ספוטיפיי
צילום: טוויטר
דוחות

ספוטיפיי מאכזבת בתחזית; המניה נופלת ב-8%

אחרי שנה חזקה במיוחד, ספוטיפיי צופה האטה בצמיחת המשתמשים החדשים ברבעון השני, כשגם הרווח יהיה נמוך מהצפוי; למרות קפיצה במספר המנויים לרבעון הראשון, החברה פספסה בגדול את הצפי בשורה התחתונה

רוי שיינמן |

חברת הסטרימינג ספוטיפיי Spotify -3.19%   דיווחה על תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, עם תוספת מרשימה למנויים והכנסות חזקות, אבל התחזית המאכזבת לרבעון השני מובילה לצניחה של 8% במניית החברה במסחר המוקדם. התחזיות החדשות כוללות רווח תפעולי נמוך מהצפוי ומספר משתמשים חודשי נמוך מהתחזיות המוקדמות.


לרבעון השני, ספוטיפיי צופה גידול במספר המשתמשים הפעילים החודשיים ל-689 מיליון בלבד, לעומת ציפיות שעמדו על כ-694 מיליון. התחזית לרווח התפעולי עומדת על 539 מיליון אירו, מתחת לציפיות של 557.5 מיליון אירו. התחזיות הללו העיבו על המומנטום החיובי שספוטיפיי בנתה בשנה האחרונה ושלחו את את המניה לירידות במסחר המוקדם.


למרות התחזיות המאכזבות, מנכ"ל החברה דניאל אק שמר על אופטימיות ואמר: "המספרים בריאים מאוד,המעורבות גבוהה, ושיעור השימור חזק. בזכות מודל הפרימיום והמודל החינמי שלנו, משתמשים נשארים איתנו גם כשהמציאות הכלכלית מורכבת יותר".


התוצאות לרבעון הראשון - קפיצה מרשימה במספר המנויים, אבל רווח מאכזב

ברבעון הראשון של 2025, ספוטיפיי הוסיפה 5 מיליון מנויי פרימיום חדשים, הרבה מעל תחזיות האנליסטים שציפו להוספה של 2 מיליון בלבד. בסך הכול, החברה סיימה את הרבעון עם 268 מיליון מנויי פרימיום, עלייה של 12% בהשוואה לשנה שעברה. גם במספר המשתמשים הפעילים החודשיים (MAUs) נרשמה עלייה של 10% ל-678 מיליון, אך הנתון פספס במעט את התחזיות שצפו 679 מיליון.


למרות הגידול במספר המשתמשים, ההכנסות הסתכמו ב-4.19 מיליארד אירו, מעט מתחת לצפי של 4.2 מיליארד אירו. הרווח התפעולי עמד על 509 מיליון אירו, גם כן נמוך מהתחזיות, בעיקר בשל מסים גבוהים על שכר העובדים במדינות מסוימות. הרווח למניה הסתכם ב-1.13 דולר בלבד, רחוק מהתחזיות ל-2.49 דולר למניה.


לצד התחזיות הנמוכות, ספוטיפיי מתמודדת עם מספר אתגרים נוספים שמכבידים על שורת הרווח. החוזים חדשים שנחתמו לאחרונה עם חברות המוזיקה הגדולות יכבידו במעט על שולי הרווח, והתחזיות הן שהעלייה ברווחיות שהושגה ב-2024 תאט השנה. 


החברה גם מתמודדת עם האטה בקצב הצמיחה של תחום הסטרימינג בכלל, כאשר על פי הפדרציה הבינלאומית לתעשיית המוזיקה, קצב הגידול בהכנסות מתעשיית המוזיקה העולמית ירד בכ-50% בשנה האחרונה, כשלכך מצטרפת גם מגמה של עלייה בהוצאות, בעיקר על שכר ועל הטבות לעובדים.

קיראו עוד ב"גלובל"


מודל מנויים חדש והעלאת מחירים צפויה

על מנת להמשיך ולשפר את הרווחיות, ספוטיפיי צפויה להעלות מחירים כבר בקיץ הקרוב. החברה מתכננת העלאה של כ-1 אירו למחיר של מנוי חודשי במדינות אירופה, מרכז ודרום אמריקה, ייתכן שכבר ביוני הקרוב. עם זאת, בארצות הברית, שוק היעד המרכזי שלה, לא צפויה העלאת מחירים.


בנוסף, החברה מפתחת מודל חדש תחת הכותרת "סטרימינג 2.0", שיכלול מנוי "סופר פרימיום" בתוספת תשלום (כ-6 אירו נוספים), אשר יציע גישה מוקדמת לאלבומים חדשים ואפשרות לרכוש כרטיסים להופעות חיות לפני כולם, כשאפל, אמזון ויוטיוב מתכננות מהלכים דומים בפלטפורמות הסטרימינג שלהן.


לצד האתגרים, ספוטיפיי רשמה שיאים חדשים בהיקף התשלומים לאמנים. בשנת 2024, החברה שילמה 10 מיליארד דולר בתמלוגים, פי עשרה מהסכום ששילמה ב-2014. קרוב ל-1,500 אמנים הרוויחו מעל מיליון דולר בשנה מהפלטפורמה, ומספר האמנים שהכנסתם השנתית נעה בין 1,000 ל-10 מיליון דולר שילש את עצמו מאז 2017. לדברי ספוטיפיי, המודל שלה מאפשר ליותר אמנים לפרוץ ולהצליח בשלבים שונים בקריירה, יותר מאי פעם.


עם זאת, ספוטיפיי ממשיכה לספוג ביקורת מצד אמנים קטנים ואיגודים מקצועיים שטוענים כי שיעורי התמלוגים נמוכים מדי. דו"ח שפורסם לאחרונה טען כי החברה משלמת כ-3 דולרים לכל 1,000 השמעות, חצי מהתמלוגים שמציעה אפל מיוזיק, ופחות ממה שמשלמות גם אמזון מיוזיק ויוטיוב. בנוסף, כמה כותבי שירים שהיו מועמדים לפרסי הגראמי הכריזו על חרם נגד אירועים של ספוטיפיי, במחאה על הירידה בתמלוגים. גם איגוד המוזיקאים האמריקאי קרא לחקיקה שתבטיח תשלום ישיר לאמנים, ולא רק דרך חברות תקליטים.


הזינוק במניה ומה צפוי הלאה?

למרות הירידה במניה בעקבות התחזית המאכזבת, מניית ספוטיפיי עלתה ב-106% בשנה האחרונה וב-33% מתחילת השנה, והיא נסחרת לפי שווי של כ-122.3 מיליארד דולר. העלייה החדה נבעה מהמעבר לרווחיות ב-2024, לראשונה בתולדות החברה, ומהעלייה בהכנסות לצד הקפיצה במספר המנויים.


עם זאת, לאור התחזיות המאכזבות לרבעון הבא והאתגרים להמשך, המשקיעים והאנליסטים צפויים לעקוב מקרוב אחרי תוצאות הרבעונים הקרובים, במיוחד סביב הצלחת מודל הסופר פרימיום והיכולת של ספוטיפיי להמשיך להעלות מחירים מבלי לפגוע בגידול במספר המשתמשים. מחיר היעד הממוצע של האנליסטים למניה עומד על כ-670 דולר, אפסייד של כ-20% על המחיר הנוכחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -0.58%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

לוקהיד מרטין היפרסוני אתר החברהלוקהיד מרטין היפרסוני אתר החברה

המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה

המתקן החדש נועד לחזק את יכולות הפיתוח והאינטגרציה של מערכות היפרסוניות; בארה״ב מקווים שההשקעות, שכבר עברו את רף מאות המיליונים, יסייעו לצמצם פערים ולהעביר את הפרויקטים ממצב אב־טיפוס לייצור מבצעי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp 1.31%  ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום הנשק ההיפרסוני, עם פתיחת מעבדה חדשה בעיר האנטסוויל שבאלבמה. המתקן, המשתרע על שטח של 17 אלף רגל רבוע, נועד לשמש מרכז אינטגרציה ובדיקות למערכות היפרסוניות הנמצאות בפיתוח עבור זרועות שונות של הצבא האמריקאי.


הפתיחה מגיעה בתקופה שבה ארצות הברית מנסה לצמצם פערים מול רוסיה וסין, שכבר הציגו יכולות מבצעיות או מתקדמות במיוחד בתחום. עבור הפנטגון, עיכובים בתוכניות הפיתוח הפכו לאתגר משמעותי, במיוחד לנוכח העובדה שרוסיה כבר השתמשה בנשק היפרסוני מול אוקראינה. במסגרת התוכנית ארוכת הטווח, יחידת הטילים וההגנה של לוקהיד מרטין השקיעה בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים בהרחבת תשתיות. החברה מציינת כי ההשקעות המצטברות בתחום זה עשויות להגיע ל־700 מיליון דולר, כולל הקמת מאות אלפי מטרים רבועים של מתקני פיתוח וייצור חדשים.


המתקן החדש כולל ציוד בדיקה מתקדם, מערכות סימולציה וסביבה המאפשרת שילוב בין רכיבים שונים של מערכות היפרסוניות בשלבי הפיתוח. בחברה מדגישים כי מדובר בחוליה נוספת בהקמת תשתית תעשייתית בתחום זה, תשתית הנחשבת חיונית להאצת קצב ההצטיידות.


אתגר משמעותי עבור מערכי ההגנה

ארה"ב שואפת לפתח מערכות היפרסוניות הן לצרכים הגנתיים והן למתקפה, במקביל למעקב מתמשך אחר פרויקטים דומים בסין וברוסיה. נשקים היפרסוניים נחשבים לאתגר משמעותי עבור מערכי ההגנה, בשל יכולתם לשנות מסלול טיסה ולנוע במהירות של פי חמישה ממהירות הקול. לוקהיד מרטין ממלאת תפקיד מרכזי בפרויקטים ההיפרסוניים של הצבא האמריקאי. החברה מפתחת מערכות עבור חיל האוויר והצי, ובמקביל זכתה בחוזה לשילוב מערכת הטווח הארוך של צבא היבשה על גבי פלטפורמה קרקעית ניידת. כמו כן, היא משתפת פעולה עם Leidos Dynetics בפיתוח הגוף הגלישה המשותף המשמש בסיס לטילים של הצי והצבא.


הצבא האמריקאי מצפה לקבל עד סוף החודש סוללה ראשונה של טילים היפרסוניים, לאחר עיכוב של כמעט שנתיים שנבע מתקלות בניסויים. לאחר קבלת המערכת צפויה להתבצע סדרת בדיקות רחבה יותר. למרות העיכוב, במערכת הביטחון מדגישים כי פרויקטים מסוג זה נמשכים לרוב עשור ואף יותר.