הצפה
צילום: shutterstock

ההפסד כולו שלנו: נזקי ההצפות ואיבוד מי הגשמים בישראל

בנוסף לסיכון חיי אדם, נגרמים בהצפות נזקים כבדים ברכוש, כשההפסד הוא כפול ומכופל, וכולל הן את עלויות כיסוי הנזק, והן את איבוד מי הגשמים יקרי הערך. במדינה שמצויה במשבר מים תמידי כשלנו, אין דבר אבסורדי יותר מבזבוז מי גשמים בהצפות, וברור לכולם שמוכרחים להתקדם לפתרונות חכמים ואקולוגיים יותר.

למה בכלל קיימות הצפות בישראל ה״יבשה״?

אמנם מדינת ישראל נתונה למשבר מים תמידי ולחשש מתמשך לבצורת, אך מסתבר שלמרות כל זאת גם אנחנו סובלים מהצפות ומשיטפונות על נזקיהם העצומים. 

הגורמים האקלימיים לכך ידועים, כאשר כמות המשקעים היורדת בישראל משתווה בממוצע לזו שבלונדון, אך יורדת כאן באופן מרוכז, במסגרת מספר מצומצם של ימי גשם עזים. 

לזאת יש להוסיף כמובן את תנאי הקרקע הבלתי מחלחלת מטבעה באזורים המדבריים בנגב, שהופכת אותם למועדים לשיטפונות בכל מערכת גשם חורפית.

אך בל נשכח שלגורמי הטבע הגיאוגרפיים הבסיסיים, מתווספות ההשפעות של בניה אורבנית מעשה ידי אדם, שמחמירות מאוד את תמונת המצב.

מגרשי חניה עצומים בגודלם, גינות מרוצפות, כבישי אספלט סלולים, מרכזי קניות ומדרכות – יוצרים יחדיו שטחים נרחבים שאינם חדירים למי הגשמים, ולא מאפשרים את חלחולם למאגרים תת-קרקעיים.

 

השפעות העיור על איכות וכמות מי השתייה

אקוויפר החוף אמנם פחות מדובר ממפלס הכינרת, אך הוא מהווה את אחד ממצבורי המים העיקריים בכל הנוגע למקורות מי השתייה.

לשם השוואה, מאקוויפר החוף שואבים כמות שנתית ממוצעת של 250 מלמ"ק, יותר מכמות המים המותפלים במתקן ההתפלה הגדול והמניב ביותר בארץ (מתקן שורק בו מיוצרים 150 מלמ"ק מים בשנה).

לעומת זאת השאיבה מהכינרת נעה בין הפסקתה המוחלטת, כפי שאירעה בשנת 2018 עקב רצף שנות בצורת, לבין שאיבה מינימלית שמספקת כשני אחוזים בלבד מצרכי מי השתייה במדינה.

לפיכך, קל להבין את הבזבוז העצום שנגרם כתוצאה ממדיניות הזרמת מי הנגר העילי והגשמים אל מערכת הביוב, במקום לאפשר את חלחולם למאגרי מי התהום.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך שזרימתם של מי גשמים כנגר עילי עירוני, השוטף את פני הרחובות והמדרכות, עלולה לגרום לזיהומם.

זיהום מי הנגר העירוני עלול לפגוע באיכות מי השתייה, וזאת גם כאשר מי הגשמים אכן מגיעים, בסופו של דבר, למאגרים ולאקוויפרים.

 

מי גשמים, מי נגר עילי והעשרת מי התהום

מי נגר עילי מוגדרים כמי גשמים שאינם מחלחלים לתוך הקרקע, אלא זורמים על פניה.

באזורים עירוניים בהם קיימים שטחים בנויים בהם הקרקע אטומה לחלחול המים, התרבות מי נגר היא תופעה מוכרת, הגורמת להצפות הכבישים, המדרכות והבניינים, ולשיטפונות בערים ובמקומות הנמוכים.

שיעור איבוד המים בעקבות נגר עילי עירוני בארץ, מגיע לכ- 40-75 מיליון קוב מידי שנה, כמות שוות ערך לצריכת המים בעיר גדולה במשך שנה תמימה.

החשיבות העצומה שטמונה בניצול טוב יותר של מי הנגר העירוני, לא נעלמה מעיני המחוקקים בישראל, ומתבטאת, בין היתר, בתקנות המשרד להגנת הסביבה, אשר מחייבות להותיר 20% משטחו של כל מגרש המיועד לבניה – פנוי לחלחול (לינק לתקנות)

אחד הפתרונות שמרבים להזכירם בהקשר זה הוא הקמתם של בורות חלחול, שמאפשרים את החדרתם של מי הנגר העילי ישירות למאגר מי התהום, מה שמונע נזקי הצפות עתידיים ומקדם את העשרת מקורות המים במדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בורות חלחול – האמצעי החשוב ביותר למניעת הצפות והעשרת מי התהום

על מנת להבין אלו אפשרויות מתקדמות נגישות כיום בתחום, פנינו למר קובי מראד, העומד בראשה של חברת 'גיא פתרונות מים חכמים', אשר מתמחה במתן פתרונות לניקוז מי גשמים ותיעולם למאגרי מי התהום של מדינת ישראל.

לדבריו "חשוב לומר לגבי ההצפות שקורות לאחרונה שהעיריות לא יחסו לאורך השנים חשיבות מספקת לחלחול של מי הגשמים בשטח. הם סמכו על מערכות ניקוז עירוניות. בשנתיים האחרונות, החלו מערכות גשם לא נפוצות במדינתנו, מה שגרם לעיריות להבין שהמערכות ניקוז העירוניות לא מספיקות וחייב להיעזר בחלחול בשטח של כל מבנה.

מעבר לכך שחייב להתקין בורות חלחול, יש להקפיד על כך שהבורות יותקנו בצורה תיקנית, כלומר לפחות 2 מטר בשכבה חולית. בהתקנה יש להתחשב בכמויות המים שאמורות להיכנס באותו בור. יש לחשב על פי כמות המשקעים את כמות הבורות באותו שטח."

 

כמה חשוב לעמוד בתקנות?

בנוסף לסכנת החיים ולנזקי התכולה, עלולה זרימת המים בעת הצפה חמורה לגרום נזקים ביסודות המבנה שבקרבתו נקוו.

האם בורות חלחול עונים לדרישות המפורטות בתקנות המשרד להגנת הסביבה? – אנחנו שואלים.

בהחלט, עונה קובי ומסביר: "הקמת בור חלחול בהתאמה מקצועית לאזור הגיאוגרפי בו עומד המבנה, לסוג הקרקע ולכמויות הגשמים הממוצעות נותנת מענה מקצועי ואפקטיבי, שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

מענה זה קביל בנוסף לפינוי 20% משטח המגרש, ובמקרים מסוימים גם כתחליף לכך – במגרשים בהם קיימת מניעה להותיר שטחים בלתי בנויים בשיעור הנדרש".

בור חלחול בהתאמה מקצועית נותן מענה מקצועי ואפקטיבי שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).