הגלובליזציה מכה בזיסר: אלביט הדמיה נחתכה ב-40% בזמן שהשוק עלה ב-20%
משהו לא טוב עובר על חברת אלביט הדמיה של מוטי זיסר. מאז השיא אותו רשמה מניית החברה באוגוסט 2009 (10,740 נקודות) צנחה מניית החברה בקרוב ל-40%. לשם השוואה, באותה התקופה בדיוק, עלה מדד ת"א 100 בשיעור של 20%.
אלביט הדמיה היא חברת האחזקות של מוטי זיסר אשר עיקר פעילותה מרוכזת לתחום הנדל"ן. עם זאת, הפוקוס של המשקיעים כעת הוא בעיקר סביב ההנפקה של חברת הבת אלביט מדיקל. הנפקה זו, אם תצא אל הפועל צפויה להיות הנפקת הביומד הגדולה של שנת 2010. למרות זאת, שווי החברה בעת ההנפקה יהיה נמוך משמעותית מהשווי על פיו תכנן זיסר להנפיק, ומכאן אכזבת המשקיעים.
הנפקת הביומד הגדולה של 2010
אלביט מדיקל מרכזת את פעילותה של אלביט הדמיה בתחום המדיקל. אלביט מדיקל היא למעשה חברת אחזקות המחזיקה בחברות אינסייטק (71%) ובחברת גמידה סל (32%). בשבוע האחרון
גורמים בשוק איתם שוחח Bizportal מעריכים כי גם במחיר הנוכחי, סיכויי ההצלחה של ההנפקה נמוכים, כשגם תנאי השוק ואי הודאות סביב הנעשה בבורסות אירופה אינן מסייעות. אולי בגלל זה, את ההנפקה הזו מלווים שבעה חתמים מהשוק המקומי.
למרות ההנפקה, חשוב לזכור כי אלביט הדמיה היא חברת נדל"ן ולא חברת מדיקל. צרות רבות רודפות את החברה גם בתחום הנדל"ן בשווקים בהם היא פועלת והיא עדיין לא נחלצה ממשבר הנדל"ן שפקד את העולם. בשנת 2009 רשמה החברה הפסד כבד של 533 מיליון שקל ובשנת 2008 הפסדיה הסתכמו ב-104 מיליון שקל.
ההתפתחויות האחרונות באירופה לא תורמות
את מרבית ההפסד בשנה החולפת ניתן לייחס להוצאות מימון גבוהות והפחתות שונות, אולם לאווירה השלילית בתוצאות הכספיות תרמו גם היעדר מימושים של מרכזים מסחריים מצד חברת הבת פלאזה סנטרס, הפועלת בעיקר ב הודו ומזרח אירופה. בדו"ח השנתי העריך דודי מחלוף, מנכ"ל משותף בחברה כי בשנת 2010 תצליח פלאזה לממש.
אך המשבר האחרון באירופה אשר משפיע על השווקים בכלל לא תורם לאווירה סביב החברה בפרט. למרות שפעילות החברה במדינות ה-PIIGS - פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד - היא מאוד שולית, בשבועות האחרונים התגברו החששות שמשבר החובות שהחל ביוון יתפשט למדינות נוספות ביבשת, דבר ששלח בתחילת שבוע שעבר את האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי של גוש האירו להכריז על תוכנית בסכום עתק במטרה להרגיע את השווקים והחזיר את היציבות לאזור. דבר שעד כה לא רשם הצלחה רבה.
החשש כעת הוא שגם אם תוכנית ההצלה תצלח הוא המדינות באירופה ובמזרח היבשת, הנאבקות עם יחס חוב-לתוצר גבוה וגירעונות בתקציב יעברו תהליך כואב של קיצוצי תקציב, העלאות מיסים וצעדי ריסון שיפגעו בצריכה הציבורית, בצריכה הפרטית ובהיקף ההשקעות.
למרות ההפסדים, בשוק ההון ממשיכים לתת אמון בזיסר, בעיקר בזכות קופת המזומנים הדשנה שלו שעומדת על 1.1 מיליארד שקל (ברמת הסולו). תשואת האג"ח של החברה נמוכה (פחות מ-6%) בכל הסדרות הנסחרות, וזאת למרות שההון העצמי של החברה נשחק בעקבות ההפסדים. במארס השנה הצליחה החברה בנקל לגייס 100 מיליון שקל באג"ח עם דירוג של A2 על ידי סוכנות הדירוג מידרוג.
בדו"ח שהוציאה העריכה מידרוג: "השחיקה באיתנות הפיננסית של החברה...עלולה להימשך במהלך השנה הקרובה וזאת לאור מצבם התכנוני וביצועי של הפרויקטים בתהליך. מצב השווקים בהם פועלת החברה מקשה על הנחזות של מימוש פרויקטים בתהליך, בהתאם לתחזית החברה".
מיותר לציין שהיחלשות האירו - כ-17% בחצי השנה האחרונה - מכבידה מאוד על מאזן החברה, שכן יש לה נכסים רבים הנקובים במטבע האירופי.
בארה"ב: קניונים בתשואה של 11%-13%
לפני מספר שנים סימנה אלביט הדמיה את הודו כשוק מפתח, אולם נראה כי לחברה ישנם בעיות בשוק הזה. כיום, נראה שתשומת הלב הניהולית של החברה ממוקדת בחדירה לשוק האמריקני. בפברואר דיווחה החברה על השקעה של עד 200 מיליון דולר בנדל"ן מניב בארה"ב יחד עם שותפה (כל אחד מהשותפים ישקיע 100 מיליון דולר). בחודש אפריל כבר חתמה החברה על עסקה ראשונה בהיקף קטן.
מנכ"ל החברה שמעון יצחקי הסביר אז מדוע החברה פונה לשוק האמריקני: "נוצר בארה"ב חלון הזדמנויות וחלום הבלהות שלנו זה שפתאום תהיה התאוששות מהירה בנדל"ן. אנחנו בוחנים עשרות קניונים ואני מאוד מקווה שיהיה לנו משהו כמו חצי שנה עד שנה בכדי לבצע רכישות. אותם קניונים בארה"ב עדיין עובדים חזק אבל השווי שלהם ירד רק בגלל שבעלי השליטה צריכים כסף ודחוף, לכן הם מוכנים לרדת במחיר ורק להיפגש עם הכסף".
עוד אמר יצחקי: "כרגע אנחנו מסתכלים על עשרות קניונים שנסחרים בתשואות של 11%-13%. אותם קניונים נסחרו לפני שנה-שנתיים בתשואה של 6%-7%. להערכתנו, תוך שנתיים-שלוש התשואות יחזרו להיות נורמליות ואנחנו נמכור".
אין ספק שיצחקי מסתכל על הטווח הרחוק, כמו שכל מנכ"ל של חברה גדולה וגלובלית צריך לעשות, אך פחות משנתיים לאחר המשבר הגלובלי, כאשר המשבר באירופה מאיים להתפשט ולפגוע בצמיחה העולמית נשאלת השאלה האם שנתיים-שלוש זה הטווח הארוך?
בשורה התחתונה, אלביט הדמיה היא חברה מחושבת שבדרך כלל משתפת את המשקיעים לפני כל צעד מהותי אותו היא עומדת לקחת (כמו הכניסה לארה"ב והנפקת אלביט מדיקל). האם החברה תעבור את המשבר באירופה ותרשום הצלחה גם בארה"ב? או אולי ההשקעות בתחום הביומד יהיו מנועי הצמיחה של החברה? ימים יגידו.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
