היום שאחרי ההכרזה - האם זו שעתם של מנהלי ההשקעות?
הצגת המתווה לפתרון בעיית החוב באירופה, אותתה על צפירה ארגעה והשווקים הגיבו בעליות. גם סטנלי פישר וכלכלנים נוספים הצהירו כי יש בהסכם ניצוץ של אופטימיות. אולם, ביום לאחר ההסכם, ברור כי הדרך לפתרון הבעיות באירופה עדיין רחוקה. הפתרון ארוך הטווח יגיע רק עם השבתה של התחרותיות למשקים האירופים, אשר בתורה תייצר צמיחה בת - קיימא. רק צמיחה כזו תאפשר למדינות אירופה להקטין את חובן המעיק על כלכלותיהן.
גם המשק האמריקני, הנחשב גמיש יותר מהמשק האירופי (בעיקר ביכולת לפטר ולגייס עובדים) סובל מצמיחה חלשה, ובעיית החוב מהווה אבן מחלוקת בקרב כלכלנים ופוליטיקאים בדרך הנכונה להשגת הפתרון.
עם זאת, רוב ההערכות כיום אינן מדברות על תסריט של תחתית כפולה, אלא על האטה בצמיחה הגלובלית. אותה האטה, בעיקר בקרב הכלכלות המערביות, יכולה להימשך עוד שנתיים - שלוש קדימה, מכיוון שתהליך ההחלמה הוא ארוך וכואב, הכולל ניוד והכשרה של עובדים לתעשיות המתאימות לעולם הגלובלי.
חיזוק לכך, כי אין מדובר בתחתית כפולה, עולה מדיווחי החברות הגלובליות שהתפרסמו לאחרונה. על-פיהם, מצב החברות איתן, חלקן דיווח על תוצאות שיא, וחלקן אף העלה תחזיות לרבעונים הבאים.
הצמיחה העולמית הזוחלת תשתקף ככל הנראה גם במדדי המניות, אשר יניבו תשואה חד ספרתית שנתית (חיובית או שלילית). השקעה במדדי מניות, על ידי תעודות סל ו-ETF, לא תאיר פנים למשקיע הממוצע אם נתחשב בפרופיל הסיכון הטמון באפיק המנייתי. שוק המניות בתקופה זו מאופיין בתנועה "צידית" ללא כיוון חד משמעי. מצד שני, בהחלט תיתכן דיפרנציאציה בין מניות באותו סקטור או ענף, שבשוק עם מגמה מובחנת (של עלייה או ירידה) היו נעות באותו כיוון.
להלן מספר דוגמאות של הבדלים בתשואות מתחילת השנה במספר סקטורים נבחרים:
דוגמאות אלה אולי קיצוניות, אך הן באות להמחיש כיצד בחירה נכונה של מניות באותם הסקטורים, יכולה להניב תשואה עודפת משמעותית. כל זאת בשעה שמדד ה-500 S&P הניב מתחילת השנה 2.2%. דווקא בשוק "מדשדש", קיים יתרון ליכולת הניתוח של חברות בודדות והשקעה תוך בחירה סלקטיבית של מניות ואגרות חוב קונצרניות (stock/ bond picking). בחירה נכונה של מניות בשוק כזה יכולה לעשות את ההבדל בין תיקי השקעות עם מניות שונות גם אם הן מאותם סקטורים. לכן, בשוק כזה עבודת מנהלי ההשקעות קשה ומורכבת יותר, אך מצד שני המוצלחים מביניהם יבלטו לאור יכולתם להשיג תשואות עודפות.
- 2.יועץ השקעות 07/11/2011 03:36הגב לתגובה זוהבאת דוגמה 12 מניות של חברות ענק בחו" ל. אתה רוצה להגיד שבתחילת 2010 ידעת איזה חברות לבחור? תן לי מנהל השקעות בארץ, שיודע לבחור על סמך בחירה סלקטיבית את המניות ה" טובות יותר" ועוד בחו" ל. אתם קונים את השוק ומקווים לטוב. תראה את ה" תשואה העודפת שהשיגו מנהלי השקעות באלטשולר לאורך יותר מ4 שנים,(טור שבועי בדהמרקר) תנכה דמי ניהול ותגיד אם אתה גם תהיה יותר טוב. פחות מ 10% ממנהלי תיקים יציגו תשואה עודפת על השוק לאורך שנים.
 - 1.קלקלן 06/11/2011 14:40הגב לתגובה זואם אנחנו תלויים במנהלי ההשקעות שיביאו לנו תשואות
 

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
