חודש דרמתי צפוי במניות הגז, להלן המניות שירכזו עניין
הבורסה בישראל שוברת שיאים על רקע המשך השיפור במצב הכלכלי ולאחר כמה שבועות של דשדוש במדדי המניות הגדולות. התמונה הכללית עליה אני כותב כאן כבר חודשים רבים לא השתנתה. הנתונים המאקרו כלכליים לצד תוכניות ההצלה העולמיות להוצאת העולם מן המשבר ולצד השיפור המתמשך בביצועי הפירמות ממשיכים לתמוך בשווקים וכל התיקונים עד כה היו מינוריים.
עם זאת, קצב העליות של המדדים המובילים כצפוי התמתן והיכולת להמשיך ולהרוויח נמצאת באיתור ניירות ספציפיים בפינצטה. תופעה נוספת שכדאי לשים אליה לב הינה עליה (לעיתים מוגזמת) באגרות החוב הקונצרניות על רקע גיוסים של קרנות הנאמנות המתמחות באפיק זה. כתוצאה מכך התשואות באג"ח הקונצרני ירדו מאד ופוטנציאל הרווח נותר בעיקר באגרות חוב בעלות סיכון משמעותי. כדאי לשמור על זהירות באפיק זה ולבחור את אגרות החוב הקונצרניות בקפידה.
מניות הגז והנפט שוב תופסות את הכותרות והתקופה הקרובה עומדת להיות דרמתית - לטוב או לרע. מספר הודעות גורליות צפויות להגיע במהלך השבועות הקרובים והשפעתן עשויה לגלוש אף מעבר לסקטור זה. למעשה, תגלית גז בהיקף עצום כמו זו שמקווים למצוא במבנה לווייתן הינה בגדר אירוע מאקרו כלכלי חיובי ולכן יכולה להשפיע על כלל הבורסה. אבל לפני שמכתירים את ישראל למעצמת נפט צריך לזכור את מילת המפתח: "אם...".
במהלך התקופה הקרובה כאמור צפויות מספר הודעות, כאשר החשובה בהן היא תוצאות (ראשוניות) פענוח הסקר התלת מימדי שבוצע במבנה לווייתן ברישיון רציו ים. על פי ההערכות אינדיקציות ראשוניות ניתן יהיה לקבל לקראת סוף חודש מרץ ואולי מעט מאוחר יותר. בגזרה היבשתית צפויה ככל הנראה כבר בימים הקרובים הודעה משמעותית של שותפות הנפט זרח באשר ליכולת הפקת נפט בקידוח צוק תמרור 4 ובאשר לכדאיות הכלכלית בקידוח זה. מעבר להשפעה הנקודתית על זרח עצמה, הרי שגילוי נפט בר הפקה בגזרה היבשתית, אם אכן יתרחש, עשוי להשליך על רמת האופטימיות בקידוחים יבשתיים נוספים ועל מניות הנפט האחרות.
הבעיה הגדולה עם יחידות ההשתתפות של רציו, של זרח ושל אחרות נובעת מכך שתוצאות הדיווחים בחברות אלו יכולות להזניק את המניות או לרסקן בהתאם לתוצאה וככל שמובהקות התוצאה תהיה חדה יותר, כך ההשפעה תהיה חזקה יותר. היות שמעבר לתחושות, לספקולציות ולהסתברויות אין כל דרך לדעת מה יהיו בסופו של דבר תוצאות המבחנים, הרי שגם אין כל טעם לנסות לקבוע אם מדובר בהזדמנות השקעה או לא. כל אחד, על פי שיקול דעתו יכול לבחור אם להמר על הצלחה (וכמה כסף לסכן) או לא.
אחת התופעות המעניינות בחודשים האחרונים באה לידי ביטוי בעליות חדות במניות הגז לפני פרסום הודעות שונות. במניות הקטנות והספקולטיביות יותר (רציו, זרח, גבעות, מודיעין וכו'), הזינוקים לפני הודעות מהותיות חדים במיוחד. אחד ההסברים שאני מייחס לתופעה הוא פשוט: מדובר בהגרלה המתוקשרת ביותר במדינה וכולם רוצים כרטיס. כל אחד והסכום שלו (אגב, רצוי מאד שיהיה זה סכום שבמידה והוא יאבד, הנזק יהיה נסבל). כמו בכל הגרלה, המאסה הגדולה של המשתתפים מגיעה ממש לפני ההתחלה או במקרה שלנו, לפני ההודעה.
אני מעדיף שלא לעסוק בהימורים ולכן לדעתי משקיע סביר צריך לשאוף לתמהיל רחב מספיק של חשיפה לתחום חיפושי הגז והנפט מבלי להיות תלוי בתגלית עתידית אחת ספציפית. המניה הרלוונטית ביותר מן הבחינה הזו היא אבנר, אשר מספקת למשקיעים בה חשיפה הן למאגרי הגז שכבר נמצאו (ים טתיס, תמר ודלית) והן לאיתור מאגרים חדשים (רציו, זרח ורבים אחרים). אבנר היא למעשה החשיפה הקלאסית היום לשוק חיפושי הגז והנפט בישראל.
לצידה של אבנר ניתן למנות גם את דלק קידוחים ואת חברת האם דלק אנרגיה שגם הן מאפשרות חשיפה רוחבית. על ישראמקו כתבתי כאן בתחילת חודש דצמבר (אז הערכתי כי צפוי הסכם עם חברת החשמל, אשר יזניק את מניות הגז ובראשם את ישראמקו) והיא אכן הובילה את העליות בסקטור הגז עד לאחרונה (עם זינוק של למעלה מ- 57% ! בשלושה חודשים בלבד), אולם לאור העליות במניה ובשל העובדה שישראמקו אינה חשופה למבנה לוויתן, אני מעדיף כיום את ההשקעה באבנר שלעת עתה מספקת חשיפה רוחבית ורלוונטית יותר בסקטור.
מניה נוספת, אותה כבר הצגתי כאן כהזדמנות השקעה במאמר מלפני כחמישה חודשים הינה כהן פיתוח, אשר מאז הכתבה הספיקה לזנק בכ- 59% אחוזים. כהן פיתוח מחזיקה בין היתר במחצית מן המניות של השותף הכללי באבנר, אשר מחזיק בכ- 1.8% מיחידות ההשתתפות של אבנר וזכאי לקבל משותפות אבנר דמי ניהול בשיעור של 7.5% מפעולות חיפושי נפט וגז של השותפות על בסיס רבעוני (כלומר חלקה של כהן כ- 0.9% מהיחידות ודמי ניהול של 3.75%). מכאן שלמעשה כהן פיתוח הינה סוג של "מיני אבנר". לכהן יש גם יתרון שהיא נהנית מההכנסות ולא משתתפת בהוצאות. החיסרון הגדול של כהן הינו גודל החברה (הקטן) ורמת הסחירות הנמוכה ביחס לשותפויות הגז.
ומה יקרה אם התוצאות יהיו שליליות? אין ספק שתוצאות שליליות ברציו ובזרח עשויות לגרום לאבדן רוב ההשקעה בניירות אלו ומכאן הסיכון הגדול שמתלווה אליהן. אכזבה מסוג זה תשפיע כמובן גם על אבנר, על דלק קידוחים ואחרות, אבל כאן סביר להניח שההשפעה תהיה מתונה בהרבה, שכן עיקר השווי של חברות אלו עדיין נובע מתגליות הגז שכבר הוכחו. מבחינה כלכלית גם ההשפעה על כהן פיתוח אמורה להיות מתונה יותר, אולם בשל רמת הסחירות הנמוכה יחסית, הפגיעה במניה עשויה להיות קשה יותר מזו של אבנר.
לסיכום,
התקופה הקרובה בסקטור הגז והנפט צפויה להיות דרמתית. במקרה של הצלחה מובהקת (במיוחד במבנה לווייתן), הרי שההשפעה תהיה בגדר אירוע מאקרו כלכלי, אשר ישליך על שוק המניות כולו. משקיעים המעוניינים בחשיפה רוחבית לתחום הגז והנפט בישראל, אשר מספקת חשיפה למאגרים קיימים ובנוסף רוצים ליהנות מתגליות עתידיות יכולים לעשות זאת באמצעות יחידות ההשתתפות של אבנר (או דלק קידוחים) או ע"י הרכבת תמהיל רחב באמצעות שילוב של מספר מניות מן הסקטור.
הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
