תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות אפסיות במארס

כך מעריכים במיטב. זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש. במיטב צופים כי הבנקאיות עלו על הפרטיות
שי פאוזנר |

בית ההשקעות מיטב מפרסם (א') את הערכתו לגבי תשוואת תעשיית קופות הגמל בישראל בחודש מארס. מדד מיטב לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות במארס 2005 מצביע על תשואה נומינלית נטו משוקללת של כ-0.0% עד 0.2%, המייצגת תשואה ריאלית שלילית של כ-0.0% עד 0.2%-. זאת, על רקע מדד פברואר שעלה ב-0.2%. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.

הנתונים הינם על פי מודל, כך אומרים בחברה, המסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל הגדולות בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים על ידי קופות הגמל עצמן, מאוחר הרבה יותר, בדרך כלל בין ה-8 ל-15 בכל חודש.

במארס רשמו אפיקי ההשקעה השונים תנודות קלות מאוד לשני הכיוונים. שוק המניות, שלאחר 4 חודשים רצופים של עליות שינה כיוון וסיים את החודש בירידות, צפוי "לתרום" באופן שלילי לתשואה של קופות הגמל בחודש מארס. מנגד, האפיקים הסולידיים הניבו בחודש החולף תשואות חיוביות קלות, אשר "כיסו" על הירידות של האפיק המנייתי, ואיזנו בחזרה לכיוון ה"אפס".

מי שיביט על התוצאה הסופית של המדדים המובילים של שוק המניות בחודש מארס, יחשוב כי היה זהו חודש רגוע עם ירידות קלות. אך בחינה מעמיקה יותר מגלה כי מי ש"שרדו" היו בעיקר המניות הכבדות, כשמנגד במניות השורה השנייה ובמניות הטכנולוגיה נרשמו ירידות חדות הרבה יותר. הבדלים ניכרים היו גם בתשואות בין המגזרים השונים. מדד ת"א 25 ירד בסיכום חודשי בשיעור קל של 0.6%. מדד ת"א 100 ירד ב- 1.2% בעקבות ירידה חדה יותר של 2.5% במדד ת"א 75.

מדד יתר 30 המשיך לבלוט לטובה בעלייה קלה של 0.6%. המגמה השלילית בנאסד"ק השפיעה על מניות הטכנולוגיה, ומדד תל-טק 15 נפל ב- 4.0%. מבין האפיקים השונים ניתן לציין לחיוב את חברות ההשקעה שעלו ב- 3.5% בממוצע, כשמצידו השני של המתרס נמצאות מניות הבנקים, שהמדד המשקלל את תשואתן, ת"א בנקים, ירד בחודש מארס ב- 4.1%. עיקר השקעותיהן של קופות הגמל הגדולות הן במניות ת"א 25, כך שהפגיעה השלילית של הירידות בתשואת הקופות צפויה להיות קלה יחסית.

איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בשיעור קל של 0.3%, כאשר עיקר העלייה מתרכזת באג"ח הקצרות והבינוניות, ל-0 עד 2 שנים, ל-2 עד 5 שנים ול-5 עד 7 שנים: 0.4% כל אחד.

מדד איגרות החוב השקליות עלה גם הוא בשיעור קל של 0.2% והוא מייצג יציבות בשחרים ועלייה של 0.45% בגילונים. בגילונים הארוכים (5+) העליות היו החדות ביותר: 0.6%. המק"מים המשיכו להשיג את התשואה המצופה מהם: 0.35%.

האפיק המט"חי, שמיוצג בשיעור נמוך בקופות הגמל, בדרך כלל 3.0% עד 5.0%, שפגם מספר חודשים רצופים בתשואת התעשייה, התייצב במארס כאשר השקל פוחת כלפי הדולר ב- 0.1%. למרות זאת ירדו צמודי המט"ח הממשלתי ב- 0.75% (איגרת אחת בלבד), וצמודי המט"ח הקונצרניים ירדו ב- 0.3%.

רכיב נוסף שתרם באופן חיובי לתשואת התעשייה, ובעצם היה זה שניפק את התרומה הגדולה ביותר, היה האפיק הלא סחיר שתשואתו הפנימית היא כ-0.45% לחודש (ובתוספת המדד הידוע: 0.65%).

להערכת מומחי מיטב, צפויות הקופות הבנקאיות להציג תוצאות טובות יותר מהקופות הפרטיות, על רקע החולשה שהפגין שוק המניות, אשר מהווה רכיב מעט יותר גדול בדרך כלל בקופות הפרטיות. כמו כן, נוטות הקופות הפרטיות להחזיק חלק משמעותי יותר מהרכיב המנייתי שלהן במניות השורה השנייה, אשר ספגו ירידות חדות יותר מהמניות הכבדות.

בנוסף, ביחס לגופים הפרטיים, קופות הגמל של הבנקים מחזיקות ברכיב לא סחיר צמוד מדד גבוה יותר, כך שגם רכיב זה "ישחק" לטובת תשואת הקופות הבנקאיות החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.11%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.11%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות