תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות אפסיות במארס

כך מעריכים במיטב. זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש. במיטב צופים כי הבנקאיות עלו על הפרטיות
שי פאוזנר |

בית ההשקעות מיטב מפרסם (א') את הערכתו לגבי תשוואת תעשיית קופות הגמל בישראל בחודש מארס. מדד מיטב לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות במארס 2005 מצביע על תשואה נומינלית נטו משוקללת של כ-0.0% עד 0.2%, המייצגת תשואה ריאלית שלילית של כ-0.0% עד 0.2%-. זאת, על רקע מדד פברואר שעלה ב-0.2%. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.

הנתונים הינם על פי מודל, כך אומרים בחברה, המסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל הגדולות בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים על ידי קופות הגמל עצמן, מאוחר הרבה יותר, בדרך כלל בין ה-8 ל-15 בכל חודש.

במארס רשמו אפיקי ההשקעה השונים תנודות קלות מאוד לשני הכיוונים. שוק המניות, שלאחר 4 חודשים רצופים של עליות שינה כיוון וסיים את החודש בירידות, צפוי "לתרום" באופן שלילי לתשואה של קופות הגמל בחודש מארס. מנגד, האפיקים הסולידיים הניבו בחודש החולף תשואות חיוביות קלות, אשר "כיסו" על הירידות של האפיק המנייתי, ואיזנו בחזרה לכיוון ה"אפס".

מי שיביט על התוצאה הסופית של המדדים המובילים של שוק המניות בחודש מארס, יחשוב כי היה זהו חודש רגוע עם ירידות קלות. אך בחינה מעמיקה יותר מגלה כי מי ש"שרדו" היו בעיקר המניות הכבדות, כשמנגד במניות השורה השנייה ובמניות הטכנולוגיה נרשמו ירידות חדות הרבה יותר. הבדלים ניכרים היו גם בתשואות בין המגזרים השונים. מדד ת"א 25 ירד בסיכום חודשי בשיעור קל של 0.6%. מדד ת"א 100 ירד ב- 1.2% בעקבות ירידה חדה יותר של 2.5% במדד ת"א 75.

מדד יתר 30 המשיך לבלוט לטובה בעלייה קלה של 0.6%. המגמה השלילית בנאסד"ק השפיעה על מניות הטכנולוגיה, ומדד תל-טק 15 נפל ב- 4.0%. מבין האפיקים השונים ניתן לציין לחיוב את חברות ההשקעה שעלו ב- 3.5% בממוצע, כשמצידו השני של המתרס נמצאות מניות הבנקים, שהמדד המשקלל את תשואתן, ת"א בנקים, ירד בחודש מארס ב- 4.1%. עיקר השקעותיהן של קופות הגמל הגדולות הן במניות ת"א 25, כך שהפגיעה השלילית של הירידות בתשואת הקופות צפויה להיות קלה יחסית.

איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בשיעור קל של 0.3%, כאשר עיקר העלייה מתרכזת באג"ח הקצרות והבינוניות, ל-0 עד 2 שנים, ל-2 עד 5 שנים ול-5 עד 7 שנים: 0.4% כל אחד.

מדד איגרות החוב השקליות עלה גם הוא בשיעור קל של 0.2% והוא מייצג יציבות בשחרים ועלייה של 0.45% בגילונים. בגילונים הארוכים (5+) העליות היו החדות ביותר: 0.6%. המק"מים המשיכו להשיג את התשואה המצופה מהם: 0.35%.

האפיק המט"חי, שמיוצג בשיעור נמוך בקופות הגמל, בדרך כלל 3.0% עד 5.0%, שפגם מספר חודשים רצופים בתשואת התעשייה, התייצב במארס כאשר השקל פוחת כלפי הדולר ב- 0.1%. למרות זאת ירדו צמודי המט"ח הממשלתי ב- 0.75% (איגרת אחת בלבד), וצמודי המט"ח הקונצרניים ירדו ב- 0.3%.

רכיב נוסף שתרם באופן חיובי לתשואת התעשייה, ובעצם היה זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש (ובתוספת המדד הידוע: 0.65%).

להערכת מומחי מיטב, צפויות הקופות הבנקאיות להציג תוצאות טובות יותר מהקופות הפרטיות, על רקע החולשה שהפגין שוק המניות, אשר מהווה רכיב מעט יותר גדול בדרך כלל בקופות הפרטיות. כמו כן, נוטות הקופות הפרטיות להחזיק חלק משמעותי יותר מהרכיב המנייתי שלהן במניות השורה השנייה, אשר ספגו ירידות חדות יותר מהמניות הכבדות.

בנוסף, ביחס לגופים הפרטיים, קופות הגמל של הבנקים מחזיקות ברכיב לא סחיר צמוד מדד גבוה יותר, כך שגם רכיב זה "ישחק" לטובת תשואת הקופות הבנקאיות החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.