דמיאן נג
צילום: יוליוס בר

יוליוס בר: הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; גל הדרגתי באירופה

ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה יוליוס בר קורונה

"ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים", כך לדברי דמיאן נג, אנליסט מחקר הדור הבא Next Generation Research, בבנק השוויצרי יוליוס בר שמתייחס היום למצב הקורונה באירופה וארה"ב ומשדר אופטימיות זהירה. לדבריו, "אם המגמות בארה"ב יוכיחו עצמן כנכונות ואירופה תצליח להשתלט על כמות המקרים החדשים, אנו מאמינים כי תהיה זו בשורה חיובית מבחינת הרצון לקחת סיכונים בשווקים הפיננסיים". 

בפתח הסקירה מציין נג כי "מצב הקורונה בארה"ב, ממשיך לעורר דאגה בקרב רשויות הבריאות והקהילה הרפואית העולמית, כאשר חשוב להדגיש כי חומרת המגפה אינה אחידה ברחבי האומה. בעוד המצב במדינות הצפוניות מצוי פחות או יותר תחת שליטה, מדינות אחרות נפגעו בצורה חמורה הרבה יותר. כך למשל, פלורידה, בה אוכלוסייה המונה כ-21 מיליון בני אדם, מדווחת על מספר נדבקים גבוה משל איטליה ושל צרפת גם יחד.

"עם זאת, ישנם סימנים לכך שארה"ב יוצאת לאיטה מהמשבר. נתונים ראשוניים מראים כי מספרי האשפוזים החדשים ומספרי מקרי המוות מתחילים לרדת. נוסף על כך, דומה שמספר הנדבקים עבר את השיא, למרות שנערכת כמות גבוהה יותר של בדיקות ברחבי האומה. מסכם נג את המצב בארה"ב.

עוד מזהיר נג על שינוי המגמה המסתמן באירופה. "תשומת הלב חוזרת לאירופה, שם הוסר הסגר בתחילת הקיץ. מאז ניתן לציבור להמשיך בנסיעות ובהתקהלויות. אך הקלות אלה הביאו לעלייה במספר הנבדקים בקהילה המקומית. לפי תצפיות קליניות, העלייה במספר הנדבקים החדשים מיוחסת ברובה לצעירים. זאת מכיוון שנצפו קבוצות נדבקים שנקשרו למסיבות והתקהלויות גדולות. כתוצאה מכך החלו פוליטיקאים להזהיר כי הציבור הופך שאנן לגבי הסיכונים הבריאותיים, ככל שפחות אנשים נמנעים מהתקהלויות בציבור או מסיבות פרטיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאגלי 06/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    אפקטיבי, לא תהיה שליטה על המחלה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.