ההפסד כולו שלנו: נזקי ההצפות ואיבוד מי הגשמים בישראל

בנוסף לסיכון חיי אדם, נגרמים בהצפות נזקים כבדים ברכוש, כשההפסד הוא כפול ומכופל, וכולל הן את עלויות כיסוי הנזק, והן את איבוד מי הגשמים יקרי הערך. במדינה שמצויה במשבר מים תמידי כשלנו, אין דבר אבסורדי יותר מבזבוז מי גשמים בהצפות, וברור לכולם שמוכרחים להתקדם לפתרונות חכמים ואקולוגיים יותר.

למה בכלל קיימות הצפות בישראל ה״יבשה״?

אמנם מדינת ישראל נתונה למשבר מים תמידי ולחשש מתמשך לבצורת, אך מסתבר שלמרות כל זאת גם אנחנו סובלים מהצפות ומשיטפונות על נזקיהם העצומים. 

הגורמים האקלימיים לכך ידועים, כאשר כמות המשקעים היורדת בישראל משתווה בממוצע לזו שבלונדון, אך יורדת כאן באופן מרוכז, במסגרת מספר מצומצם של ימי גשם עזים. 

לזאת יש להוסיף כמובן את תנאי הקרקע הבלתי מחלחלת מטבעה באזורים המדבריים בנגב, שהופכת אותם למועדים לשיטפונות בכל מערכת גשם חורפית.

אך בל נשכח שלגורמי הטבע הגיאוגרפיים הבסיסיים, מתווספות ההשפעות של בניה אורבנית מעשה ידי אדם, שמחמירות מאוד את תמונת המצב.

מגרשי חניה עצומים בגודלם, גינות מרוצפות, כבישי אספלט סלולים, מרכזי קניות ומדרכות – יוצרים יחדיו שטחים נרחבים שאינם חדירים למי הגשמים, ולא מאפשרים את חלחולם למאגרים תת-קרקעיים.

 

השפעות העיור על איכות וכמות מי השתייה

אקוויפר החוף אמנם פחות מדובר ממפלס הכינרת, אך הוא מהווה את אחד ממצבורי המים העיקריים בכל הנוגע למקורות מי השתייה.

לשם השוואה, מאקוויפר החוף שואבים כמות שנתית ממוצעת של 250 מלמ"ק, יותר מכמות המים המותפלים במתקן ההתפלה הגדול והמניב ביותר בארץ (מתקן שורק בו מיוצרים 150 מלמ"ק מים בשנה).

לעומת זאת השאיבה מהכינרת נעה בין הפסקתה המוחלטת, כפי שאירעה בשנת 2018 עקב רצף שנות בצורת, לבין שאיבה מינימלית שמספקת כשני אחוזים בלבד מצרכי מי השתייה במדינה.

לפיכך, קל להבין את הבזבוז העצום שנגרם כתוצאה ממדיניות הזרמת מי הנגר העילי והגשמים אל מערכת הביוב, במקום לאפשר את חלחולם למאגרי מי התהום.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך שזרימתם של מי גשמים כנגר עילי עירוני, השוטף את פני הרחובות והמדרכות, עלולה לגרום לזיהומם.

זיהום מי הנגר העירוני עלול לפגוע באיכות מי השתייה, וזאת גם כאשר מי הגשמים אכן מגיעים, בסופו של דבר, למאגרים ולאקוויפרים.

 

מי גשמים, מי נגר עילי והעשרת מי התהום

מי נגר עילי מוגדרים כמי גשמים שאינם מחלחלים לתוך הקרקע, אלא זורמים על פניה.

באזורים עירוניים בהם קיימים שטחים בנויים בהם הקרקע אטומה לחלחול המים, התרבות מי נגר היא תופעה מוכרת, הגורמת להצפות הכבישים, המדרכות והבניינים, ולשיטפונות בערים ובמקומות הנמוכים.

שיעור איבוד המים בעקבות נגר עילי עירוני בארץ, מגיע לכ- 40-75 מיליון קוב מידי שנה, כמות שוות ערך לצריכת המים בעיר גדולה במשך שנה תמימה.

החשיבות העצומה שטמונה בניצול טוב יותר של מי הנגר העירוני, לא נעלמה מעיני המחוקקים בישראל, ומתבטאת, בין היתר, בתקנות המשרד להגנת הסביבה, אשר מחייבות להותיר 20% משטחו של כל מגרש המיועד לבניה – פנוי לחלחול (לינק לתקנות)

אחד הפתרונות שמרבים להזכירם בהקשר זה הוא הקמתם של בורות חלחול, שמאפשרים את החדרתם של מי הנגר העילי ישירות למאגר מי התהום, מה שמונע נזקי הצפות עתידיים ומקדם את העשרת מקורות המים במדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בורות חלחול – האמצעי החשוב ביותר למניעת הצפות והעשרת מי התהום

על מנת להבין אלו אפשרויות מתקדמות נגישות כיום בתחום, פנינו למר קובי מראד, העומד בראשה של חברת 'גיא פתרונות מים חכמים', אשר מתמחה במתן פתרונות לניקוז מי גשמים ותיעולם למאגרי מי התהום של מדינת ישראל.

לדבריו "חשוב לומר לגבי ההצפות שקורות לאחרונה שהעיריות לא יחסו לאורך השנים חשיבות מספקת לחלחול של מי הגשמים בשטח. הם סמכו על מערכות ניקוז עירוניות. בשנתיים האחרונות, החלו מערכות גשם לא נפוצות במדינתנו, מה שגרם לעיריות להבין שהמערכות ניקוז העירוניות לא מספיקות וחייב להיעזר בחלחול בשטח של כל מבנה.

מעבר לכך שחייב להתקין בורות חלחול, יש להקפיד על כך שהבורות יותקנו בצורה תיקנית, כלומר לפחות 2 מטר בשכבה חולית. בהתקנה יש להתחשב בכמויות המים שאמורות להיכנס באותו בור. יש לחשב על פי כמות המשקעים את כמות הבורות באותו שטח."

 

כמה חשוב לעמוד בתקנות?

בנוסף לסכנת החיים ולנזקי התכולה, עלולה זרימת המים בעת הצפה חמורה לגרום נזקים ביסודות המבנה שבקרבתו נקוו.

האם בורות חלחול עונים לדרישות המפורטות בתקנות המשרד להגנת הסביבה? – אנחנו שואלים.

בהחלט, עונה קובי ומסביר: "הקמת בור חלחול בהתאמה מקצועית לאזור הגיאוגרפי בו עומד המבנה, לסוג הקרקע ולכמויות הגשמים הממוצעות נותנת מענה מקצועי ואפקטיבי, שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

מענה זה קביל בנוסף לפינוי 20% משטח המגרש, ובמקרים מסוימים גם כתחליף לכך – במגרשים בהם קיימת מניעה להותיר שטחים בלתי בנויים בשיעור הנדרש".

בור חלחול בהתאמה מקצועית נותן מענה מקצועי ואפקטיבי שעומד בדרישות המשרד להגנת הסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

לאחר הכרתו של נתניהו בשואה הארמנית ולאחר פעולות צה"ל בלב סוריה, שבמסגרתן הוחרם ציוד ריגול טורקי, המשטר החדש מנסה לפנות לבייס האיסלאמיסטי ומודיע על ניתוק מוחלט של הקשרים הכלכליים עם ישראל, כולל איסור על שימוש במרחב האווירי הטורקי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"

המלחמה של ארדואן בישראל היתה בשלב הראשון באיומים, מהר מאוד הגיעה גם למלחמה כלכלית וכעת להחמרה נוספת כשהחשש שזה יהפוך גם לעזרה בועל לעזתים ואף מעבר לכך. במאי 2024 הוטל אמברגו כלכלי על ישראל. לאחר שהאמברגו ספג ביקורת על פרצותיו, ארדואן החליט להחמיר את ההגבלות ולמנוע עגינת ספינות ישראליות בנמלי טורקיה, לצד איסור שיט של ספינות טורקיות לישראל. ההחלטה רמזה כי טורקיה לא מתכוונת לעצור בזה וייתכנו צעדים קיצוניים נוספים אם ישראל תרחיב את הפעולה בעזה. ואכן זה קרה. 

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

לאחר הכרתו של נתניהו בשואה הארמנית ולאחר פעולות צה"ל בלב סוריה, שבמסגרתן הוחרם ציוד ריגול טורקי, המשטר החדש מנסה לפנות לבייס האיסלאמיסטי ומודיע על ניתוק מוחלט של הקשרים הכלכליים עם ישראל, כולל איסור על שימוש במרחב האווירי הטורקי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"

המלחמה של ארדואן בישראל היתה בשלב הראשון באיומים, מהר מאוד הגיעה גם למלחמה כלכלית וכעת להחמרה נוספת כשהחשש שזה יהפוך גם לעזרה בועל לעזתים ואף מעבר לכך. במאי 2024 הוטל אמברגו כלכלי על ישראל. לאחר שהאמברגו ספג ביקורת על פרצותיו, ארדואן החליט להחמיר את ההגבלות ולמנוע עגינת ספינות ישראליות בנמלי טורקיה, לצד איסור שיט של ספינות טורקיות לישראל. ההחלטה רמזה כי טורקיה לא מתכוונת לעצור בזה וייתכנו צעדים קיצוניים נוספים אם ישראל תרחיב את הפעולה בעזה. ואכן זה קרה.