שינוי חוקי המשחק בצריכה הפרטית
בשנה החולפת היו כמה מילים בולטות בעיקר: מינוף והלוואות. האם מישהו למד מזה משהו? הבעיה הגדולה היא, במידה ומישהו כן למד, היא למה אפשר לצפות מהצרכנים שמהם די התעלמו במשבר הנוכחי. עיקר האשמה נפלה על הבנקים, מחד גיסא מינפו יותר מידי ומאידך לא שיחררו מספיק הלוואות. הצד החדש של הצרכן שנולד מהמשבר הוא הצורה שבו השיקום הכללי יהיה בסופו של דבר.
אני מקדים ומדבר על היום שאחרי, כי הגיע הזמן להתחיל לחשוב על זה ובעיקר על תוצאות המהלך של הסנאט בארה"ב שאישר אמש הרחבה לתוכנית החילוץ, הכוללת קניה של נכסים רעילים מהבנקים (בעיקר אגרות חוב מגובות משכנתאות) בשווי של 500 מיליארד דולר, ועוד תמיכה של טריליון דולר בהלוואות באמצעות הבנק המרכזי. אומנם האישור עדיין לא סופי, אבל בקרוב מאוד יכול להיות. אני לא חושב שזה מה שיסיים את המשבר כיוון שיש אספקט שעוד לא טיפלו בו: הצרכן (טעמי הציבור).
מה יקרה ביום שאחרי? הבנקים "ניקו" את התיקים שלהם מחובות מגובי משכנתאות ומעוד כל מיני חולי. לאחר מכן, הם יחזרו למתכונת הישנה של מתן הלוואות, ירוויחו על הריביות וייצרו סוג חדש של קרדיט. כמובן שהפעם תהיה יותר רגולציה, אבל בסופו של דבר זה מה שהם יודעים לעשות...
האם הצרכנים ילוו את הכספים? יחזרו למשכן את העתיד ויתפללו שהשוק לא יהיה תנודתי כל כך? לפני המשבר הצרכן הממוצע היה קונה את הבית בהלוואה את המכונית בתשלומים וכמובן פעם בשנתיים מחליף אותה על ידי מחזור הלוואה.
היום המשחק השתנה. הפחד מפיטורים יישאר חרוט אצל האנשים, וחוסר יציבות במשק רק יוסיף לחשש. הכלכלה האמריקאית שמבוססת 70% על צריכה פנימית תוריד הילוך ותחשוב פעמיים או שלוש על הוצאות של כסף מהכיס וכניסה להתחייבויות עתידיות. התהליך כבר החל. רוב ההוצאה הפרטית של האזרח הממוצע היה החזר הלוואות או מחזור הלוואות ישנות במקום הוצאות על רכישות חדשות. בדצמבר 2008 היתה נפילה של לקיחת אשראי בסכום מצטבר של 6.6 מיליארד (6.3 מיליארד מתוכם היו החזרים לכרטיסי אשראי). בחצי הראשון של 2008 הצריכה הפרטית הייתה סטטית והחל מחודש מאי החלה להתכווץ וגרמה לירידה בצריכה הכללית, דבר הנמשך עד היום.
ביום שאחרי המשבר אנשים שכן יוכלו לקחת אשראי ולא יפחדו, יתקלו בעוד מעצור חדש: חוקים חדשים ויותר נוקשים למימוש האשראי. הרגולציות החדשות ימנעו מאנשים למנף כספים ויתחיל תהליך של הסתגלות לקניה מופחתת.
הפחד האמיתי יגיע מהמספרים שאנו רואים בכל יום שישי הראשון של החודש: נתוני האבטלה. הצפי החודשי הוא למספרים קשים ולמרות זאת בכל פעם מחדש המספרים מפתיעים עם עוד ועוד מובטלים שנפלטים לשוק, במספרים הגרועים מהציפיות. האבטלה היום בארה"ב עומדת על 7,6%. המעגלים מצטמצמים במהירות - אין הרבה אנשים שלא מכירים מובטלים חדשים בסביבה הקרובה וזה מתחיל להשפיע.
ארה"ב אחרי המשבר תיראה שונה ותתנהג אחרת. השמרנות תחזור ושיגעון הקניות ירד. בטווח-הקצר זה יפגע בה קשה אבל בטווח-הארוך זה ייצב אותה ויצור מגן בפני המשבר הבא.
קצת על הדולר
ההשפעה המרכזית על הדולר כיום היא תוכנית החילוץ, איך ישחקו עם המספרים והאם יהיה אישור "לבנק הרע" שיבלע את כל הכלים הרעילים. אישור כל סוג של תוכנית יהיה בהחלט טוב לדולר בעיקר בקהל המשקיעים שלא מפסיק לחפש את חוף המבטחים החדש.
כמו שכתבתי בסקירות הקודמות אנו לא רואים עדיין שינוי בתחזית לגבי הדולר. מתוך כל מדינות ה-G10, ארה"ב היא היחידה שמגיבה מהר (הן מבחינת ריביות והן מבחינת הזרמת כספים לשוק). היעד שלנו לגבי היורו-דולר נשאר על 1.20. האירופאים ממשיכים בינתיים להוריד ריביות, ומטפלים בבעיות בדרך עקיפה ובהכחשה, אך בכל זאת פועלים. בריטניה קצת מאחרת בתגובה.
בשורה התחתונה דירוג חוזקם של המטבעות לפי הטיפול הכלכלי: הדולר מוביל, אחריו מגיע היורו ולבסוף מדשדש לו הסטרלינג.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
