הצפה
צילום: shutterstock

ההפסד כולו שלנו: נזקי ההצפות ואיבוד מי הגשמים בישראל

בנוסף לסיכון חיי אדם, נגרמים בהצפות נזקים כבדים ברכוש, כשההפסד הוא כפול ומכופל, וכולל הן את עלויות כיסוי הנזק, והן את איבוד מי הגשמים יקרי הערך. במדינה שמצויה במשבר מים תמידי כשלנו, אין דבר אבסורדי יותר מבזבוז מי גשמים בהצפות, וברור לכולם שמוכרחים להתקדם לפתרונות חכמים ואקולוגיים יותר.

למה בכלל קיימות הצפות בישראל ה״יבשה״?

אמנם מדינת ישראל נתונה למשבר מים תמידי ולחשש מתמשך לבצורת, אך מסתבר שלמרות כל זאת גם אנחנו סובלים מהצפות ומשיטפונות על נזקיהם העצומים. 

הגורמים האקלימיים לכך ידועים, כאשר כמות המשקעים היורדת בישראל משתווה בממוצע לזו שבלונדון, אך יורדת כאן באופן מרוכז, במסגרת מספר מצומצם של ימי גשם עזים. 

לזאת יש להוסיף כמובן את תנאי הקרקע הבלתי מחלחלת מטבעה באזורים המדבריים בנגב, שהופכת אותם למועדים לשיטפונות בכל מערכת גשם חורפית.

אך בל נשכח שלגורמי הטבע הגיאוגרפיים הבסיסיים, מתווספות ההשפעות של בניה אורבנית מעשה ידי אדם, שמחמירות מאוד את תמונת המצב.

מגרשי חניה עצומים בגודלם, גינות מרוצפות, כבישי אספלט סלולים, מרכזי קניות ומדרכות – יוצרים יחדיו שטחים נרחבים שאינם חדירים למי הגשמים, ולא מאפשרים את חלחולם למאגרים תת-קרקעיים.

 

השפעות העיור על איכות וכמות מי השתייה

אקוויפר החוף אמנם פחות מדובר ממפלס הכינרת, אך הוא מהווה את אחד ממצבורי המים העיקריים בכל הנוגע למקורות מי השתייה.

לשם השוואה, מאקוויפר החוף שואבים כמות שנתית ממוצעת של 250 מלמ"ק, יותר מכמות המים המותפלים במתקן ההתפלה הגדול והמניב ביותר בארץ (מתקן שורק בו מיוצרים 150 מלמ"ק מים בשנה).

לעומת זאת השאיבה מהכינרת נעה בין הפסקתה המוחלטת, כפי שאירעה בשנת 2018 עקב רצף שנות בצורת, לבין שאיבה מינימלית שמספקת כשני אחוזים בלבד מצרכי מי השתייה במדינה.

לפיכך, קל להבין את הבזבוז העצום שנגרם כתוצאה ממדיניות הזרמת מי הנגר העילי והגשמים אל מערכת הביוב, במקום לאפשר את חלחולם למאגרי מי התהום.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך שזרימתם של מי גשמים כנגר עילי עירוני, השוטף את פני הרחובות והמדרכות, עלולה לגרום לזיהומם.

זיהום מי הנגר העירוני עלול לפגוע באיכות מי השתייה, וזאת גם כאשר מי הגשמים אכן מגיעים, בסופו של דבר, למאגרים ולאקוויפרים.

 

מי גשמים, מי נגר עילי והעשרת מי התהום

מי נגר עילי מוגדרים כמי גשמים שאינם מחלחלים לתוך הקרקע, אלא זורמים על פניה.

באזורים עירוניים בהם קיימים שטחים בנויים בהם הקרקע אטומה לחלחול המים, התרבות מי נגר היא תופעה מוכרת, הגורמת להצפות הכבישים, המדרכות והבניינים, ולשיטפונות בערים ובמקומות הנמוכים.

שיעור איבוד המים בעקבות נגר עילי עירוני בארץ, מגיע לכ- 40-75 מיליון קוב מידי שנה, כמות שוות ערך לצריכת המים בעיר גדולה במשך שנה תמימה.

החשיבות העצומה שטמונה בניצול טוב יותר של מי הנגר העירוני, לא נעלמה מעיני המחוקקים בישראל, ומתבטאת, בין היתר, בתקנות המשרד להגנת הסביבה, אשר מחייבות להותיר 20% משטחו של כל מגרש המיועד לבניה – פנוי לחלחול (לינק לתקנות)

אחד הפתרונות שמרבים להזכירם בהקשר זה הוא הקמתם של בורות חלחול, שמאפשרים את החדרתם של מי הנגר העילי ישירות למאגר מי התהום, מה שמונע נזקי הצפות עתידיים ומקדם את העשרת מקורות המים במדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בורות חלחול – האמצעי החשוב ביותר למניעת הצפות והעשרת מי התהום

על מנת להבין אלו אפשרויות מתקדמות נגישות כיום בתחום, פנינו למר קובי מראד, העומד בראשה של חברת 'גיא פתרונות מים חכמים', אשר מתמחה במתן פתרונות לניקוז מי גשמים ותיעולם למאגרי מי התהום של מדינת ישראל.

לדבריו "חשוב לומר לגבי ההצפות שקורות לאחרונה שהעיריות לא יחסו לאורך השנים חשיבות מספקת לחלחול של מי הגשמים בשטח. הם סמכו על מערכות ניקוז עירוניות. בשנתיים האחרונות, החלו מערכות גשם לא נפוצות במדינתנו, מה שגרם לעיריות להבין שהמערכות ניקוז העירוניות לא מספיקות וחייב להיעזר בחלחול בשטח של כל מבנה.

מעבר לכך שחייב להתקין בורות חלחול, יש להקפיד על כך שהבורות יותקנו בצורה תיקנית, כלומר לפחות 2 מטר בשכבה חולית. בהתקנה יש להתחשב בכמויות המים שאמורות להיכנס באותו בור. יש לחשב על פי כמות המשקעים את כמות הבורות באותו שטח."

 

כמה חשוב לעמוד בתקנות?

בנוסף לסכנת החיים ולנזקי התכולה, עלולה זרימת המים בעת הצפה חמורה לגרום נזקים ביסודות המבנה שבקרבתו נקוו.

האם בורות חלחול עונים לדרישות המפורטות בתקנות המשרד להגנת הסביבה? – אנחנו שואלים.

בהחלט, עונה קובי ומסביר: "הקמת בור חלחול בהתאמה מקצועית לאזור הגיאוגרפי בו עומד המבנה, לסוג הקרקע ולכמויות הגשמים הממוצעות נותנת מענה מקצועי ואפקטיבי, שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

מענה זה קביל בנוסף לפינוי 20% משטח המגרש, ובמקרים מסוימים גם כתחליף לכך – במגרשים בהם קיימת מניעה להותיר שטחים בלתי בנויים בשיעור הנדרש".

בור חלחול בהתאמה מקצועית נותן מענה מקצועי ואפקטיבי שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?