הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

מי נהנה מהאינפלציה? (עשירים) מי נפגע מהאינפלציה? (מעמד הביניים)

מחירי הדירות בארה"ב מזנקים (לא רק אצלנו); ביידן בין הפטיש לסדן ביחס לאינפלציה - למה היא טובה, למה היא רעה ומתי היא מכוערת? 

ביולי, האינפלציה בארה"ב עלתה ב-0.5%. נכון שבמרץ–יוני האינפלציה עלתה אפילו יותר, ב-0.6%–0.9% כל חודש, אבל גם 0.5% זה מספיק כדי שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים תישאר ברמה של 5.4%. אפילו אחרי השינויים שהבנק המרכזי עשה בהגדרת יעד האינפלציה, אינפלציה של 5.4% זה הרבה מעל היעד.

בנוסף, לפחות בינתיים לא נראה שהאינפלציה מתכוונת להיעלם. ראשית, בגלל שהבעיות בשרשראות האספקה נמשכות, ואפילו מחמירות. התפרצות הקורונה בסין הובילה לסגירה של נמל נינגבו – הנמל השלישי בגודלו בעולם מבחינת היקף הפעילות שלו. זה מעורר חשש לעיכובים משמעותיים בייצוא מסין.

שנית, בגלל שלמרות שהאינפלציה ביולי הייתה רק 0.5%, כמעט כל הסעיפים היו בעלייה. המזון עלה ב-0.7%, האנרגיה ב-0.8%, מוצרי צריכה ב-0.5%, מכוניות חדשות ב-1.7%, ומגורים ב- 0.4%.

שלישית, סעיף המגורים הולך כנראה לעלות באופן עקבי בחודשים הקרובים. ב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות בארה"ב עלו בלמעלה מ-16%. כשמחירי הדירות עולים בצורה כזאת, זה חייב להתגלגל גם למחירי השכירות. לכן, אפילו אם מחירי הדירות יפסיקו לטפס (מה שלא הולך לקרות כל-כך מהר), מחירי השכירות הולכים לעלות משמעותית בשנה-שנתיים הקרובות ויש לזה השלכה גדולה על האינפלציה.

בינתיים, המשקיעים לא מתרגשים; התשואה על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים דווקא ירדה לאחרונה. נראה שהמשקיעים חושבים, וכנראה שבצדק, שבבנק המרכזי מפחדים מדי מעליות בריבית, ולכן הריבית תישאר נמוכה גם אם זה אומר שהאינפלציה תישאר גבוהה יחסית עוד שנה או שנתיים. גושפנקא לכך הייתה בוועידת הנגידים אתמול. נרמז שצמצומי האג"ח יחלו עוד השנה, אבל העלאת הריבית אם וכאשר תהיה לקראת סוף 2022. 

המשקיעים בבורסה אוהבים את זה – אינפלציה שוחקת את החובות של החברות, ולכן שילוב של ריבית נמוכה ואינפלציה גבוהה זה הטוב שבכל העולמות מבחינת המשקיעים. לכאורה, אלו גם חדשות טובות לממשל: כשהחוב הציבורי הוא למעלה מ- 130% תוצר, אין כמו קצת אינפלציה בשביל לעזור לממשלה לשלם את החובות בלי להעלות את המיסים ביותר מדי. הזכרתי בעבר את הצד החיובי של האינפלציה - היא בעצם מהווה סוג של מס. היא שוחקת את הנכסים , היא ממסה את הציבור. בהתאמה החוב הציבורי, החוב של הממשל יורד-פוחת. אינפלציה זה כמו להטיל מס על הציבור ואם זו אינפלציה קבועה שוטפת, מה טוב.

אז מה הבעיה?

הממשל של ביידן נבחר על בסיס ההבטחה לשפר את המצב של מעמד הביניים ולצמצם את הפערים באי השוויון. אבל אינפלציה גבוהה עושה בדיוק את ההפך. אינפלציה היא העברת כסף ממעמד הביניים לבעלי ההון. כשיש אינפלציה, מעמד הביניים מגלה שיותר קשה לו לסיים את החודש, וכתוצאה מכך, רמת החיים שלו יורדת.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעלי ההון לעומת זאת, מרוויחים, ובגדול. כשיש אינפלציה, שווי הנכסים שלהם עולה משמעותית. זה נכון גם למחירים של נכסים פיזיים, כמו דירות ומכוניות, וזה נכון גם למחירים של נכסים פיננסיים.

כך שעוד מעט, מן הסתם, השיח בארצות הברית יתחיל להתמקד בפערים בין מעמד הביניים שהשכר שלו נשחק, לבין בעלי הנכסים שמצבם רק השתפר. אז גם יתחילו לדבר על כך שבמקום שהפעילות הממשלתית תעזור לציבור העובדים, היא עזרה הרבה יותר לאלו שהכי פחות צריכים עזרה, והלחץ על הממשלה לעשות משהו יתחיל לטפס. כך שהאינפלציה אולי עוזרת לממשלה לסגור את החודש, אבל היא הולכת לייצר לממשל קשיים אמיתיים לשמור על שיווי המשקל הפוליטי. קשה לי לנחש איך הממשל יגיב ללחץ הזה. השערה סבירה: צפו לעוד גל של שמועות על העלאות מיסים שיפגעו בחברות הגדולות ובבעלים שלהן.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנליסט 20/08/2021 07:52
    הגב לתגובה זו
    בלי עליית שכר, המצב הקיים לא יוכל להתקיים לאורך זמן
  • 10.
    Sassi6 20/08/2021 02:57
    הגב לתגובה זו
    להלן ציטוט מהכתבה, כדלקמן: "הזכרתי בעבר את הצד החיובי של האינפלציה - היא בעצם מהווה סוג של מס. היא שוחקת את הנכסים", אממה ולמי יש נכסים? לעשירים? לעניים? כמובן לעשירים, מסקנה: האינפלציה שוחקת את הנכסים של העשירים
  • 9.
    חשבון קשה 19/08/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
    כל יום הודעות שליליות והבורסה רק עולה. מתי יגמרו השורטיסטים ולא יהיה ממי לקחת?
  • 8.
    זהב/סילבר או הבן שלהם תעשיית הקריפטו . (ל"ת)
    עמית 19/08/2021 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נגמר בלונד שורט ניקנה באלפי שח (ל"ת)
    חלי 19/08/2021 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שורטים ופטים (ל"ת)
    אביאל לוי 19/08/2021 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עכשיו השווקים יפלו (ל"ת)
    רותי 19/08/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכי גרוע בתולדות ארה"ב (ל"ת)
    נשיא 19/08/2021 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה. (ל"ת)
    יוסי. 19/08/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין מאוד (ל"ת)
    A.L 19/08/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 19/08/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
    אחוזי אינפציה בודדים הם מצב נורמלי! אינפלציה מתחילה להדאיג כשהיא מתקרבת למספר דו סיפרתי, או עוברת אותו!די להפחיד ולעורר פאניקה ללא סיבה!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

אילון מאסק טסלהאילון מאסק טסלה

ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה

פסק דין תקדימי בדלאוור מבטל החלטה קודמת ומחזיר לתוקף את חבילת התגמול של אילון מאסק מ-2018, במהלך שמחזק את כוחו בטסלה ומסמן גבול חדש להתערבות משפטית בהחלטות בעלי מניות

רן קידר |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

בית המשפט העליון של מדינת דלאוור קיבל בסוף השבוע את ערעורו של אילון מאסק והחזיר לתוקף את חבילת השכר שאושרה לו בטסלה Tesla -0.45%   בשנת 2018, לאחר שערכת בית משפט נמוכה יותר ביטל אותה לפני כשנתיים. אותה החלטה קודמת, שניתנה לאחר משפט מתוקשר, קבעה כי הליך האישור של החבילה היה פגום, כי דירקטוריון טסלה פעל תחת השפעתו של מאסק, וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש. השופטת אף הגדירה אז את היקף התגמול ככזה כחריג, שהיקפו בלתי נתפס.

כעת קבע בית המשפט העליון כי עצם ביטול החבילה היה מהלך בלתי הוגן כלפי מאסק, שכן הוא הותיר אותו ללא כל תגמול עבור שש שנות עבודה שבהן הוביל את טסלה לצמיחה דרמטית. בפסק הדין נכתב כי הסעד שנבחר בערכאה הקודמת, ביטול מוחלט של ההסכם, חרג מהאיזון הראוי בין פיקוח שיפוטי לבין רצון בעלי המניות.

המשמעות האופרטיבית של החבילה

חבילת התגמול מ־2018 נבנתה כתוכנית חריגה בהיקפה, שהתבססה כולה על יעדים שאפתניים במיוחד. היא כללה 12 "מנות" של אופציות, שהיו אמורות להבשיל רק אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק ותפעול שנראו אז דמיוניים בעיני רבים. בפועל, החברה עמדה ביעדים הללו, אך מאסק לא מימש את האופציות בשל ההליך המשפטי שהתנהל במקביל. מאז, מניית טסלה זינקה משמעותית, וכיום מוערך שווי החבילה בכ-139 מיליארד דולר.

עם זאת, עבור מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הכסף אינו בהכרח בראש מעייניו בהקשר הזה. הסיפור מבחינתו הוא שליטה. מימוש האופציות צפוי להעלות את חלקו בטסלה מכ-12.4% לכ-18.1% מבסיס מניות מורחב, ובכך לחזק את כוח ההצבעה שלו ואת יכולתו להשפיע על עתיד החברה. מאסק חזר והבהיר בשנים האחרונות כי שליטה היא תנאי מרכזי עבורו להמשך מחויבות עמוקה לטסלה, במיוחד על רקע מעורבותו במיזמים נוספים כמו SpaceX, חברת הבינה המלאכותית xAI ופלטפורמת X.

ההשלכות על טסלה ועל שוק ההון

הפסיקה מהווה סיום אפשרי לאחד המאבקים התאגידיים הבולטים של השנים האחרונות, אך גם פותחת דיון רחב יותר על גבולות השכר והכוח של מנכ"לים בחברות ציבוריות. מצד אחד, עורכי הדין שהובילו את התביעה נגד מאסק טענו כי מדובר בניצחון עקרוני שכבר הושג בערכאה הראשונה, כאשר הדירקטוריון ובעל השליטה הועמדו לביקורת על הפרת חובות אמון. מצד שני, העליון שידר מסר ברור שלפיו בתי המשפט צריכים להיזהר מלהתערב בהחלטות שאושרו ברוב גדול על ידי בעלי המניות עצמם.