הצפה
צילום: shutterstock

ההפסד כולו שלנו: נזקי ההצפות ואיבוד מי הגשמים בישראל

בנוסף לסיכון חיי אדם, נגרמים בהצפות נזקים כבדים ברכוש, כשההפסד הוא כפול ומכופל, וכולל הן את עלויות כיסוי הנזק, והן את איבוד מי הגשמים יקרי הערך. במדינה שמצויה במשבר מים תמידי כשלנו, אין דבר אבסורדי יותר מבזבוז מי גשמים בהצפות, וברור לכולם שמוכרחים להתקדם לפתרונות חכמים ואקולוגיים יותר.

למה בכלל קיימות הצפות בישראל ה״יבשה״?

אמנם מדינת ישראל נתונה למשבר מים תמידי ולחשש מתמשך לבצורת, אך מסתבר שלמרות כל זאת גם אנחנו סובלים מהצפות ומשיטפונות על נזקיהם העצומים. 

הגורמים האקלימיים לכך ידועים, כאשר כמות המשקעים היורדת בישראל משתווה בממוצע לזו שבלונדון, אך יורדת כאן באופן מרוכז, במסגרת מספר מצומצם של ימי גשם עזים. 

לזאת יש להוסיף כמובן את תנאי הקרקע הבלתי מחלחלת מטבעה באזורים המדבריים בנגב, שהופכת אותם למועדים לשיטפונות בכל מערכת גשם חורפית.

אך בל נשכח שלגורמי הטבע הגיאוגרפיים הבסיסיים, מתווספות ההשפעות של בניה אורבנית מעשה ידי אדם, שמחמירות מאוד את תמונת המצב.

מגרשי חניה עצומים בגודלם, גינות מרוצפות, כבישי אספלט סלולים, מרכזי קניות ומדרכות – יוצרים יחדיו שטחים נרחבים שאינם חדירים למי הגשמים, ולא מאפשרים את חלחולם למאגרים תת-קרקעיים.

 

השפעות העיור על איכות וכמות מי השתייה

אקוויפר החוף אמנם פחות מדובר ממפלס הכינרת, אך הוא מהווה את אחד ממצבורי המים העיקריים בכל הנוגע למקורות מי השתייה.

לשם השוואה, מאקוויפר החוף שואבים כמות שנתית ממוצעת של 250 מלמ"ק, יותר מכמות המים המותפלים במתקן ההתפלה הגדול והמניב ביותר בארץ (מתקן שורק בו מיוצרים 150 מלמ"ק מים בשנה).

לעומת זאת השאיבה מהכינרת נעה בין הפסקתה המוחלטת, כפי שאירעה בשנת 2018 עקב רצף שנות בצורת, לבין שאיבה מינימלית שמספקת כשני אחוזים בלבד מצרכי מי השתייה במדינה.

לפיכך, קל להבין את הבזבוז העצום שנגרם כתוצאה ממדיניות הזרמת מי הנגר העילי והגשמים אל מערכת הביוב, במקום לאפשר את חלחולם למאגרי מי התהום.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך שזרימתם של מי גשמים כנגר עילי עירוני, השוטף את פני הרחובות והמדרכות, עלולה לגרום לזיהומם.

זיהום מי הנגר העירוני עלול לפגוע באיכות מי השתייה, וזאת גם כאשר מי הגשמים אכן מגיעים, בסופו של דבר, למאגרים ולאקוויפרים.

 

מי גשמים, מי נגר עילי והעשרת מי התהום

מי נגר עילי מוגדרים כמי גשמים שאינם מחלחלים לתוך הקרקע, אלא זורמים על פניה.

באזורים עירוניים בהם קיימים שטחים בנויים בהם הקרקע אטומה לחלחול המים, התרבות מי נגר היא תופעה מוכרת, הגורמת להצפות הכבישים, המדרכות והבניינים, ולשיטפונות בערים ובמקומות הנמוכים.

שיעור איבוד המים בעקבות נגר עילי עירוני בארץ, מגיע לכ- 40-75 מיליון קוב מידי שנה, כמות שוות ערך לצריכת המים בעיר גדולה במשך שנה תמימה.

החשיבות העצומה שטמונה בניצול טוב יותר של מי הנגר העירוני, לא נעלמה מעיני המחוקקים בישראל, ומתבטאת, בין היתר, בתקנות המשרד להגנת הסביבה, אשר מחייבות להותיר 20% משטחו של כל מגרש המיועד לבניה – פנוי לחלחול (לינק לתקנות)

אחד הפתרונות שמרבים להזכירם בהקשר זה הוא הקמתם של בורות חלחול, שמאפשרים את החדרתם של מי הנגר העילי ישירות למאגר מי התהום, מה שמונע נזקי הצפות עתידיים ומקדם את העשרת מקורות המים במדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בורות חלחול – האמצעי החשוב ביותר למניעת הצפות והעשרת מי התהום

על מנת להבין אלו אפשרויות מתקדמות נגישות כיום בתחום, פנינו למר קובי מראד, העומד בראשה של חברת 'גיא פתרונות מים חכמים', אשר מתמחה במתן פתרונות לניקוז מי גשמים ותיעולם למאגרי מי התהום של מדינת ישראל.

לדבריו "חשוב לומר לגבי ההצפות שקורות לאחרונה שהעיריות לא יחסו לאורך השנים חשיבות מספקת לחלחול של מי הגשמים בשטח. הם סמכו על מערכות ניקוז עירוניות. בשנתיים האחרונות, החלו מערכות גשם לא נפוצות במדינתנו, מה שגרם לעיריות להבין שהמערכות ניקוז העירוניות לא מספיקות וחייב להיעזר בחלחול בשטח של כל מבנה.

מעבר לכך שחייב להתקין בורות חלחול, יש להקפיד על כך שהבורות יותקנו בצורה תיקנית, כלומר לפחות 2 מטר בשכבה חולית. בהתקנה יש להתחשב בכמויות המים שאמורות להיכנס באותו בור. יש לחשב על פי כמות המשקעים את כמות הבורות באותו שטח."

 

כמה חשוב לעמוד בתקנות?

בנוסף לסכנת החיים ולנזקי התכולה, עלולה זרימת המים בעת הצפה חמורה לגרום נזקים ביסודות המבנה שבקרבתו נקוו.

האם בורות חלחול עונים לדרישות המפורטות בתקנות המשרד להגנת הסביבה? – אנחנו שואלים.

בהחלט, עונה קובי ומסביר: "הקמת בור חלחול בהתאמה מקצועית לאזור הגיאוגרפי בו עומד המבנה, לסוג הקרקע ולכמויות הגשמים הממוצעות נותנת מענה מקצועי ואפקטיבי, שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

מענה זה קביל בנוסף לפינוי 20% משטח המגרש, ובמקרים מסוימים גם כתחליף לכך – במגרשים בהם קיימת מניעה להותיר שטחים בלתי בנויים בשיעור הנדרש".

בור חלחול בהתאמה מקצועית נותן מענה מקצועי ואפקטיבי שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס

רן קידר |

בישראל, מערכת המס מבדילה בין הכנסה אקטיבית להכנסה פסיבית, מה שיכול לגרום לתשלום מס גבוה מיותר, במיוחד החל מגיל 60. רבים מבני ה-60 ומעלה זכאים להחזר משמעותי, לעיתים של עשרות אלפי שקלים, אך רשות המסים אינה פועלת ביוזמתה להעניק החזר זה - נדרשת יוזמה אישית מצד המשלם.

שכר עבודה, פנסיה והכנסות אקטיביות אחרות ממוסות במדרגות שמתחילות מ-10% ומגיעות עד 47%. לעומת זאת, רווחי הון ממכירת מקרקעין, מניות או נכסים פיננסיים ממוסים בשיעור קבוע של 25%.

החל מגיל 60, ניתן לשלב בין סוגי ההכנסות למטרות מיסוי ולהפחית מס באופן משמעותי. בעלי הכנסה אקטיבית נמוכה יכולים לשייך חלק מרווחי ההון להכנסתם החייבת במס שולי מופחת. כלומר, במקום לשלם 25%, הם ישלמו לפי מדרגת המס האישית שלהם - שעשויה להיות נמוכה בהרבה.

למשל, אם מדרגת המס השולית שלכם היא 20%, תשלמו רק 20% על הרווחים במקום 25%, ותחסכו 5% מהסכום. אם המדרגה היא 10% - החיסכון יגיע ל-15% מהרווח.

דוגמאות מהחיים: מכירת נכס או רווח ממניות

נישום בן 60 שמשתכר כ-8,000 ש"ח בחודש, מכר נכס ושילם מס שבח של כ-20,000 ש"ח. אבל, מדרגת המס שלו מאוד נמוכה והוא יכול לבקש לשלם את המס לפי שיעור המס השולי שלו. במקביל, במקרה של מס שבח ניתן לשלם בשיטה של פיצול - כלומר לפצל את הרווח על פני מספר שניםפ וזה מוביל במקרים רבים לתשלום מס נמוך יותר.  במקביל גם מותר לפצל את הרווח בין שני בני הזוג שהחזיקו בנכס. וכך רווח שכולו מרכוז בשנה אחת לאיש אחד ובמדרגת מס של 25%, מתחלק לשני אנשים ולמספר שנים וממוסה לפי מדרגות מס שכאמור בשכר נמוך הן נמוכות מ-25%. 


גם מי שמימש רווחים מניירות ערך יכול להשוות בין מס רווחי ההון הקבוע (25%) לבין מס שולי לפי הכנסתו האקטיבית. ההחזר יכול להיות משמעותי במיוחד עבור בעלי הכנסה נמוכה יחסית של עד כ-10,500 שקלים. 

מה צריך לעשות כדי לקבל את ההחזר?