יור הפדרל ריזרב גרום פאואל
צילום: CC
מאקרו כלכלה

ציפיות לאינפלציה יוצרות אינפלציה; על השיטה של הבנקים המרכזיים להשפיע על השווקים

בנקים מרכזיים מספרים לציבור מה המדיניות ומה התחזית שלהם; המטרה - ליצור מצב של "הערכה שמגשימה את עצמה" דרך פעולות השחקנים בשווקים; בפועל זה לא תמיד עובד
דר' אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה בנק מרכזי

לפני שבוע התחברתי לזום כדי להיות חלק מכנס שערכו הבנק המרכזי האירופאי והפד של קליבלנד. זה היה כנס בכלכלה מוניטרית, והגיעו אליו רבים מהחוקרים הבכירים בעולם. אחת ההרצאות היותר מעניינות ששמעתי ניתנה על ידיאוליביה קויביון (Olivier Coibion) מאוניברסיטת טקסס באוסטין. מה שמצא חן בעיני היה לגלות (שוב) שאלברט איינשטיין צדק כשטען שבתאוריה אין הבדל בין תאוריה ופרקטיקה, אבל בפרקטיקה, יש.

במקרה הזה, התיאוריה היא שהבנק המרכזי יכול להשפיע על האינפלציה על ידי פרסום מדיניות שתגרום לציבור לשנות את הציפיות שלו. התיאוריה הזאת קיימת כבר מסוף שנות ה-1970, ובגללה בנקים מרכזיים מקפידים כל-כך לעדכן את הציבור לגבי הצעדים שהם מבצעים, ולגבי הצעדים שהם מתכוונים לבצע. לפי התיאוריה, אם הבנק יהיה מספיק שקוף, הציבור יאמין לו, ואז הבנק לא יצטרך לעשות כמעט שום דבר. ההודעות שלו יספיקו כדי שהציבור יגיב, והתגובות של הציבור יגרמו לכך שהאינפלציה תזוז למקום שבו הבנק רוצה אותה, גם בלי שהבנק יאלץ לשנות את הריבית, או להפעיל כלים אחרים.

בתיאוריה - בנק מרכזי משפיע על השווקים דרך מתן התחזיות והמדיניות שלו

למרות שהתיאוריה קיימת כבר די הרבה שנים, די מדהים כמה מעט הושקע בלבחון אותה באופן מעשי. הבנקים המרכזיים משקיעים לא מעט אנרגיה בלבדוק האם השחקנים הגדולים בשוק ההון מגיבים להודעות שלהם (כן, הם מגיבים), אבל מעט מאוד אנרגיה בלבדוק עד כמה הציבור הכללי מגיב. אז נכון שההשפעה של השחקנים הגדולים של וול-סטריט היא משמעותית יותר מההשפעה של מר וגברת סמית', אבל לפחות בתיאוריה, גם לגברת ולמר סמית' יש תפקיד חשוב.

תחזית שמגשימה את עצמה

קויביון והשותפים שלו ניצלו את ההודעה של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מלפני שנה. פאוול הצהיר אז שהפד כבר לא מנסה לכוון את האינפלציה ל- 2% בכל זמן, אלא מנסה להביא לכך שהאינפלציה תהיה 2% בממוצע. למרות שהשינוי נראה קטן, אמורה להיות לו השפעה גדולה, כי אם הציבור מבין את השינוי הזה, הוא אמור להבין שאם האינפלציה כעת היא מתחת ל-2%, הבנק המרכזי יגרום לה לעלות בעתיד הקרוב מעל ל-2%. הציבור אמור להבין שעדיף לו לעשות קניות כעת, לפני שהמחירים עולים, מה שיביא לעלייה בביקושים, לעלייה בתוצר, ולעלייה באינפלציה. בדיוק מה שהבנק רצה להשיג, ובלי שהבנק יצטרך לעשות כלום. אבל רק בתנאי שגברת ומר סמית' יבינו את המשמעות של השינוי במדיניות של הפד.

בפועל, קויביון והשותפים שלו מצאו שלמעלה מ- 70% מהציבור בכלל לא שמעו על ההכרזה של הפד, למרות שהיא סוקרה בהרחבה בכל כלי התקשורת. מבין אלה ששמעו, רק בודדים הבינו את המשמעות. דרך אגב, אחרי הכנס, ערכתי ניסוי ובחנתי כמה מהסטודנטים והעמיתים שלי במחלקה לכלכלה מודעים לשינוי במדיניות הפד ולמשמעויות שלה. מתברר שהתוצאות במחלקה לכלכלה לא שונות מאשר באוכלוסייה הכללית – כמעט אף אחד לא שמע, ומי ששמע לא טרח להבין.

אפשר להסיק מזה שתי מסקנות. הראשונה, זה מסביר, לפחות במידה מסוימת, למה שינוי המדיניות של הפד לא הביא לעלייה באינפלציה, כפי שקיוו בפד. בפועל, האינפלציה לא עלתה בגלל עלייה בביקושים, אלא רק כשהעולם התחיל לצאת מהסגרים וגילה שיש המון צווארי בקבוק בהספקה שמביאים למחסור במוצרי מזון, אנרגיה, שבבים, וכו'.

השנייה, זה מזכיר שהיכולת של הפד להשיג מטרות בעזרת הצהרות היא מוגבלת. זה שהפד מנסה (וגם מצליח) להשפיע על ציפיות האינפלציה בשוק ההון, לא בהכרח אומר שהוא מצליח להשפיע על ציפיות האינפלציה של הציבור. המשמעות היא שאם הפד רוצה לגרום לשינוי מדיניות הוא חייב לא רק להצהיר, אלא גם לגבות את זה במעשים. זה אומר שעם כל כמה שהפד לא רוצה להעלות ריבית, הוא עלול לגלות בעוד לא הרבה זמן שאין לו הרבה ברירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 15/11/2021 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ILEEAVIV 15/10/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    יתר על כן, מתברר שחברי הפד הבכירים ביותר סוחרים במניות תוך כדי תפקידם, כן, כן.
  • היה לנו רמטכ"ל שסחר במניות תוך כדי מלחמה כן (ל"ת)
    ערק 17/10/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק מזומן 15/10/2021 15:22
    הגב לתגובה זו
    מעקרים אינפלציה מוכרים בשורט זהב וכסף כדי שהמחיר לא יעלה אם היו יכולים היו מתמרנים גם את הנפט ואת כח העבודה כדי לא לשלם שכר הוגן
  • 4.
    יהושע קישוא 15/10/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
    ובכך משפיע באופן מלאכותי על התשואות ועל ציפיות האינפלציה
  • 3.
    ב 15/10/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי לא באמת מדפיס כסף,הוא סתם משחרר לבנקים יותר רזרבות שיוכלו להלוות. אם תסתכלו על סטטיסטיקת ההלוואות של הבנקים השנה האחרונה תראו שהם פחדו להלוות ודחפו הכל ברברס ריפו בחזרה לפד. כלומר שלא הודפס כסף, האינפלציה היא בגלל בעיות לוגיסטיות אחרי הקורונה, כשהכל יפתר נחזור למיתון ודיפלציה ושוק האג״ח כבר מעיד על כל.
  • 2.
    הביקושים למשכנתאות בישראל ביחס הפוך לריבית הריאלית (ל"ת)
    באופן מובהק 15/10/2021 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 15/10/2021 07:30
    הגב לתגובה זו
    העובדה שיוצרים מחסור,דואגים לפמפם בתקשורת יוצר ביקושים,גורם לעליות מחירים.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

אורקל טיפסה 7%, נייק נפלה 10.5%; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%

וול סטריט ננעלה בירוק, עם מדדי הדגל בעליות עד 1.3%; המשקיעים היו ערוכים לתנודיות גבוהה, לאור פקיעה במקביל של אופציות על מניות, אופציות על מדדי מניות, חוזים עתידיים על מדדי מניות וחוזים עתידיים על מניות בודדות; נייקי נפלה, למרות תוצאות טובות מהצפוי; אורקל זינקה לאור מחיר יעד של 250 דולר במהלך 2026; מיקרון המשיכה לטפס וקרניבל הרימה את סקטור הקרוזים

צוות גלובל |

וול סטריט ננעלה בירוק, לאחר חשש מתנודתיות עקב פקיעה של 4 אופציות בו זמנית. הנאסד״ק התחזק ב-1.3%, ה-S&P טיפס ב-0.9%, ואילו הדאו עלה 0.4%.

גם בחמישי ננעלה וול סטריט בעליות, לאחר שהמשקיעים הגיבו בחיוב לתחזית של מיקרון ולנתון CPI שהיה נמוך משמעותית מהצפוי. וייתכן שאנחנו חוזים ב-"ראלי סנטה" מתפתח. אם השוק יצליח להתאושש מנקודה זו, הדבר עשוי לסלול את הדרך לראלי רחב יותר, לקראת שיאים חדשים ב-2026. 

תשואות האג״ח הממשלתיות של ארה״ב עלו, כשתשואת האג״ח ל-10 שנים עלתה ב-2 נקודות בסיס ל-4.15%, ואילו התשואה לשנתיים עלתה בנקודת בסיס אחת ל-3.48%.

הזהב עלה קלות לרמה של כ-4343 דולר לאונקיה. במקביל, מחירי הנפט נעו מעלה בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות, עם עלייה כ-0.85% ב-WTI לאזור 56.5 דולר.

מאקרו

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל


שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995. שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%