רגע לפני הבחירות: אושר תקציב הסדר התחבורה הציבורית
רגע לפני הבחירות, ועדת הכספים אישרה את תקציב הסדר התחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העברות עודפי תקציב 2018 בסכום כולל של כ-860 מיליון שקל, קבעה הועדה כי כחצי מיליארד שקל יוקצו להסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה לצד שיפור שכר כלל נהגי התחבורה הציבורית.
ההסכם עם חברת אגד נחתם בסוף שנת 2018, במסגרתו התחייבה להפעלה עד שנת 2029. כמו כן, הפכה אגד מקואופרטיב לחברה ונקבעו גם הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאת 30% מקווי החברה לתחרות במהלך ההסכם והוצאת יתרת הקווים לתחרות עם תום ההסכם.
לצד זאת, העלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית אושרה על רקע מצוקת הנהגים בענף, כאשר למעלה מ-200 מיליון שקל יוקצו עבור מטרה זו.
מנגד, נדחתה העברה של כ-1.31 מיליארד שקל שיועדו לצורכי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (950 מיליון), ורכישת מנה שישית של קרונות נוסעים לצד האצת פרויקט בניית מסילה רביעית באיילון (360 מיליון). בעקבות עמדת היועמ"ש כי שימושים אלה אינם דחופים נוכח הסמיכות לבחירות, הוחלט כי הדיון בהם יתקיים לאחריהן.
לצד תחום התחבורה, אושרו העברות תקציביות נוספות בהן כ-50 מיליון שקל עבור משרד הרווחה, כאשר עיקר ההעברה נועדה לממן מעטפת מענים לשורדות זנות ואת תגבור שירותי הרווחה במזרח ירושלים.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-45 מיליון שקל יועברו לניצולי שואה לצורך רכישת כרטיסי מזון וטיפולי בריאות שונים. כ-152 מיליון יועברו למשרד החינוך למטרת סבסוד הצהרונים בגני הילדים ובכיתות א', ב', ועבור תוכניות חינוך בלתי פורמלי במזרח ירושלים. כ-40 מיליון יועברו למשרד הבינוי והשיכון לצורכי הוצאות אבטחה במזרח ירושלים. בנוסף, כ-69 מיליון יועברו למשרד הקליטה.
עוד אושרה העברה של כ-15 מיליון שקל במסגרת תקציב 2019 לטובת היערכות של משרד הפנים לבחירות הקרובות הכוללת את הכנת פנקס הבוחרים, מסירת מידע לציבור אודות הפנקס וזכות ההצבעה, הפעלת מוקד מידע ארצי ומסירת מידע ממרשם האוכלוסין לקראת הבחירות, וכן עבור פרסום תשדירים לציבור, הכוללים הודעות לבוחר, מידע על מיקום קלפיות, והכנסת מסמכי זיהוי לקלפיות. תקציב זה הינו בגדר הוצאה מותנית בהכנסה, כנגד החזרים אשר יועברו למשרד הפנים מצד מפלגות שקיבלו תקצוב יתר לבחירות המוניציפליות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
