משהו לא טוב עובר על חברת אלביט הדמיה של מוטי זיסר. מאז השיא אותו רשמה מניית החברה באוגוסט 2009 (10,740 נקודות) צנחה מניית החברה בקרוב ל-40%. לשם השוואה, באותה התקופה בדיוק, עלה מדד ת"א 100 בשיעור של 20%.

אלביט הדמיה היא חברת האחזקות של מוטי זיסר אשר עיקר פעילותה מרוכזת לתחום הנדל"ן. עם זאת, הפוקוס של המשקיעים כעת הוא בעיקר סביב ההנפקה של חברת הבת אלביט מדיקל. הנפקה זו, אם תצא אל הפועל צפויה להיות הנפקת הביומד הגדולה של שנת 2010. למרות זאת, שווי החברה בעת ההנפקה יהיה נמוך משמעותית מהשווי על פיו תכנן זיסר להנפיק, ומכאן אכזבת המשקיעים.

הנפקת הביומד הגדולה של 2010

אלביט מדיקל מרכזת את פעילותה של אלביט הדמיה בתחום המדיקל. אלביט מדיקל היא למעשה חברת אחזקות המחזיקה בחברות אינסייטק (71%) ובחברת גמידה סל (32%). בשבוע האחרון חשף Bizportal כי שוויה של חברת הבת יעמוד על 200 מיליון דולר, והשווי האפקטיבי (המנטרל כתבי אופציות) יעמוד על 140 מיליון דולר בלבד.

גורמים בשוק איתם שוחח Bizportal מעריכים כי גם במחיר הנוכחי, סיכויי ההצלחה של ההנפקה נמוכים, כשגם תנאי השוק ואי הודאות סביב הנעשה בבורסות אירופה אינן מסייעות. אולי בגלל זה, את ההנפקה הזו מלווים שבעה חתמים מהשוק המקומי.

למרות ההנפקה, חשוב לזכור כי אלביט הדמיה היא חברת נדל"ן ולא חברת מדיקל. צרות רבות רודפות את החברה גם בתחום הנדל"ן בשווקים בהם היא פועלת והיא עדיין לא נחלצה ממשבר הנדל"ן שפקד את העולם. בשנת 2009 רשמה החברה הפסד כבד של 533 מיליון שקל ובשנת 2008 הפסדיה הסתכמו ב-104 מיליון שקל.

ההתפתחויות האחרונות באירופה לא תורמות

את מרבית ההפסד בשנה החולפת ניתן לייחס להוצאות מימון גבוהות והפחתות שונות, אולם לאווירה השלילית בתוצאות הכספיות תרמו גם היעדר מימושים של מרכזים מסחריים מצד חברת הבת פלאזה סנטרס, הפועלת בעיקר ב הודו ומזרח אירופה. בדו"ח השנתי העריך דודי מחלוף, מנכ"ל משותף בחברה כי בשנת 2010 תצליח פלאזה לממש.

אך המשבר האחרון באירופה אשר משפיע על השווקים בכלל לא תורם לאווירה סביב החברה בפרט. למרות שפעילות החברה במדינות ה-PIIGS - פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד - היא מאוד שולית, בשבועות האחרונים התגברו החששות שמשבר החובות שהחל ביוון יתפשט למדינות נוספות ביבשת, דבר ששלח בתחילת שבוע שעבר את האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי של גוש האירו להכריז על תוכנית בסכום עתק במטרה להרגיע את השווקים והחזיר את היציבות לאזור. דבר שעד כה לא רשם הצלחה רבה.

החשש כעת הוא שגם אם תוכנית ההצלה תצלח הוא המדינות באירופה ובמזרח היבשת, הנאבקות עם יחס חוב-לתוצר גבוה וגירעונות בתקציב יעברו תהליך כואב של קיצוצי תקציב, העלאות מיסים וצעדי ריסון שיפגעו בצריכה הציבורית, בצריכה הפרטית ובהיקף ההשקעות.

למרות ההפסדים, בשוק ההון ממשיכים לתת אמון בזיסר, בעיקר בזכות קופת המזומנים הדשנה שלו שעומדת על 1.1 מיליארד שקל (ברמת הסולו). תשואת האג"ח של החברה נמוכה (פחות מ-6%) בכל הסדרות הנסחרות, וזאת למרות שההון העצמי של החברה נשחק בעקבות ההפסדים. במארס השנה הצליחה החברה בנקל לגייס 100 מיליון שקל באג"ח עם דירוג של A2 על ידי סוכנות הדירוג מידרוג.

בדו"ח שהוציאה העריכה מידרוג: "השחיקה באיתנות הפיננסית של החברה...עלולה להימשך במהלך השנה הקרובה וזאת לאור מצבם התכנוני וביצועי של הפרויקטים בתהליך. מצב השווקים בהם פועלת החברה מקשה על הנחזות של מימוש פרויקטים בתהליך, בהתאם לתחזית החברה".

מיותר לציין שהיחלשות האירו - כ-17% בחצי השנה האחרונה - מכבידה מאוד על מאזן החברה, שכן יש לה נכסים רבים הנקובים במטבע האירופי.

בארה"ב: קניונים בתשואה של 11%-13%

לפני מספר שנים סימנה אלביט הדמיה את הודו כשוק מפתח, אולם נראה כי לחברה ישנם בעיות בשוק הזה. כיום, נראה שתשומת הלב הניהולית של החברה ממוקדת בחדירה לשוק האמריקני. בפברואר דיווחה החברה על השקעה של עד 200 מיליון דולר בנדל"ן מניב בארה"ב יחד עם שותפה (כל אחד מהשותפים ישקיע 100 מיליון דולר). בחודש אפריל כבר חתמה החברה על עסקה ראשונה בהיקף קטן.

מנכ"ל החברה שמעון יצחקי הסביר אז מדוע החברה פונה לשוק האמריקני: "נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".

עוד אמר יצחקי: "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור".

אין ספק שיצחקי מסתכל על הטווח הרחוק, כמו שכל מנכ"ל של חברה גדולה וגלובלית צריך לעשות, אך פחות משנתיים לאחר המשבר הגלובלי, כאשר המשבר באירופה מאיים להתפשט ולפגוע בצמיחה העולמית נשאלת השאלה האם שנתיים-שלוש זה הטווח הארוך?

בשורה התחתונה, אלביט הדמיה היא חברה מחושבת שבדרך כלל משתפת את המשקיעים לפני כל צעד מהותי אותו היא עומדת לקחת (כמו הכניסה לארה"ב והנפקת אלביט מדיקל). האם החברה תעבור את המשבר באירופה ותרשום הצלחה גם בארה"ב? או אולי ההשקעות בתחום הביומד יהיו מנועי הצמיחה של החברה? ימים יגידו.