובר בעלייה מטאורית לכאורה, הרי שלאמיתו של עניין העלייה מסתכמת ב-2.3 סנט ל-1,000 דולר ממכירת ניירות ערך. סביר מאד להניח כי גם התעריף החדש לא ישנה את התוכניות של רוב הסוחרים או את אופן ההתנהלות שלהם.

התעריף עבור מכירה של ניירות ערך בארה"ב מחושב מחדש מדי שנה, ולעיתים מתבצע חישוב חצי שנתי. במהלך השנים עלה התעריף מסנט אחד לארבעה סנטים לכל 1,000 דולר של ניירות ערך שנמכרו. כיוון שמחזורי המסחר ב-2021 היו גדולים, הסוכנות נזקקה לעמלה של 5.1 דולר בלבד לכל מיליון דולר שנסחרו. ואולם השנה הנפחים הצטמצמו, מה שחייב העלאת העמלות. ה-SEC גובה למעשה את העמלות מהבורסות הלאומיות ומארגון הרגולציה העצמית של הברוקרים, שהם הגופים האמונים על הרגולציה של התעשייה הפיננסית. הברוקרים אמנם משלמים את העמלות, אבל הם בדרך כלל מחזירים לעצמם את הסכומים ששלמו וגובים אותם מהלקוחות הקמעונאיים שלהם. ככל הנראה, המגמה הזאת תימשך גם אחרי העלאת העמלות.

קיימים הבדלים בין ברוקרים שונים באשר לסכום העמלות שהם מגלגלים ללקוחות ולאופי העסקאות שעליהן הם גובים עמלות. כך או אחרת, סביר מאד להניח שהעמלות החדשות לא ישנות את אופן המסחר ולא ישפיעו על ההיקפים שלו.

עמלות דומות מוטלות על עסקאות מסוימות באופציות וחוזים עתידיים, כמו גם על הנפקות חדשות ורכישות חוזרות של מניות. מדינות אחרות גם מטילות מיסים נוספים על עסקאות בניירות ערך. עם זאת, חשוב לציין כי העמלות חלות רק על מכירת מניות, לא על רכישות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל כישלון גם בזה 16/05/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    איך נותנים לבנקים לשתות את הנשמה לכולם. למה ישראל כושלת בהכל ? מי יודע
  • 1.
    גבר גבר 16/05/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    עמלת ברוקר. עמלת שורה בחשבון. על כמות מניות תשלם יותר,שלא לדבר על מס 25 אחוז מהרווח. עמלת שמירה עמלת אי ביצוע.ממש חוצפנים...חבל שהמדינה לא נכנסת לקרביים של זה היה יוצא לה לקבל הרבה יותר מס אם היו מקלים על קניות ומגירות עמלות. ומעודדים את הציבור להשקיע...
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28%  ואיון-קיו IonQ 5.39%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.