דמיאן נג
צילום: יוליוס בר

יוליוס בר: הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; גל הדרגתי באירופה

ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה יוליוס בר קורונה

"ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים", כך לדברי דמיאן נג, אנליסט מחקר הדור הבא Next Generation Research, בבנק השוויצרי יוליוס בר שמתייחס היום למצב הקורונה באירופה וארה"ב ומשדר אופטימיות זהירה. לדבריו, "אם המגמות בארה"ב יוכיחו עצמן כנכונות ואירופה תצליח להשתלט על כמות המקרים החדשים, אנו מאמינים כי תהיה זו בשורה חיובית מבחינת הרצון לקחת סיכונים בשווקים הפיננסיים". 

בפתח הסקירה מציין נג כי "מצב הקורונה בארה"ב, ממשיך לעורר דאגה בקרב רשויות הבריאות והקהילה הרפואית העולמית, כאשר חשוב להדגיש כי חומרת המגפה אינה אחידה ברחבי האומה. בעוד המצב במדינות הצפוניות מצוי פחות או יותר תחת שליטה, מדינות אחרות נפגעו בצורה חמורה הרבה יותר. כך למשל, פלורידה, בה אוכלוסייה המונה כ-21 מיליון בני אדם, מדווחת על מספר נדבקים גבוה משל איטליה ושל צרפת גם יחד.

"עם זאת, ישנם סימנים לכך שארה"ב יוצאת לאיטה מהמשבר. נתונים ראשוניים מראים כי מספרי האשפוזים החדשים ומספרי מקרי המוות מתחילים לרדת. נוסף על כך, דומה שמספר הנדבקים עבר את השיא, למרות שנערכת כמות גבוהה יותר של בדיקות ברחבי האומה. מסכם נג את המצב בארה"ב.

עוד מזהיר נג על שינוי המגמה המסתמן באירופה. "תשומת הלב חוזרת לאירופה, שם הוסר הסגר בתחילת הקיץ. מאז ניתן לציבור להמשיך בנסיעות ובהתקהלויות. אך הקלות אלה הביאו לעלייה במספר הנבדקים בקהילה המקומית. לפי תצפיות קליניות, העלייה במספר הנדבקים החדשים מיוחסת ברובה לצעירים. זאת מכיוון שנצפו קבוצות נדבקים שנקשרו למסיבות והתקהלויות גדולות. כתוצאה מכך החלו פוליטיקאים להזהיר כי הציבור הופך שאנן לגבי הסיכונים הבריאותיים, ככל שפחות אנשים נמנעים מהתקהלויות בציבור או מסיבות פרטיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאגלי 06/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    אפקטיבי, לא תהיה שליטה על המחלה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.