רכבת ישראל תנועה נוסעים תחבורה קרון
צילום: Istock

רגע לפני הבחירות: אושר תקציב הסדר התחבורה הציבורית

כחצי מיליארד שקל יופנו לטובת הסכם ההפעלה עם אגד. מנגד, נדחתה העברה של כ-950 מיליון לטובת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. כמה יקבלו שאר המשרדים? 
מורן ישעיהו |

רגע לפני הבחירות, ועדת הכספים אישרה את תקציב הסדר התחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העברות עודפי תקציב 2018 בסכום כולל של כ-860 מיליון שקל, קבעה הועדה כי כחצי מיליארד שקל יוקצו להסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה לצד שיפור שכר כלל נהגי התחבורה הציבורית. 

ההסכם עם חברת אגד נחתם בסוף שנת 2018, במסגרתו התחייבה להפעלה עד שנת 2029. כמו כן, הפכה אגד מקואופרטיב לחברה ונקבעו גם הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאת 30% מקווי החברה לתחרות במהלך ההסכם והוצאת יתרת הקווים לתחרות עם תום ההסכם.

לצד זאת, העלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית אושרה על רקע מצוקת הנהגים בענף, כאשר למעלה מ-200 מיליון שקל יוקצו עבור מטרה זו. 

מנגד, נדחתה העברה של כ-1.31 מיליארד שקל שיועדו לצורכי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (950 מיליון), ורכישת מנה שישית של קרונות נוסעים לצד האצת פרויקט בניית מסילה רביעית באיילון (360 מיליון). בעקבות עמדת היועמ"ש כי שימושים אלה אינם דחופים נוכח הסמיכות לבחירות, הוחלט כי הדיון בהם יתקיים לאחריהן.

 

לצד תחום התחבורה, אושרו העברות תקציביות נוספות בהן כ-50 מיליון שקל עבור משרד הרווחה, כאשר עיקר ההעברה נועדה לממן מעטפת מענים לשורדות זנות ואת תגבור שירותי הרווחה במזרח ירושלים.

כ-45 מיליון שקל יועברו לניצולי שואה לצורך רכישת כרטיסי מזון וטיפולי בריאות שונים. כ-152 מיליון יועברו למשרד החינוך למטרת סבסוד הצהרונים בגני הילדים ובכיתות א', ב', ועבור תוכניות חינוך בלתי פורמלי במזרח ירושלים. כ-40 מיליון יועברו למשרד הבינוי והשיכון לצורכי הוצאות אבטחה במזרח ירושלים. בנוסף, כ-69 מיליון יועברו למשרד הקליטה.

עוד אושרה העברה של כ-15 מיליון שקל במסגרת תקציב 2019 לטובת היערכות של משרד הפנים לבחירות הקרובות הכוללת את הכנת פנקס הבוחרים, מסירת מידע לציבור אודות הפנקס וזכות ההצבעה, הפעלת מוקד מידע ארצי ומסירת מידע ממרשם האוכלוסין לקראת הבחירות, וכן עבור פרסום תשדירים לציבור, הכוללים הודעות לבוחר, מידע על מיקום קלפיות, והכנסת מסמכי זיהוי לקלפיות. תקציב זה הינו בגדר הוצאה מותנית בהכנסה, כנגד החזרים אשר יועברו למשרד הפנים מצד מפלגות שקיבלו תקצוב יתר לבחירות המוניציפליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".