דמיאן נג
צילום: יוליוס בר

יוליוס בר: הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; גל הדרגתי באירופה

ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה יוליוס בר קורונה

"ישנם סימנים מעודדים המצביעים על כך שהתפשטות הקורונה בארה"ב במגמת שיפור; תשומת הלב מופנית חזרה לאירופה, שם מופיע גל הדרגתי של מקרים חדשים", כך לדברי דמיאן נג, אנליסט מחקר הדור הבא Next Generation Research, בבנק השוויצרי יוליוס בר שמתייחס היום למצב הקורונה באירופה וארה"ב ומשדר אופטימיות זהירה. לדבריו, "אם המגמות בארה"ב יוכיחו עצמן כנכונות ואירופה תצליח להשתלט על כמות המקרים החדשים, אנו מאמינים כי תהיה זו בשורה חיובית מבחינת הרצון לקחת סיכונים בשווקים הפיננסיים". 

בפתח הסקירה מציין נג כי "מצב הקורונה בארה"ב, ממשיך לעורר דאגה בקרב רשויות הבריאות והקהילה הרפואית העולמית, כאשר חשוב להדגיש כי חומרת המגפה אינה אחידה ברחבי האומה. בעוד המצב במדינות הצפוניות מצוי פחות או יותר תחת שליטה, מדינות אחרות נפגעו בצורה חמורה הרבה יותר. כך למשל, פלורידה, בה אוכלוסייה המונה כ-21 מיליון בני אדם, מדווחת על מספר נדבקים גבוה משל איטליה ושל צרפת גם יחד.

"עם זאת, ישנם סימנים לכך שארה"ב יוצאת לאיטה מהמשבר. נתונים ראשוניים מראים כי מספרי האשפוזים החדשים ומספרי מקרי המוות מתחילים לרדת. נוסף על כך, דומה שמספר הנדבקים עבר את השיא, למרות שנערכת כמות גבוהה יותר של בדיקות ברחבי האומה. מסכם נג את המצב בארה"ב.

עוד מזהיר נג על שינוי המגמה המסתמן באירופה. "תשומת הלב חוזרת לאירופה, שם הוסר הסגר בתחילת הקיץ. מאז ניתן לציבור להמשיך בנסיעות ובהתקהלויות. אך הקלות אלה הביאו לעלייה במספר הנבדקים בקהילה המקומית. לפי תצפיות קליניות, העלייה במספר הנדבקים החדשים מיוחסת ברובה לצעירים. זאת מכיוון שנצפו קבוצות נדבקים שנקשרו למסיבות והתקהלויות גדולות. כתוצאה מכך החלו פוליטיקאים להזהיר כי הציבור הופך שאנן לגבי הסיכונים הבריאותיים, ככל שפחות אנשים נמנעים מהתקהלויות בציבור או מסיבות פרטיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאגלי 06/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    אפקטיבי, לא תהיה שליטה על המחלה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.