רכבת ישראל תנועה נוסעים תחבורה קרון
צילום: Istock

רגע לפני הבחירות: אושר תקציב הסדר התחבורה הציבורית

כחצי מיליארד שקל יופנו לטובת הסכם ההפעלה עם אגד. מנגד, נדחתה העברה של כ-950 מיליון לטובת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. כמה יקבלו שאר המשרדים? 
מורן ישעיהו |

רגע לפני הבחירות, ועדת הכספים אישרה את תקציב הסדר התחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העברות עודפי תקציב 2018 בסכום כולל של כ-860 מיליון שקל, קבעה הועדה כי כחצי מיליארד שקל יוקצו להסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה לצד שיפור שכר כלל נהגי התחבורה הציבורית. 

ההסכם עם חברת אגד נחתם בסוף שנת 2018, במסגרתו התחייבה להפעלה עד שנת 2029. כמו כן, הפכה אגד מקואופרטיב לחברה ונקבעו גם הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאת 30% מקווי החברה לתחרות במהלך ההסכם והוצאת יתרת הקווים לתחרות עם תום ההסכם.

לצד זאת, העלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית אושרה על רקע מצוקת הנהגים בענף, כאשר למעלה מ-200 מיליון שקל יוקצו עבור מטרה זו. 

מנגד, נדחתה העברה של כ-1.31 מיליארד שקל שיועדו לצורכי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (950 מיליון), ורכישת מנה שישית של קרונות נוסעים לצד האצת פרויקט בניית מסילה רביעית באיילון (360 מיליון). בעקבות עמדת היועמ"ש כי שימושים אלה אינם דחופים נוכח הסמיכות לבחירות, הוחלט כי הדיון בהם יתקיים לאחריהן.

 

לצד תחום התחבורה, אושרו העברות תקציביות נוספות בהן כ-50 מיליון שקל עבור משרד הרווחה, כאשר עיקר ההעברה נועדה לממן מעטפת מענים לשורדות זנות ואת תגבור שירותי הרווחה במזרח ירושלים.

כ-45 מיליון שקל יועברו לניצולי שואה לצורך רכישת כרטיסי מזון וטיפולי בריאות שונים. כ-152 מיליון יועברו למשרד החינוך למטרת סבסוד הצהרונים בגני הילדים ובכיתות א', ב', ועבור תוכניות חינוך בלתי פורמלי במזרח ירושלים. כ-40 מיליון יועברו למשרד הבינוי והשיכון לצורכי הוצאות אבטחה במזרח ירושלים. בנוסף, כ-69 מיליון יועברו למשרד הקליטה.

עוד אושרה העברה של כ-15 מיליון שקל במסגרת תקציב 2019 לטובת היערכות של משרד הפנים לבחירות הקרובות הכוללת את הכנת פנקס הבוחרים, מסירת מידע לציבור אודות הפנקס וזכות ההצבעה, הפעלת מוקד מידע ארצי ומסירת מידע ממרשם האוכלוסין לקראת הבחירות, וכן עבור פרסום תשדירים לציבור, הכוללים הודעות לבוחר, מידע על מיקום קלפיות, והכנסת מסמכי זיהוי לקלפיות. תקציב זה הינו בגדר הוצאה מותנית בהכנסה, כנגד החזרים אשר יועברו למשרד הפנים מצד מפלגות שקיבלו תקצוב יתר לבחירות המוניציפליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.