נתוני מסחר בורסה שוק ההון עליות ירידות
צילום: Istock

השקעות מסביב לעולם - איך עושים את זה נכון

איך לפזר את הכסף בין סקטורים ובין מדינות? וגם - האם כדאי להשקיע בשוק הבריטי

ומה עם השוק האוסטרלי? ומדוע שוק מוצרי הצריכה מומלץ, ומנגד כדאי להתרחק משוק האנרגיה?

ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אופנהיימר

תיק השקעות צריך להיות מפוזר - גם בין מדינות וגם בין תחומים. המניות בתיק לא יכולות להיות רק בתחום אחד ורק במדינה אחת, כי אז הסיכון שלכם כמשקיעים גדול. השיטה לרוב היא לפזר. לא לשים את כל הביצים בסל אחד, לפזר את הביצים על כמה סלים.

באופנהיימר מספקים תובנות על פיזור בין מדינות ובין סקטורים ובדרך גם מספקים סלים מומלצים (קרנות סל מומלצות). המודל שלהם להקצאת הכספים בין מניות ומדינות מתבסס על מודל ה-MAER Monitor of Analysts’ Earnings Revisions שעוקב אחר שינויי תחזיות האנליסטים לגבי הרווח העתידי של חברות אמריקאיות וגלובאליות.

הרעיון הפונדמנטלי שעומד מאחורי המודל הוא מתאם גבוה בין שינוי בתחזיות הרווח של חברות לבין ביצועי מניותיהן. ניתוח מגמות הרווחיות במדגמים גדולים עשוי ללמד על התפתחויות בסקטורים ובשווקים גיאוגרפים, ובכך מאפשר להשיג תשואה עודפת לעומת שוק המניות הכללי.

 

במהלך החודש החולף, מעדכנים באופנהיימר, לא חל שינוי משמעותי במצב תחזיות הרווח העתידי בשווקים הגלובאליים, כאשר שלוש מדינות דוברות אנגלית - ארה"ב (קרן סל: SPY), בריטניה (קרן סל מגודרת מטבע: HEWU) וקנדה (קרן סל מגודרת מטבע: HEWC), שמרו על המקומות הגבוהים בדירוג הכללי. בתחתית דירוג ה-MAER גם נמצאת מדינה דוברת אנגלית, אוסטרליה (קרן סל מגודרת מטבע: HAUD), המושפעת לרעה כתוצאה מהחלשות הביקושים לסחורות מסין, על רקע מלחמות הסחר, כאשר החודש הצטרפו אליה גם דרום קוריאה (קרן סל מגודרת מטבע: HEWY) וצרפת (קרן סל: EWQ), מדינה שמתאפיינת בתנודתיות גבוהה של תחזיות הקונצנדזוס.

 

ברשימת שאר המדינות הגלובאליות, כך על פי אופנהיימר, לא ניתן להבחין במגמה אחידה, כאשר במהלך החודש האחרון חל שיפור בתחזיות הקונצנזוס במדינות הפריפריה של גוש האירו, בספרד (קרן סל מגודרת מטבע: HEWP) ובאיטליה (קרן סל מגודרת: HEWI), בדנמרק (קרן סל: EDEN), ובמדינות מתפתחות שונות כמו ברזיל (קרן סל: EWZ), הודו (קרן סל: INDA) וטייוואן (קרן סל: EWT), כאשר שלושתן עמדו בתחתית הדירוג בחודש הקודם. בצד השלילי, נותרו מדינות המזרח הרחוק - אינדונזיה (קרן סל: EIDO), מלאיזיה (סימול: EWM) וסינגפור (קרן סל: EWS), וכן ודרום אפריקה (קרן סל: EZA).

 

אלוקציית השקעות סקטוריאלית בארה"ב – ספטמבר 2019: עליה בסקטורים הדפנסיביים, ירידה במחזוריים

 

דירוג ה-MAER הכללי של ארה"ב בחודש ספטמבר אמנם נותר גבוה מהממוצע הגלובאלי, אך הציג ירידה לעומת החודש הקודם: שיעור העלאות תחזיות הרווח במדד ה-S&P500 ירד ל-36% (מ-40% בחודש הקודם) ובמדד ה-Russell1000 – לרמה של 33% (לעומת 37%). בראש הדירוג הסקטוריאלי עומדים שלושת הסקטורים הדפנסיביים - סקטור הצריכה הבסיסית (קרן סל: XLP), שהפגין שיפור ניכר במצב תחזיות הקונצנזוס לעומת החודש הקודם, וסקטורים של הבריאות (קרן סל: XLV) והנדל"ן (קרן סל: XLRE), ששמרו על מקומותיהם הגבוהים. באופן יותר מפתיע, גם סקטור הסחורות המחזורי (קרן סל: XLB), הציג שיפור מהשפל של החודשיים הקודמים.

 

יחד עם זאת, שאר הסקטורים המחזוריים הפגינו חולשה ניכרת לעומת החודש הקודם. סקטור האנרגיה (קרן סל: XLE) נותר במקום האחרון בדירוג, עם ירידת שיעור העלאות תחזיות לשפל חדש של 6%, סקטור התעשיה (קרן סל: XLI) רשם גם הוא ירידה חדה במצב תחזיות הקונצנזוס, וכך גם סקטור הפיננסים (קרן סל: XLF), שסובל מהמשך ירידה בתשואות אג"ח לשפל חדש, וירד לתחתית הדירוג, עם שיעור העלאות תחזיות נמוך במיוחד של 20%, הקריאה הנמוכה מאז תחילת מעקב על מודל ה-MAER בינואר 2014.

קיראו עוד ב"גלובל"

*באדיבות אופנהיימר 

*באדיבות אופנהיימר

*באדיבות אופנהיימר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סייבר, ענן, ביטחון,תעופה וחלל,מיכשור רפואי... (ל"ת)
    סקטורים מובילים 03/09/2019 08:44
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".