תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות אפסיות במארס
בית ההשקעות מיטב מפרסם (א') את הערכתו לגבי תשוואת תעשיית קופות הגמל בישראל בחודש מארס. מדד מיטב לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות במארס 2005 מצביע על תשואה נומינלית נטו משוקללת של כ-0.0% עד 0.2%, המייצגת תשואה ריאלית שלילית של כ-0.0% עד 0.2%-. זאת, על רקע מדד פברואר שעלה ב-0.2%. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.
הנתונים הינם על פי מודל, כך אומרים בחברה, המסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל הגדולות בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים על ידי קופות הגמל עצמן, מאוחר הרבה יותר, בדרך כלל בין ה-8 ל-15 בכל חודש.
במארס רשמו אפיקי ההשקעה השונים תנודות קלות מאוד לשני הכיוונים. שוק המניות, שלאחר 4 חודשים רצופים של עליות שינה כיוון וסיים את החודש בירידות, צפוי "לתרום" באופן שלילי לתשואה של קופות הגמל בחודש מארס. מנגד, האפיקים הסולידיים הניבו בחודש החולף תשואות חיוביות קלות, אשר "כיסו" על הירידות של האפיק המנייתי, ואיזנו בחזרה לכיוון ה"אפס".
מי שיביט על התוצאה הסופית של המדדים המובילים של שוק המניות בחודש מארס, יחשוב כי היה זהו חודש רגוע עם ירידות קלות. אך בחינה מעמיקה יותר מגלה כי מי ש"שרדו" היו בעיקר המניות הכבדות, כשמנגד במניות השורה השנייה ובמניות הטכנולוגיה נרשמו ירידות חדות הרבה יותר. הבדלים ניכרים היו גם בתשואות בין המגזרים השונים. מדד ת"א 25 ירד בסיכום חודשי בשיעור קל של 0.6%. מדד ת"א 100 ירד ב- 1.2% בעקבות ירידה חדה יותר של 2.5% במדד ת"א 75.
מדד יתר 30 המשיך לבלוט לטובה בעלייה קלה של 0.6%. המגמה השלילית בנאסד"ק השפיעה על מניות הטכנולוגיה, ומדד תל-טק 15 נפל ב- 4.0%. מבין האפיקים השונים ניתן לציין לחיוב את חברות ההשקעה שעלו ב- 3.5% בממוצע, כשמצידו השני של המתרס נמצאות מניות הבנקים, שהמדד המשקלל את תשואתן, ת"א בנקים, ירד בחודש מארס ב- 4.1%. עיקר השקעותיהן של קופות הגמל הגדולות הן במניות ת"א 25, כך שהפגיעה השלילית של הירידות בתשואת הקופות צפויה להיות קלה יחסית.
איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בשיעור קל של 0.3%, כאשר עיקר העלייה מתרכזת באג"ח הקצרות והבינוניות, ל-0 עד 2 שנים, ל-2 עד 5 שנים ול-5 עד 7 שנים: 0.4% כל אחד.
מדד איגרות החוב השקליות עלה גם הוא בשיעור קל של 0.2% והוא מייצג יציבות בשחרים ועלייה של 0.45% בגילונים. בגילונים הארוכים (5+) העליות היו החדות ביותר: 0.6%. המק"מים המשיכו להשיג את התשואה המצופה מהם: 0.35%.
האפיק המט"חי, שמיוצג בשיעור נמוך בקופות הגמל, בדרך כלל 3.0% עד 5.0%, שפגם מספר חודשים רצופים בתשואת התעשייה, התייצב במארס כאשר השקל פוחת כלפי הדולר ב- 0.1%. למרות זאת ירדו צמודי המט"ח הממשלתי ב- 0.75% (איגרת אחת בלבד), וצמודי המט"ח הקונצרניים ירדו ב- 0.3%.
רכיב נוסף שתרם באופן חיובי לתשואת התעשייה, ובעצם היה זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש (ובתוספת המדד הידוע: 0.65%).
להערכת מומחי מיטב, צפויות הקופות הבנקאיות להציג תוצאות טובות יותר מהקופות הפרטיות, על רקע החולשה שהפגין שוק המניות, אשר מהווה רכיב מעט יותר גדול בדרך כלל בקופות הפרטיות. כמו כן, נוטות הקופות הפרטיות להחזיק חלק משמעותי יותר מהרכיב המנייתי שלהן במניות השורה השנייה, אשר ספגו ירידות חדות יותר מהמניות הכבדות.
בנוסף, ביחס לגופים הפרטיים, קופות הגמל של הבנקים מחזיקות ברכיב לא סחיר צמוד מדד גבוה יותר, כך שגם רכיב זה "ישחק" לטובת תשואת הקופות הבנקאיות החודש.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
