שיין SHEIN
צילום: depositphotos

שיין וטמו מעלות מחירים - כמה הישראלים יושפעו?

בעקבות ביטול הפטור ממכס על חבילות לארה"ב, שתי הפלטפורמות הסיניות החלו לייקר מוצרים פופולריים; העליות צפויות להשפיע גם על שווקים אחרים, וגם הישראלים עלולים להרגיש את הפגיעה בכיס

רוי שיינמן |

שיין וטמו, שתיים מהפלטפורמות הסיניות הפופולריות ביותר לרכישות אונליין, החלו להעלות מחירים במספר קטגוריות על רקע המכסים הגבוהים שהטיל ממשל ארה"ב על מוצרים סינים. מדובר בצעד שנועד להקדים תרופה למכה: החל מה-2 במאי תבוטל ההחרגה המיוחדת שאיפשרה לחבילות בשווי של פחות מ-800 דולר להיכנס לארה"ב ללא מכס, והפטפורמות הסיניות כבר מתכוננות.


המחירים החדשים נכנסו לתוקף היום - כך למשל, זוג כיסאות גינה באתר טמו התייקרו מ-61.72 דולר ל-70.17 דולר תוך פחות מ-24 שעות, ובאתר שיין בגד ים לנשים קפץ מ-4.39 דולר ל-8.39 דולר, זינוק של 91%. עם זאת, לא כל המוצרים התייקרו, יש גם פריטים שהוזלו או נותרו באותו מחיר, אולי בשל שיקולי תחרות או מלאי.


בשני האתרים פורסמו הודעות בהן נכתב כי "עקב שינויים בחוקי הסחר והעלויות הגוברות, ניאלץ לעדכן מחירים כדי לשמור על האיכות והמבחר שלנו". הצרכנים התבקשו להזדרז ולהשלים רכישות לפני ה-25 באפריל, אולם לא ברור האם חבילות שיגיעו לאחר ה-2 במאי יוכלו להימנע מהמכס הגבוה.


הנפגעים הגדולים - משקי בית בעלי הכנסה נמוכה

עבור מיליוני אמריקאים, ובעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות, שיין וטמו הם לא סתם אתרי קניות, אלא אמצעים להלביש את המשפחה שלהם מבלי לקרוע את הכיס. לפי מחקר של Trade Partnership Worldwide, משפחות מהעשירון התחתון בארה"ב מוציאות על בגדים פי שלושה ממשקי בית מהעשירון העליון, יחסית להכנסה שלהן.


דו"ח שפורסם באוניברסיטאות ייל ו-UCLA בפברואר הדגיש שהשפעת סיום הפטור ממכס עלולה להיות משמעותית, שכן כמעט מחצית מהחבילות שנשלחות על ידי הפלפורמות הסיניות מגיעות לאזורים החלשים ביותר בארה"ב.


ומה בישראל? המכסים לא משפיעים בצורה ישירה, אבל עליות המחירים עשויות להגיע

למרות שהמכסים משפיעים ישירות רק על מוצרים שנכנסים לארה"ב, ההשפעות עלולות להתגלגל גם לשווקים אחרים, ובהם ישראל. על אף שאין צפי להטלת מכסים ישירים על חבילות לישראל בשלב זה, עלולים להיות שיבושים בשרשרת האספקה, גידול בביקושים ממדינות אחרות, ושינויי תמחור מצד הפלטפורמות עצמן כדי לפצות על ההפסדים בארה"ב, וכולם עלולים להשפיע על הצרכן הישראלי.


בחודש מרץ נרשמה עלייה נוספת בהזמנות של ישראלים מאתרים בינלאומיים, כשטמו ושיין היו מבין שלושת האתרים הפופולאריים ביותר בקרב הישראלים, לצד עלי אקספרס. שתיהן הציגו עלייה דו ספרתית ברכישות על ידי ישראלים, מה שממחיש כמה הן פופולאריות כאן.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.