רכבת ישראל תנועה נוסעים תחבורה קרון
צילום: Istock

רגע לפני הבחירות: אושר תקציב הסדר התחבורה הציבורית

כחצי מיליארד שקל יופנו לטובת הסכם ההפעלה עם אגד. מנגד, נדחתה העברה של כ-950 מיליון לטובת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. כמה יקבלו שאר המשרדים? 
מורן ישעיהו |

רגע לפני הבחירות, ועדת הכספים אישרה את תקציב הסדר התחבורה הציבורית בישראל. במסגרת העברות עודפי תקציב 2018 בסכום כולל של כ-860 מיליון שקל, קבעה הועדה כי כחצי מיליארד שקל יוקצו להסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה לצד שיפור שכר כלל נהגי התחבורה הציבורית. 

ההסכם עם חברת אגד נחתם בסוף שנת 2018, במסגרתו התחייבה להפעלה עד שנת 2029. כמו כן, הפכה אגד מקואופרטיב לחברה ונקבעו גם הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאת 30% מקווי החברה לתחרות במהלך ההסכם והוצאת יתרת הקווים לתחרות עם תום ההסכם.

לצד זאת, העלאת שכר הנהגים בתחבורה הציבורית אושרה על רקע מצוקת הנהגים בענף, כאשר למעלה מ-200 מיליון שקל יוקצו עבור מטרה זו. 

מנגד, נדחתה העברה של כ-1.31 מיליארד שקל שיועדו לצורכי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן (950 מיליון), ורכישת מנה שישית של קרונות נוסעים לצד האצת פרויקט בניית מסילה רביעית באיילון (360 מיליון). בעקבות עמדת היועמ"ש כי שימושים אלה אינם דחופים נוכח הסמיכות לבחירות, הוחלט כי הדיון בהם יתקיים לאחריהן.

 

לצד תחום התחבורה, אושרו העברות תקציביות נוספות בהן כ-50 מיליון שקל עבור משרד הרווחה, כאשר עיקר ההעברה נועדה לממן מעטפת מענים לשורדות זנות ואת תגבור שירותי הרווחה במזרח ירושלים.

כ-45 מיליון שקל יועברו לניצולי שואה לצורך רכישת כרטיסי מזון וטיפולי בריאות שונים. כ-152 מיליון יועברו למשרד החינוך למטרת סבסוד הצהרונים בגני הילדים ובכיתות א', ב', ועבור תוכניות חינוך בלתי פורמלי במזרח ירושלים. כ-40 מיליון יועברו למשרד הבינוי והשיכון לצורכי הוצאות אבטחה במזרח ירושלים. בנוסף, כ-69 מיליון יועברו למשרד הקליטה.

עוד אושרה העברה של כ-15 מיליון שקל במסגרת תקציב 2019 לטובת היערכות של משרד הפנים לבחירות הקרובות הכוללת את הכנת פנקס הבוחרים, מסירת מידע לציבור אודות הפנקס וזכות ההצבעה, הפעלת מוקד מידע ארצי ומסירת מידע ממרשם האוכלוסין לקראת הבחירות, וכן עבור פרסום תשדירים לציבור, הכוללים הודעות לבוחר, מידע על מיקום קלפיות, והכנסת מסמכי זיהוי לקלפיות. תקציב זה הינו בגדר הוצאה מותנית בהכנסה, כנגד החזרים אשר יועברו למשרד הפנים מצד מפלגות שקיבלו תקצוב יתר לבחירות המוניציפליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.