שיין וטמו מעלות מחירים - כמה הישראלים יושפעו?
בעקבות ביטול הפטור ממכס על חבילות לארה"ב, שתי הפלטפורמות הסיניות החלו לייקר מוצרים פופולריים; העליות צפויות להשפיע גם על שווקים אחרים, וגם הישראלים עלולים להרגיש את הפגיעה בכיס
שיין וטמו, שתיים מהפלטפורמות הסיניות הפופולריות ביותר לרכישות אונליין, החלו להעלות מחירים במספר קטגוריות על רקע המכסים הגבוהים שהטיל ממשל ארה"ב על מוצרים סינים. מדובר בצעד שנועד להקדים תרופה למכה: החל מה-2 במאי תבוטל ההחרגה המיוחדת שאיפשרה לחבילות בשווי
של פחות מ-800 דולר להיכנס לארה"ב ללא מכס, והפטפורמות הסיניות כבר מתכוננות.
המחירים החדשים נכנסו לתוקף היום - כך למשל, זוג כיסאות גינה באתר טמו התייקרו מ-61.72 דולר ל-70.17 דולר תוך פחות מ-24 שעות, ובאתר שיין בגד ים לנשים קפץ מ-4.39 דולר ל-8.39 דולר, זינוק של 91%. עם זאת, לא כל המוצרים התייקרו, יש גם פריטים שהוזלו או נותרו באותו מחיר, אולי בשל שיקולי תחרות או מלאי.
בשני האתרים פורסמו הודעות בהן נכתב כי "עקב שינויים בחוקי הסחר והעלויות הגוברות, ניאלץ לעדכן מחירים כדי
לשמור על האיכות והמבחר שלנו". הצרכנים התבקשו להזדרז ולהשלים רכישות לפני ה-25 באפריל, אולם לא ברור האם חבילות שיגיעו לאחר ה-2 במאי יוכלו להימנע מהמכס הגבוה.
הנפגעים הגדולים - משקי בית בעלי הכנסה נמוכה
עבור מיליוני אמריקאים,
ובעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות, שיין וטמו הם לא סתם אתרי קניות, אלא אמצעים להלביש את המשפחה שלהם מבלי לקרוע את הכיס. לפי מחקר של Trade Partnership Worldwide, משפחות מהעשירון התחתון בארה"ב מוציאות על בגדים פי שלושה ממשקי בית מהעשירון העליון, יחסית להכנסה שלהן.
- שיין שוקלת לחזור לסין - כדי לקדם הנפקה בהונג קונג
- רגע לפני העלאת המכסים, שיין מעלה מחירים בארה"ב בשיעור של עד 377%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח שפורסם באוניברסיטאות ייל ו-UCLA בפברואר הדגיש שהשפעת סיום הפטור ממכס עלולה להיות משמעותית, שכן כמעט מחצית מהחבילות שנשלחות על ידי הפלפורמות הסיניות מגיעות לאזורים החלשים ביותר בארה"ב.
ומה בישראל? המכסים לא משפיעים בצורה ישירה, אבל עליות המחירים עשויות להגיע
למרות שהמכסים משפיעים ישירות רק על מוצרים שנכנסים לארה"ב, ההשפעות עלולות להתגלגל גם לשווקים אחרים, ובהם ישראל. על אף שאין צפי להטלת מכסים ישירים על חבילות לישראל בשלב זה, עלולים להיות שיבושים
בשרשרת האספקה, גידול בביקושים ממדינות אחרות, ושינויי תמחור מצד הפלטפורמות עצמן כדי לפצות על ההפסדים בארה"ב, וכולם עלולים להשפיע על הצרכן הישראלי.
בחודש מרץ נרשמה עלייה נוספת בהזמנות של ישראלים מאתרים בינלאומיים, כשטמו ושיין היו מבין שלושת האתרים הפופולאריים ביותר בקרב הישראלים, לצד עלי אקספרס. שתיהן הציגו עלייה דו ספרתית ברכישות על ידי ישראלים, מה שממחיש כמה הן פופולאריות כאן.
- הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
וול סטריט נגזרים (X)הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
מי זאת CME, מה ההיקף של שוק הנגזרים ולה הוא כל כך חשוב?
התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.
תלות גדולה בתשתית יחידה
ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.
התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.
לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור
חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.
- האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
- קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.
