בתימ"ש/מרוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף/עליון
עובדות וטענות: ביום 20.7.04 ניתן פסק הדין בעתירת המשיבה. הנימוקים לפסק הדין ניתנו ביום 2.12.04. הבקשה לדיון נוסף הוגשה ע"י המבקש ביום 19.12.04. לטענת המשיבה מרוץ המועדים להגשת הבקשה לדיון נוסף החל ביום 20.7.04, ובשל כך הגשת הבקשה ביום 19.12.04 נגועה באיחור ניכר ויש למוחקה.
דיון משפטי:
כב' הר' ע' שחם:
אין למחוק את הבקשה לדיון נוסף. ראשית, המונח "פסק דין" כולל, מעצם טיבו, לא רק את ההכרעה, אלא גם את ההנמקה לה. ההנמקה היא חלק מרכזי ובלתי נפרד מכל פסק דין. בלעדיה, אין פסק הדין שלם, גם אם הכריע באופן סופי בתיק שבו ניתן. בשל כך נפסק כי "שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק את החלטותיו" (בג"צ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לועדות החקלאיות). יוצא, כי לא ניתן לומר, ברמה המושגית, כי פסק דין ניתן, בטרם ניתנה ההנמקה לו. אמירה כזו מנוגדת לתפיסה היסודית של מהותו של פסק דין. שנית, הפירוש האמור מתחייב גם ממהותו של הליך הדיון הנוסף. מתן דיון נוסף מותנה בכך שהמדובר בהלכה חשובה, קשה או חדשה, המצדיקה דיון נוסף בהרכב מורחב (סעיף 30 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984). ממילא, לא ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף כל עוד לא ניתנו הטעמים לפסק הדין, שכן רק לאחר מתן הטעמים ניתן לדעת האם נפסקה הלכה, מהי אותה הלכה, ומהם הטעמים העשויים להצדיק קיום דיון נוסף בה. במצב זה, אף לא יכול בעל הדין, העשוי לבקש דיון נוסף, להחליט האם יש מקום להגיש בקשה כאמור, עד שפורסמו הנימוקים. ממילא, אין בידו להודיע לבעל הדין שכנגד על כוונתו להגיש בקשה כאמור, עד שנתקבלו הנימוקים בידיו. יוצא, כי מהותו של הליך הדיון הנוסף מכתיבה פירוש, לפיו, מרוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף, ביחס לפסק דין בו הופרד שלב ההכרעה משלב ההנמקה, מתחיל עם פרסום הנימוקים לפסק הדין בלבד. יש להעיר, כי הגיון דומה הוחל בפרשת בש"א 205/88 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל. באותה פרשה ניתנה הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, לאחר שהעותק המודפס של פסק דין, על הנמקתו, הומצא לראשונה לידי המבקשת זמן ניכר לאחר מתן פסק הדין. בית המשפט שם דגש על הצורך בבחינת נימוקי פסק הדין על מנת לאפשר לבעל הדין להחליט אם להגיש בקשה לדיון נוסף ועל מנת לערוך בקשה כאמור. נראה, כי קו מחשבה דומה מחייב לקבוע כי מרוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף אינו מתחיל עד שנימוקים כאמור אינם מתפרסמים, שכן עד לשלב האמור אין לומר כי ניתן פסק דין, אשר לגביו אפשרית הגשת בקשה לדיון נוסף. אשר לטענת המשיבה, בדבר הקושי שיוצר פיתרון זה בכל הנוגע להסתמכותו של בעל הדין שכנגד על פסק הדין הלא מנומק, הרי שאין בה כדי לשנות מן הפירוש האמור. ראשית, אין לסבור כי בעל הדין שכנגד יכול לסמוך באופן סביר על כך שלא תוגש בקשה לדיון נוסף, כל עוד לא פורסמו הנימוקים לפסק דין. בשלב בו טרם פורסמו הנימוקים, לא ניתן לדעת האם מדובר בפסק הדין העשוי להצדיק בקשה לדיון נוסף, וההסתמכות על כך שלא תוגש בקשה כאמור בסופו של דבר אינה סבירה. שנית, אם וככל שבעל הדין שכנגד הסתמך על ההכרעה בפסק דין, יוכל להעלות עניין זה במסגרת טענותיו ביחס לסעד הראוי, אם בקשתו לדיון נוסף תתקבל.
סוף דבר: הגשת ההליך לא היתה נגועה באיחור, ולפיכך אין מקום למחיקתו מטעם זה.
אין צו להוצאות
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
