לסחור לפי בעלי העניין? סקר Bizportal - מימוש בעל עניין הוא סימן שלילי ברור
תנועות שמבצעים בעלי עניין משמשים במקרים רבים כאינדיקציה לפוטנציאל שקיים בחברה ובמניותיה, כאשר ההנחה היא שלמרות השקיפות הנדרשת והקיימת בחוק, הם הרי אלו שמכירים את החברה הכי טוב. בעל עניין נחשב לאדם או גוף המחזיק במעל ל-5% מהון המניות או כוח ההצבעה בחברה מסויימת. בנוסף, בעלי עניין הם אנשים הנמצאים בעמדות כוח שונים, כמו דירטורים ומנכ"לים. על בעלי עניין קיימת חובת דיווח על תנועותיהם. נושא המסחר במניות על ידי בעלי עניין הינו רגיש, זאת משום שבמקרים רבים בעלי העניין נמצאים בעמדה המקנה להם מידע רב אודות החברה, זאת כמובן תחת האיסור בחוק לשימוש במידע פנים. למרות זאת, במקרים רבים קיים קושי להוכיח האם אכן נעשה שימוש במידע שכזה. שני אירועים שנחקקו בזיכרון ההיסטוריה בהקשר זה הם פרשת אנרון ופארמוס. מחקר: שנה לאחר רכישה של בעל עניין - המניה השיגה 4.5% מעל המדד לפי מחקר שערך פרופסור נג'אט סייהון, מרצה בכיר במימון באוניברסיטת מישיגן, משנת 1975 ועד היום, קיים מתאם בין פעילות בעלי עניין לבין ביצועי ניירות הערך. סייהון מצא כי בשנה שלאחר רכישה של בעל עניין המניה עלתה בממוצע ב-4.5% מעל מדד הייחוס, כאשר במקרה של מכירה, המניה רשמה עלייה של 2.7% פחות מאשר המדד. מהמחקר עולה כי קיימת חשיבות לזהותו של בעל העניין. במקרה שהמנכ"ל הוא שביצע את הרכישה, טוען סייהון, המניה רשמה ב-12 החודשים שלאחר מכן תשואה עודפת של 5% מעל המדד, זאת בעוד שבמקרה שמדובר בבעל עניין גדול, המניה עלתה ב-0.7% על המדד. בנוסף, תנועות בעלי העניין ורכישות חוזרות של חברות עשויות לספק לנו מידע לגבי האופן שבו הם רואים את מצבו של השוק בכלל. לצורך המחשה, מנתונים שנאספו על ידי בית ההשקעות די.בי.אם, אשר מנהל קרן המשקיעה בהתאם לתנועות בעלי העניין, עולה כי קצב הרכישות החוזרות בוול סטריט מאז תחילת השנה ועד ל-10 ביוני משקף היקף שנתי של 276 מיליארד דולר, כמעט פי 3 מאשר בשנת 2009. בתקופה האחרונה ראינו כמה תנועות של בעלי עניין במספר חברות, לעיתים אף לאחר הודעה שנתפסה כחיובית. Bizportal בדק כיצד תנועה שכזו נתפסת אצל ציבור המשקיעים. מכירה - סימן שלילי, גם לאחר הודעה חיובית בסוגיית מכירת מניות על ידי בעלי עניין לאחר הודעה חיובית, התשובות האפשריות היו: 1. אין בכלל בעיה עם מכירות בעלי עניין, גם הם יכולים לממש. (22.7%) 2. למרות ההודעה החיובית, מדובר באיתות שלילי. (64%) 3. במקרה שכזה, אין למכירה כלל חשיבות. (4.8%) 4. אין לי דעה בנושא. (8.5%) בעוד שמכירה מניות על ידי בעלי עניין יכולה להיות מסיבות רבות, רוב של 64% מהמשתתפים בסקר Bizportal ענו על תשובה מספר שתיים, לפיה הם מאמינים כי גם כאשר ההודעה היא חיובית, מדובר באיתות שלילי לגבי עתידה של המניה. בהפרש ניכר, 22.7% ענו על האפשרות הראשונה. קבוצה אינה רואה כל בעיה במכירה שמבצעים בעלי עניין באופן כללי, ללא תלות בסוג ההודעה שפורסמה. 8.5% מהמשתתפים בסקר, אחוז גבוה באופן יחסי, טענו כי אין להם עמדה בעניין. רק 4.8% בחרו באפשרות מספר שלוש, לפיה במקרה שכזה, בה בעל עניין מבצע מכירת מניות לאחר שהחברה פרסמה הודעה חיובית, אין לה חשיבות כלשהי, זאת בניגוד למצב בו המכירה מתבצעת שלא בצמוד להודעה שכזו.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
