תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות אפסיות במארס
בית ההשקעות מיטב מפרסם (א') את הערכתו לגבי תשוואת תעשיית קופות הגמל בישראל בחודש מארס. מדד מיטב לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות במארס 2005 מצביע על תשואה נומינלית נטו משוקללת של כ-0.0% עד 0.2%, המייצגת תשואה ריאלית שלילית של כ-0.0% עד 0.2%-. זאת, על רקע מדד פברואר שעלה ב-0.2%. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.
הנתונים הינם על פי מודל, כך אומרים בחברה, המסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל הגדולות בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים על ידי קופות הגמל עצמן, מאוחר הרבה יותר, בדרך כלל בין ה-8 ל-15 בכל חודש.
במארס רשמו אפיקי ההשקעה השונים תנודות קלות מאוד לשני הכיוונים. שוק המניות, שלאחר 4 חודשים רצופים של עליות שינה כיוון וסיים את החודש בירידות, צפוי "לתרום" באופן שלילי לתשואה של קופות הגמל בחודש מארס. מנגד, האפיקים הסולידיים הניבו בחודש החולף תשואות חיוביות קלות, אשר "כיסו" על הירידות של האפיק המנייתי, ואיזנו בחזרה לכיוון ה"אפס".
מי שיביט על התוצאה הסופית של המדדים המובילים של שוק המניות בחודש מארס, יחשוב כי היה זהו חודש רגוע עם ירידות קלות. אך בחינה מעמיקה יותר מגלה כי מי ש"שרדו" היו בעיקר המניות הכבדות, כשמנגד במניות השורה השנייה ובמניות הטכנולוגיה נרשמו ירידות חדות הרבה יותר. הבדלים ניכרים היו גם בתשואות בין המגזרים השונים. מדד ת"א 25 ירד בסיכום חודשי בשיעור קל של 0.6%. מדד ת"א 100 ירד ב- 1.2% בעקבות ירידה חדה יותר של 2.5% במדד ת"א 75.
מדד יתר 30 המשיך לבלוט לטובה בעלייה קלה של 0.6%. המגמה השלילית בנאסד"ק השפיעה על מניות הטכנולוגיה, ומדד תל-טק 15 נפל ב- 4.0%. מבין האפיקים השונים ניתן לציין לחיוב את חברות ההשקעה שעלו ב- 3.5% בממוצע, כשמצידו השני של המתרס נמצאות מניות הבנקים, שהמדד המשקלל את תשואתן, ת"א בנקים, ירד בחודש מארס ב- 4.1%. עיקר השקעותיהן של קופות הגמל הגדולות הן במניות ת"א 25, כך שהפגיעה השלילית של הירידות בתשואת הקופות צפויה להיות קלה יחסית.
איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בשיעור קל של 0.3%, כאשר עיקר העלייה מתרכזת באג"ח הקצרות והבינוניות, ל-0 עד 2 שנים, ל-2 עד 5 שנים ול-5 עד 7 שנים: 0.4% כל אחד.
מדד איגרות החוב השקליות עלה גם הוא בשיעור קל של 0.2% והוא מייצג יציבות בשחרים ועלייה של 0.45% בגילונים. בגילונים הארוכים (5+) העליות היו החדות ביותר: 0.6%. המק"מים המשיכו להשיג את התשואה המצופה מהם: 0.35%.
האפיק המט"חי, שמיוצג בשיעור נמוך בקופות הגמל, בדרך כלל 3.0% עד 5.0%, שפגם מספר חודשים רצופים בתשואת התעשייה, התייצב במארס כאשר השקל פוחת כלפי הדולר ב- 0.1%. למרות זאת ירדו צמודי המט"ח הממשלתי ב- 0.75% (איגרת אחת בלבד), וצמודי המט"ח הקונצרניים ירדו ב- 0.3%.
רכיב נוסף שתרם באופן חיובי לתשואת התעשייה, ובעצם היה זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש (ובתוספת המדד הידוע: 0.65%).
להערכת מומחי מיטב, צפויות הקופות הבנקאיות להציג תוצאות טובות יותר מהקופות הפרטיות, על רקע החולשה שהפגין שוק המניות, אשר מהווה רכיב מעט יותר גדול בדרך כלל בקופות הפרטיות. כמו כן, נוטות הקופות הפרטיות להחזיק חלק משמעותי יותר מהרכיב המנייתי שלהן במניות השורה השנייה, אשר ספגו ירידות חדות יותר מהמניות הכבדות.
בנוסף, ביחס לגופים הפרטיים, קופות הגמל של הבנקים מחזיקות ברכיב לא סחיר צמוד מדד גבוה יותר, כך שגם רכיב זה "ישחק" לטובת תשואת הקופות הבנקאיות החודש.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
