אורקל רוכשת את המתחרה ריטק ב-543 מיליון דולר

מדובר בתוצאה של מלחמתה של אורקל ב-SAP על שוק המחשוב בתחום הקמעונאי. השתיים נאבקו בשבועות האחרונים על מחיר המניה של ריטק, ואורקל ניצחה ותשלם פרמיה של 25%
שי פאוזנר |

ענקית התוכנה האמריקנית, אורקל רוכשת את חברת התוכנה ריטק המתחרה בה בסכום נאה מאוד של 543 מיליון דולר, המשקף מחיר מניה של 11.25 דולר למניית ריטק - 25% ממחירה בבורסה אמריקנית אמש. הרישה מתבצעת לאחר מאבק מתוקשר בין בעלי השליטה בענקית התוכנה הארופית - SAP לבעל השליטה באורקל, לארי אליסון.

ריטק היא שחקנית מובילה בשוק התוכנות לרשתות השיווק בארה"ב. המלחמה על המחיר בריטק משקף למעשה את ניסיונה של אורקל לנצח במלחמה על ליבו של הקימעונאי. השתיים מנסות להגדיל את נתח השוק שלהם, האחת על גבה של השניה לאורך שנים - כשבתחילת השנה ביצעה אורקל הנחשבת לחלשה בשוק זה מביניהן, קפיצת דרך כשרכשה את פיפלספוט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר 2025 - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%: 





בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.6% והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). 

מתחילת השנה עלה מדד זה ב-5.0%.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%.


ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.3% בשל העליה במחירי שכר העבודה ב-9.1% וחומרים ומוצרים ב-2.6%.

מדד מחירי חומרים ומוצרים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.9% .


מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי בטון מובא (ב-6.3%), טיט ושליכט (ב-5.3%) ומוצרים למרחב מוגן (ב- 1.6%).


מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.4% בחודש נובמבר 2025.

*מדד מחירי יצרן של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים, יצוא וענפי השירותים*