אבירם טננבאום
צילום: אבירם טננבאום

למה אנשים מגיעים לסחרור פיננסי מסוכן ואיך בנק ישראל יכול לפתור את הבעיה?

למה אנחנו נאלצים לקחת הלוואות יקרות כשבנק ישראל יכול בקלות להוזיל אותן? אולי זה קשור לרצון שלו בבנקים יציבים ורווחיים? וגם - מה המצב בעולם ואיך שם הרגולטור והבנקים המרכזיים עוזרים לציבור? 

זה לא סוד שמשקי הבית בישראל מתמודדים עם נטל הולך וגדל בכל הקשור להוצאות המחיה והחזרי הלוואות שלהם בשנתיים האחרונות, בעיקר כתוצאה מהאינפלציה והעליות החדות בריביות במשק. לא מעט משפחות כבר נמצאות בסחרור תזרימי ועוד רבות נאחזות בציפורניים כדי להימנע מלהגיע לשם.

סחרור פיננסי    canava

   סחרור פיננסי מסוכן,  canava

מה זה אותו סחרור תזרימי? הוצאות המחיה והוצאות המימון תפחו להן בעוד ההכנסות נותרו כפי שהן ונוצר פער מובנה בין הכנסות להוצאות שמביא מדי חודש בחודשו אצל משפחות רבות לגרעון של כמה אלפי שקלים. באופן טבעי, הפער הזה בא לידי ביטוי בהגדלה של המסגרת האשראי בבנק וכניסה למינוס הולך וגדל. לרוב במקרה כזה, אחת לכמה זמן כשהמינוס לוחץ והמסגרת כבר לא מספיקה הבנק או חברת האשראי יציעו לנו הלוואות לסגירת המינוס בבנק כדי לעשות יישור קו. הלוואות צריך גם להחזיר ועל כן הפער המובנה בין ההכנסות להוצאות רק יגדל כתוצאה מכך שלהוצאות התווסף גם החזר חודשי של ההלוואה שלקחנו. וכך הדבר חוזר על עצמו כאשר שוב המינוס תופח עד שלא נותרת ברירה ונלקחת הלוואה נוספת שמגדילה עוד יותר את צד ההוצאות. וחוזר חלילה.

בסבבים הראשונים ההלוואות תילקחנה מהבנק או על בסיס חסכונות פנסיוניים בתנאים שפויים, אח"כ הן תילקחנה ממעגל שני של חברות אשראי בתנאים שלרוב יהיו פחות טובים ולבסוף מגופים חוץ בנקאיים בריביות גבוהות מאד.

כך משקי בית רבים מגיעים למצב שיש להם התחייבויות רבות שרובצות עליהם עד שההחזר החודשי כבד מנשוא וסך החוב מגיע למימדים כאלה שבנקודה מסוימת כבר אין מי שיהיה מוכן לתת אשראי נוסף ושם לרוב הסחרור נגמר בהתרסקות של אי עמידה בהתחייבויות, הוצאות לפועל והתפשטות מנכסים פיננסיים כדי להיחלץ מהמצב או אפילו חדלות פרעון במקרים לא מעטים שלא מצליחים להיחלץ מהתסבוכת.

האם בנק ישראל יכול לעצור את המצוקה הפיננסית של הציבור?

ישנו פתרון נגיש שבמבט ראשון עושה רושם של מושלם, הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה עד מ50% כפי שנהוג כיום ל70%. אמצעי זה אינו חדש ויושם גם בתקופת הקורונה ובתקופות שונות נוספות בעבר. ברוב מדינות העולם, אין מניעה לחלץ הון מנכס בבעלות עד לשיעורי מימון של 70% ויותר, התקנות של בנק ישראל הן ללא ספק בצד השמרני של הרצף.

שווי דירה ממוצעת לפי נתוני הלמ"ס ברבעון השני של שנת 2023 הוא 1.968 מיליון שקל ושיעור ההחזקה בדירות בישראל ע"פ נתוני הלמ"ס לפי משקי בית הוא כ67%. לאור זאת, בהינתן שווי הנדל"ן במדינת ישראל היום ושיעור ההחזקה בדירות לחלק ניתן לומר שהגדלה של שיעור המימון האפשרי במשכנתא לכל מטרה מ-50% ל-70% תאפשר לממשקי בית רבים לגייס מאות אלפי ש"ח בתנאים הוגנים ופריסה נוחה שאינם זמינים להם כיום.

על פניו נראה שזה פתרון אופטימלי שמביא עימו כמה יתרונות מובהקים, נוכחנו גם שבנק ישראל השתמש בקלף הזה בתקופת הקורונה, אז מדוע אינו עושה זאת גם כעת? האם זה חבל ההצלה של מאות אלפי משפחות בישראל?

קיראו עוד ב"בארץ"

אין ספק שאשראי בנקאי, מפוקח ובריביות סבירות יהיה טוב יותר ובריא יותר מהחלופות שקיימות היום בשוק לאלו המגיעים למחנק אשראי. כמו כן, גם הפריסה הממושכת המתאפשרת באמצעות משכנתא תאפשר החזר חודשי נוח יותר והזדמנות אמיתית להשתחרר מהלופ החונק של ההלוואות . חשוב גם להזכיר שהאשראי המדובר מגובה בבטחונות ומהווה סיכון קטן יותר גם עבור נותני האשראי.

אז למה בנק ישראל לא עושה את זה?

ניתן רק לשער, אך יש כמה שיקולים כבדי משקל שעשויים להיות אלה שמטים את הכף נגד הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה. לדעתי, המשתנה החשוב ביותר הוא יציבות המערכת הבנקאית. אמנם הבנקים בישראל מאד יציבים וחזקים אך החשיפה שלהם לשוק הנדל"ן גדולה מאד. בחוסר הודאות בו שוק הנדל"ן נמצא עם מציאות קיימת של ירידת מחירים, הגדלת רמת המינוף ושיעור המימון עשויה להתברר כחרב פיפיות אם וכאשר נחזה בירידת מחירים משמעותית שתשחוק את שווי הביטחונות.

בנוסף, ניתן לטעון שהפתח לגייס מאות אלפי שקלים מהבנקים יגרום להתנהלות פיננסית פחות טובה, העמקה של הבור ובעצם טיפול סימפטומטי בלבד ללא פתרון שורש שסופו להסתיים באותו סחרור וקריסה, רק עם חוב הרבה יותר גדול. שלא לדבר על משקי בית רבים שמשתמשים באשראי לצריכה שוטפת או למטרות אחרות. במילים אחרות, אם מישהו כבר בדרך למטה, שיפול עכשיו ולא אח"כ עם חובות יותר גדולים ומי שמסתדר בלי זה אז אין סיבה לאפשר לו את זה.

לדעתי, הפתרון נמצא בדרך האמצע. ניתן לאפשר נטילת משכנתא לכל מטרה עד שיעור מימון של 70% אך יש להגדיר פרמטרים ברורים מי יוכל לקבלה. לא כל מי שייגש יוכל לקבל את זה למגוון מטרות שיובילו בסוף לניפוח בועת אשראי צרכני ללא הצדקה אלא למטרות מוגדרות שניתן לגבות אותן באסמכתאות מתאימות.

נניח לצורך איחוד ופריסה של הלוואות קיימות אל מול המצאת אסמכתאות מתאימות זאת מטרה ראויה ובעלת ערך הן לפרט והן לבריאות המשק. מצד שני, נטילת אשראי לטובת הוצאות שוטפות זה מטרה שאין בה תכלית לטווח הארוך.

סביר להניח שככל שהמצב בשוק יישאר כפי שהוא בכל הקשור לאינפלציה וריביות לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא לשלוף את הכלי הזה מהארסנל שלו בצורה כזו או אחרת.

הכותב הוא בעל חברה למימון וייעוץ משכנתאות

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אנונימי 31/08/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    חתום על הכתבה בעל עסק בתחום המשכנתאות, בתקופה שהיקף המשכנתאות יורד.
  • 15.
    המגזר השמן אדיש או שמנצל הזדמנויות - המגזר הרזה נמחק (ל"ת)
    לא טוב היות עני 26/08/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    14 שנים אבודות! 25/08/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    בהוצאות לבריאות 310% במחירי המים 180% באגרות למיניהם , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 13.
    צעירי ישראל 25/08/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
    במחאת הדיור ב - 2011 וריסק ל נ צ ח 3 מיליון זוגות צעירים .
  • 12.
    שגיא 25/08/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    כי הם מספיק טיפשים לקחת הלוואות ולא לחיות בצמצום
  • 11.
    ישראל 24/08/2023 23:57
    הגב לתגובה זו
    המטרה של העלאת הריבית היא ריסון פעילות המשק כדי לקבל בסוף ריסון האינפלציה. אם מאפשרים עכשיו הגדלת קווי אשראי משיגים בדיוק תוצאה הפוכה
  • יוני1111 26/08/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    במקום לגמול אנשים מביזבוז כספים מיותר, הוא רוצה לאפשר להם להגדיל הלוואות .. משמע לכרות בור גדול יותר , עם ריבית רק מעט יותר נמוכה.. חבל שמחתכילה נכנסו זוגות צעירים ואנשים רגילים לברוך הזה..
  • 10.
    אבי 24/08/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    גם לא זולה... פריים פלוס . זה הרבה היום
  • 9.
    אזרח 24/08/2023 19:13
    הגב לתגובה זו
    העובדים לא צריכים לממן השקעות בעלים או החלטות של מנהלים כושלים.... הכי קל לקחת מהעובדים וכשעובד לוקח התחייבויות לפי השכר ופתאום מקצצים בשכר אז אי אפשר לעמוד בהחזרים
  • 8.
    א-ב 24/08/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    בדיוק להיפך. יש לצמצם למינימום הכרחי את היכולת לקחת הלוואות. יש לאסור בחוק את השוק האפור. יש לאסור בחוק שיעורי ריבית מעל 2% מהמרווח הבנקאי.
  • 7.
    עומרי 24/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
    אתה בטח מתכוון לרוב האוכלוסיה של הצעירים החילוניים והחרדים במדינה ולא לבני העשירים שנישלחים להפגין ולסגור כבישים על ידי מנהיגי האופוזיציה'
  • 6.
    המגיב 24/08/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
    ברור. לא כל אותם אנשים שלא יודעים מהי התנהלות כלכלית נכונה. לא כל אותם אנשים שהחליפו כל 3 שנים רכב בליסינג. לא כל אותם אנשים שקנו דירות במחירים מופר/קעים. לא כל אותם אנשים שקונים עוד ועוד ועוד ועוד סמרטוטים "אופנתיים". לא כל אותם אנשים שלוקחים הלוואה כי "חייבים חופשה". שנאמר - תם עידן האחריות האישית, תם עידן המשמעת העצמית. כולם אשמים, חוץ ממני.
  • ישראל ישראלי 25/08/2023 10:07
    הגב לתגובה זו
    הוא הטיפש שנכנס לבור המשכנתאות.
  • עוד אחד שקורא רק כותרות. (ל"ת)
    המגיב 25/08/2023 12:04
  • 5.
    מבין2 24/08/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה אליטה שמאלנית
  • ישראל 25/08/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
    תגובה ילדותית וקורבנית. אף אחד לא מכריח לקחת הלוואות... אפשר לגור בשכירות אפשר לנסוע בתחבצ או ברכב בן 10 אפשר להכין אוכל בבית לא חייבים בית חדש ולא רכב חדש
  • המגיב 24/08/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא יודעים לכלכל את עצמם בתבונה. וחושבים שכולם אשמים חו מהם. אין טיפת אחריות אישית, ואין שמץ של משמעת עצמית.
  • 4.
    כהן עדי 24/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    מניסיון אישי ארוך בעבודתי בבנק לא היה ולו מקרה אחד שלא ניסינו לעזור ללקוח. אם בגרייס של כמה חודשים אם המחזור משכנתאות/הלוואות. יצוין כי אם באים לבנק בתחילת המשבר ומסבירים את הבעיה אפשר עדיין לפתור אותה. הבעיות מתחילות כאשר הלקוח מזניח את הבעיה ואז מחזירים לו חיובים וצ'קים והוא נפגע אנושות על ידי ציון האשראי שצונח לתחתית. בואו בזמן ואז ישנם הרבה אפשרויות לעזרה.
  • 3.
    ציקי 24/08/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    את המגה בועה הזו כבר אי אפשר יותר לנפח... צר לי
  • 2.
    יפה מאוד !מצבם של הרבה משקי-בית אכן קשה, וקשה-מאוד,ובגלל שהעניין פרטי ומביך,מסתירים אותו.הרושם המתקבל הוא,שבנק-ישראל יעדיף את טובת הבנקים מטובת הציבור האנונימי(למנהלי הבנקים יש פנים ושמות,והנגיד פוגש אותם לא מעט..)תודה, החכמנו. (ל"ת)
    בכור יעקב 24/08/2023 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גגג 24/08/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    בזמנו 300,000 חשבתי שזה הרבה. היום אין פחד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.