עוברים לצד השני: עורכי גלובס ומעריב, איתמר סיידא ואמיר כידן החלו לעבוד ביח"צ

בצד השני של המפה; סיידא וכידן החלו לעבוד במשרד יחסי הציבור של ארנה פרי בתחומי שוק ההון ונדל"ן
משה בנימין |

שני העורכים הבכירים איתמר סיידא (3 שנים עורך נדל"ן יומי בגלובס) ואמיר כידן (5 שנים עורך שוק ההון במעריב וגלובס אינטרנט) החלו לעבוד במשרד יחסי הציבור של ארנה פרי. אמיר כידן ישמש במשרד כעורך כלכלי ורכז מחלקת שוק ההון. ואיתמר סיידא כתקציבאי בכיר במחלקת הנדל"ן.

אמיר כידן היה בשנים האחרונות עורך מדור שוק ההון במוסף "עסקים" של מעריב ובאתר האינטרנט של גלובס. לכידן ניסיון של כ-5 שנים בתחום התקשורת הכלכלית. הוא מחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובתואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. איתמר סיידא שימש בשלוש השנים האחרונות כעורך יומי לתחומי נדל"ן, תשתיות ורכב בעיתון גלובס. קודם לכך שימש סיידא כעורך ראשי של מדור עסקים באתר וואלה במשך 7 שנים.

על לקוחות ארנה פרי נמנים גופים ציבוריים ופרטיים, אישים וחברות הפועלות בארץ ובחו"ל. תחום הנדל"ן מהווה את תחום ההתמחות העיקרי מיום הקמת המשרד לפני כ- 15 שנה ובנוסף משמש המשרד גם כדוברי התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

לדברי גלית סער קמיאל (שותפה ומנהלת תיקי הלקוחות ) ההחלטה לקלוט למשרד את אמיר כידן ואיתמר סיידא נבעה בעיקר בשל היכרותם את שוק ההון ואת תחום הנדל"ן הן מההיבט המקצועי והן מההיבט התקשורתי. "אנו מטפלים מזה שנים בחברות ציבוריות , ההתייחסות הרוחבית יחד עם הכרות מערכות התקשורת שמביאים עימם אמיר ואיתמר תעניק ערך מוסף ללקוחות הקיימים ותאפשר לנו לקלוט עוד חברות גדולות מהתחום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.